אכד

אַכַּד או אגאדה, Akkad, הוא שמם של עיר, עם וארץ במסופוטמיה, בין אשור בצפון, שומר בדרום והנהרות פרת במערב וחידקל במזרח. הממלכה האכדית נוסדה בסביבות שנת 2350 לפני הספירה. הלשון האכדית (שם כולל לאשורית ולבבלית) היא שפה שמית מזרחית שנכתבה בכתב יתדות, והייתה השפה השלטת במסופוטמיה ובסוריה והשפיעה רבות על שפות שמיות אחרות כמו הארמית והעברית.

מפת מסופוטמיה

האסטלה של נרם סין, בסביבות שנת 2250 לפנה"ס

העיר, שלא נמצאה עד היום, שכנה ככל הנראה כ-50 קילומטר דרום-מערבית לבגדאד. היא הגיעה לשיא גדולתה במאות ה-22 עד ה-18 לפני הספירה, לפני עלייתה של בבל.

מסכת יומא י' בגמרא מזהה את אכד כ"בשכר" (עיר לא ידועה כיום), אבל בבראשית רבה (ל"ז ד) ובילקוט שמעוני (בראשית י' י), העיר מזוהה כ"נציבין", הנמצאת בגבול טורקיה-סוריה.

אכד נתנה את שמה לארשכיגל, היא אלת המוות והשאול המסופוטמית, שמופיעה באמונה השומרית והאכדית.

היסטוריה

התעודות הראשונות באכדית הן מזמנו של סרגון מאכד (המאה ה-23 לפני הספירה). אף על פי שסרגון נחשב תמיד לשליט הראשון של האימפריה המאוחדת של אכד ושל שומר, מחקרים מהעת האחרונה מצביעים על כך שמלך מוקדם יותר, לוגלזגיסי מאורוכ, הוא שהתחיל בהתרחבות. אולם, סרגון קידם את התהליך הזה במידה רבה, וכבש שטחים רבים שיצרו אימפריה מהים התיכון ועד לאנטליה.

בספרות הבבלית המאוחרת, השם אכדו, יחד עם שומר, מופיע כחלק מהתואר המלכותי.

האתר של אכד עצמה טרם זוהה, אם כי קיימים טקסטים מאוחרים יחסית מהמאה ה-6 לפני הספירה, שמזהים את מיקומה ואת מבניה ההרוסים.

מקור השם

העיר אכד מוזכרת פעם אחת בתנ"ך (בראשית י', 10): ”ותהי ראשית ממלכתו (של נמרוד) בבל וארך ואכד וכלנה בארץ שנער”.

מקור השם "אגאדה" אינו מהשפה האכדית ומגיע כנראה מהשפה השומרית, ומופיע לדוגמה ברשימת שמות המלכים השומרים. הצורה הבבלית-אשורית השמית המאוחרת יותר, "אכאדו" ("המגיע מאכד"), כנראה הגיעה מהצורה "אגאדה".

ייתכן שפירוש השם "אגה-דה" הוא "כתר אש", המתייחס לאישתר, "האלה הזוהרת", שנעבדה מתקופה קדומה מאוד באגאדה. רעיון זה מוצע על פי כתבים של נבונידוס, שבספרי השנים שלו מוזכר שהפולחן לאישתר באגאדה התחלף לאחר מכן באלה אנוניט, שמקדשה היה בסיפר.

ראו גם

• האימפריה האכדית
• סרגון מאכד

קישורים חיצוניים

• אכד, באתר הספרייה הווירטואלית של מטח
• אכד, באתר אנציקלופדיית ההיסטוריה העולמית (באנגלית)