אלביציה צהובה

מין של צמח

אלביציה צהובהשם מדעי: Albizia lebbeck) הוא עץ ממשפחת הקטניתאים ותת משפחה שלו היא המימוסיים. מקור העץ הוא אינדונזיה, גינאה החדשה וצפון אוסטרליה. בנוסף לשם אלביציה צהובה הוא ידוע בעוד הרבה שמות כמו ליבק, עץ הפשפשים, קוקו ועץ לשון הנשים, אך השם הנפוץ ביותר לעץ הוא "סיריס", אף על פי ששם זה מיוחס לכל העצים ממשפחה זו.

קריאת טבלת מיוןאלביציה צהובה
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: בעלי פרחים
מחלקה: דו-פסיגיים
סדרה: קטניתאים
משפחה: קטניות
תת־משפחה: מימוסיים
סוג: Albizia
מין: אלביציה צהובה
שם מדעי
Albizia lebbeck
בנתם, 1844
תחום תפוצה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

העץ יכול לגדול לגובה של 18-30 מטר ורוחב הגזע שלו מגיע ל-80 ס"מ עד מטר. אורך העלים 7.5-15 ס"מ. צבע הפרחים של העץ הוא צהוב ולבן עם מספר רב של אבקנים באורך 2.5-3.8 ס"מ. הפרי הוא תרמיל באורך 15-30 ס"מ ורוחב של 2.5-5 ס"מ המכיל בין 6 ל-10 זרעים.

שימוש עריכה

השימושים של העץ הם גינון סביבתי, מספוא, רפואה ועץ לבנייה והצללה, העץ המשמש לבנייה הוא בעל צפיפות של 0.55-0.66 גרם/ס"מ3 ומעלה.

אתנובוטניקה עריכה

אלביציה גורם לעפיצות. בתרבויות מסוימות הוא שימש גם לטיפול בשחין, שיעול, טיפולי בבעיות עיניים, שפעת, דלקת חניכיים וגידולים בבטן, הקליפה משמשת לטיפול בדלקות, מידע זה הושג באמצעות רשומות אתנובוטניים, אשר התייחסו לאופן שבו עמים שונים השתמשו בצמח, אך אין כל ביסוס מדעי או רפואי לממצאים. בתרבות טמילית עתיקה עוצבו הפרחים של העץ ככתר לברך חיילים מנצחים.

טקסונומיה עריכה

ההיסטוריה של הטקסומוניה (אנ') של האלבינה הצהובה קצת מפותלת.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אלביציה צהובה בוויקישיתוף


  1. ^ אלביציה צהובה באתר הרשימה האדומה של IUCN