אכו
אכו (ביוונית עתיקה: Ηχώ) הייתה נימפה במיתולוגיה היוונית שקולה היה כה אהוב עליה עד כי לא חדלה מלדבר. הגרסה הנודעת ביותר של סיפורה היא דווקא הגרסה הרומאית, כפי שסופרה על ידי אובידיוס.
 | |
| תרבות |
מיתולוגיה יוונית  |
|---|---|
| צאצאים |
Iambe |
  | |
תפקידה של אכו היה להעסיק את הרה, אשתו של זאוס, בדיבורים כדי שלא תתפוס את בעלה בשעת ניאופיו עם חברותיה הנימפות. כאשר גילתה זאת הרה, היא קיללה אותה שהיא רק תוכל לחזור על דברי אחרים ולעולם לא תוכל לדבר כרצונה (מכאן באה המילה האנגלית להד - Echo).
אחר הדברים הללו, אכו התאהבה בבן האנוש יפה-התואר נרקיסוס, אך הוא היה מאוהב במראה של עצמו ולא אהב אדם אחר מלבדו. כיוון שכך, הוא דחה את חיזוריה המהוססים של אכו, והותיר אותה שבורת לב ובוכייה. אך גאוותו של נרקיסוס הייתה בעוכריו: מסופר שיום אחד, בשעת טיולו על יד אגם, נרקיסוס הבחין בבבואתו הנשקפת אליו מן המים, ומיד התאהב בה ולא יכול היה לנתק את מבטו ממנה, עד שמת. בכל אותו זמן, אכו לא התיקה את מבטה מאהובה, עד שגם היא מתה, ורק קולה נשאר על פני האדמה; זכר ועדות לאהבה נכזבת.
הגרסה היוונית של המיתוס מספרת כי אכו הייתה נימפה שהצטיינה בשירה, בנגינה ובמחול. רבים התאהבו בה, אך היא בזה להם ודחתה את חיזוריהם. דבר זה הכעיס את אל הרועים פאן, שציווה על חסידיו לרצוח את אכו ולפזר את חלקי גופתה על פני ארבעה קצוות תבל. גאיה, אלת האדמה, אספה את חלקי גופתה המבותרת של אכו, וכך שימרה את קולה הערב ואת כשרונותיה של הנימפה המתה.
האסטרואיד 60 Echo (אנ') שהתגלה ב-14 בספטמבר 1860 על ידי ג'יימס פרגוסון, אסטרונום אמריקאי (אנ') נקרא על שמה.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- יעל רנן, נרקיס ואקו, מתוך: ספרות המערב - קובץ מסות.
- אכו, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)