אישטוון קרטס
אישטוון קרטס (בהונגרית: Kertész István; 28 באוגוסט 1929 – 16 באפריל 1973) היה מנצח יהודי-הונגרי, מומחה במידה שווה לאופרה ולמוזיקה קונצרטנטית.
 | |
| לידה |
28 באוגוסט 1929 בודפשט, ממלכת הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
16 באפריל 1973 (בגיל 43) הרצליה, ישראל |
| מקום קבורה |
בית הקברות מלאטן |
| מוקד פעילות |
הונגריה |
| מקום לימודים |
האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט, האקדמיה הלאומית למוזיקה סנטה צ'צ'יליה |
| סוגה |
מוזיקה קלאסית |
| שפה מועדפת |
גרמנית, הונגרית |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
ביוגרפיה עריכה
קרטס נולד בבודפשט. הוא החל ללמוד נגינה בכינור בגיל שש. בהגיעו לגיל 12, החל לנגן גם בפסנתר. גם בתקופת המלחמה התמיד בלימודי הנגינה וההלחנה. עם פלישת הגרמנים להונגריה במלחמת העולם השנייה והבנת הקורות את היהודים באירופה, נכנסה המשפחה למחבוא. רוב בני משפחתו המורחבת של קרטס שולחו לאושוויץ בשנת 1944 ונספו בשואה.
אחרי המלחמה חידש קרטס את לימודי המוזיקה הסדירים ובשנת 1947 התקבל במלגת לימודים באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט בבודפשט. בין מוריו היה זולטאן קודאי. הוא פיתח עניין בניצוח והיה לתלמידם של יאנוש פרנצ'יק ולאסלו שומוגי. בתקופת לימודיו פגש קרטס את אשתו, זמרת הסופרן אדית גברי. מבחינה מוזיקלית הושפע מברונו ולטר ואוטו קלמפרר, אז מנהל האופרה של בודפשט.
משנת 1953 עד 1955 ניצח אישטוון קרטס בגיור, ומשנת 1955 עד 1957 על תזמורת האופרה בבודפשט. אחרי ההפיכה, בשנת 1957, עזב את הונגריה והשתקע בגרמניה המערבית, שם התמנה למנהל האופרה של אאוגסבורג. הוא השתלם בניצוח באקדמיה הלאומית למוזיקה סנטה צ'צ'ילה ברומא אצל פרננדו פרוויטלי ואדית גברי שרה באופרה של ברמן.
אחרי שהשלים את לימודיו ברומא, הוזמן כמנצח אורח לתזמורת המבורג והאופרה הממלכתית של המבורג, כמו גם לויסבאדן והאנובר. הוא קצר שם הצלחה בהפקות של "פידליו" ו"לה בוהם".
במרץ 1960 הוזמן אישטוון קרטס לכהן כמנהל מוזיקלי כללי של האופרה של אאוגסבורג, שם ניצח על חליל הקסם, החטיפה מן ההרמון, כך עושות כולן ונישואי פיגארו של מוצרט. אלה הקנו לו מוניטין של אחד מטובי הפרשנים ליצירות מוצרט. הוא הצטיין גם בניצוח על אופרות של ורדי וריכרד שטראוס. בשנת 1961 הוזמן לפסטיבל זלצבורג לנצח על החטיפה מן ההרמון ובשנת 1963 על חליל הקסם. בתקופה זו גם ניצח על הקונצרט הראשון מרבים בפילהרמונית של ברלין ועל התזמורת הפילהרמונית הישראלית, בין השאר. בשנת 1964 התמנה למנהל האופרה של קלן, שם ניצח על הביצוע הראשון בגרמניה של האופרה בילי באד מאת בנג'מין בריטן. בין השנים 1965 ו-1968 היה המנצח הראשי בתזמורת הסימפונית של לונדון, ובאותה תקופה ניצח בהופעות אורח בבית האופרה המלכותית, קובנט גארדן.
אישטוון קרטס היה אורח תדיר בתזמורת הפילהרמונית הישראלית, בפילהרמונית של וינה, בתזמורת פילדלפיה, בתזמורת הסימפונית של שיקגו ובעוד רבות אחרות.
בשנת 1973 התמנה למנצח באמברגר סימפוניקר, אך זמן קצר אחר כך, כשבא לסדרת קונצרטים של התזמורת הפילהרמונית הישראלית, יצא לשחייה בחוף הרצליה וטבע בים, בערב פסח, 16 באפריל 1973. בסדרה זו מילא את מקומו המנצח סטנלי ספרבר. בתקופה סביב מותו הטרגי עסק בהקלטת "וריאציות על נושא של היידן" ומכלול הסימפוניות של ברהמס. כמחווה לזכרו, השלימה הפילהרמונית של וינה את ההקלטות לאחר מותו.
בין הקלטותיו הרבות, הקלטה מלאה ראשונה של "חסדו של טיטוס", האופרה האחרונה של וולפגנג אמדיאוס מוצרט, שנכתבה לאחר שרוב "חליל הקסם" היה כתוב כבר.
ראו גם עריכה
רשימת הקלטותיו בוויקיפדיה האנגלית.
קישורים חיצוניים עריכה
אישטוון קרטס, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אישטוון קרטס, באתר ספוטיפיי
אישטוון קרטס, באתר AllMusic (באנגלית)
אישטוון קרטס, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אישטוון קרטס, באתר Discogs (באנגלית)- אישטוון קרטס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
.svg){kind=logo}
| הקודם: פייר מונטה |
מנצח ראשי של התזמורת הסימפונית של לונדון | הבא: אנדרה פרווין |