אליהו בחור

רבי אליה בן אשר הלוי לויטה אשכנזי, המכונה רבי אליהו בחור או הבחור (באיטלקית: Elia Levita;‏ י"ב באדר ה'רכ"ט 1469 – ו' בשבט ה'ש"ט, 1549), היה בלשן עברי וחוקר המסורה בתקופת הרנסאנס, ממדקדקי העברית בימי הביניים ומראשוני הכותבים ספרות ביידיש.

אליהו בחור
Elia Levita

לידה	13 בפברואר 1469 Ipsheim, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה
פטירה	28 בינואר 1549 (בגיל 79) ונציה, הרפובליקה של ונציה
ענף מדעי	בלשנות
מקום מגורים	גרמניה, איטליה
תלמידי דוקטורט	פאוילוש באגיוש
תרומות עיקריות
חקר דקדוק עברי וחקר המסורה

עמוד מתוך "שמות דברים", מילון עברית-יידיש-לטינית-גרמנית שהוציא אליהו בחור, איזני 1542. לחצו להגדלה.

ביוגרפיה

נולד בעיירה נוישטאדט , ליד נירנברג שבבוואריה בין 1468 ל-1472. בצעירותו עבר לאיטליה בעקבות רדיפות וגירושים נגד היהודים בגרמניה. ב-1496 שהה בוונציה, ב-1504 הגיע לפדובה, ועזב אותה ב-1509 כאשר החריבו אותה צבאות זרים. ב-1516 עבר לרומא, ושם קיבל את חסותו של אג'ידיו דה ויטרבו, מלומד נוצרי והחל מ-1517 קרדינל, ואף התגורר בביתו.

בחור התמחה בדקדוק עברי ובחקר המסורה, ולימד עברית למלומדים נוצרים נוספים שבקשו לקרוא את כתבי הקודש בשפת המקור. הוא הוזמן לאוניברסיטת פריז ללמד עברית, אך סירב משום שבימיו לא היה יישוב יהודי בצרפת. בעקבות ביזת רומא ב-1527 שב לוונציה, ועבד כמגיה בבית הדפוס של דניאל בומברג וכמורה לעברית. בסוף שנות השלושים הוזמן על ידי המלומד הנוצרי פאולוס פאגיוס לחזור לגרמניה ולפקח על בית הדפוס שבבעלותו. בחור נענה להזמנה, ובשנים 1542-1541 עבד בבית הדפוס של פאגיוס בעיר איזנא (Isny im Allgäu) שבוירטמברג, ובהמשך התלווה אליו לקונסטנץ. בדפוס איזנא ראו אור כמה מחיבוריו החשובים ביותר. בשנותיו האחרונות חזר לוונציה ושם מת בו' שבט ש"ט, 1549.

נכדו של אליהו בחור המיר את דתו, אך אף הוא המשיך לעבוד במלאכות הדפוס, והיה בין מדפיסיו הראשונים של ספר הזוהר (בדפוס קרמונה). בין צאצאיו האחרים של אליהו בחור נמנה מאות שנים מאוחר יותר דייוויד קמרון ראש ממשלת בריטניה, דרך סב-סבו, אמיל לויטה, יהודי יליד גרמניה ובנקאי מפורסם שזכה באזרחות בריטית בשנת 1871 והתייחס כצאצא למשפחת אליהו בחור. על שמו של אליהו בחור קיים רחוב בתל אביב .

יחסיו עם מלומדים נוצרים

לרבי אליהו בחור היו יחסים פוריים עם המלומדים הנוצרים שבזמנו (שכינו אותו בלטינית "אליה לוויטה"). הוא התגורר ברומא בביתו של הקרדינל המלומד אג'ידיו דה ויטרבו, וחי תחת חסותו; רבי אליהו לימד את דה ויטרבו עברית וכתבים יהודיים, והעתיק לספרייתו כתבי יד של חיבורים יהודיים, לרבות חיבורים קבליים. קשריו של בחור עם הקרדינל תרמו לקבלת הפנים החמה שזכה לה דוד הראובני כאשר הגיע לרומא, ולסיוע שנתן הקרדינל לעריכת הפגישה בין הראובני והאפיפיור.

רבי אליהו בחור היה שותפו לבית הדפוס של המלומד הנוצרי פאולוס פאגיוס; בהקדמה ל"ספר הבחור" שכתב, הקדיש דברי תודה לשותפו הנוצרי.

היו לו קשרים רבים עם מלומדים הבראיסטים; ייתכן אף שנפגש ברומא עם מרטין לותר.

בין תלמידיו הנוצריים היה המלומד וההומניסט ההבראיסטי סבסטיאן מינסטר. מינסטר חיפש זמן רב מורה מומחה לדקדוק העברי, ועמיתו לעבודה באוניברסיטת היידלברג, הפרופסור ליוונית ולטינית סימון גרינאוס (Simon Grynaeus), הציג בפניו את עבודותיו של רבי אליהו בחור. חיבוריו של בחור שבו את ליבו של מינסטר והוא יצר עמו קשר; במהלך השנים קיים מינסטר עם רבי אליהו קשר מכתבים מקצועי, בו זכה להדרכה לא מבוטלת באשר לסוגיות השונות שהעלה בפניו בתחום שפת הקודש.

משנת 1525 החל לתרגם את ספריו של רבי אליהו מעברית ללטינית ולהוציאם לאור בשתי השפות, ובכך תרם לפרסומו של רבי אליהו בקרב ההבראיסטים הנוצרים.

בשנת 1531 הוציא מינסטר לאור בבזל את תרגומו הלטיני של הספר מהלך שבילי הדעת, פרי עטו של רבי משה קמחי, שיצא לאור על ידי רבי אליהו כבר בשנת 1508 בתוספת הערותיו. תרגומו של מינסטר לספר עורר שנים מאוחר יותר את מורת רוחו של רבי אליהו בחור, על כך שמינסטר מעולם לא ביקש את רשותו לתרגם את הספר ולהוציאו לאור; ביטוי לכך עלה במכתב תשובה שכתב בחור לסבסטיאן מינסטר בשנת 1531, לשאלותיו בנושאים שונים הקשורים בשפה העברית:

הנה בישרתני על העתקתך של דקדוק ר' משה קמחי עם באוריי, ובאמת צר לי על ככה, כי ידעתי כי בו (טעותים) לא מעט, קצתם מצד הדפסים, קצתם מצידי, כי זה יותר משלושים שנה שחברתיו ולא היה כחי אז בדקדוק ככחי עתה. וכך אדוני איעצך נא, אם לא התחלת להדפיסו, אל תדפיסו עד שתשלח לי ההעתקה אשר העתקת אותו, כי בלי ספק שגם אתה שגית, כי אין איש אשר לא יחטא ואני אעבור עליו ואתקן את המעוות וזה אעשה לכבודך, להנאתך ולטובתך ולא בשכר, רק שכר הבטלה ואיבוד זמני תיתן....

— מכתבו של אליהו בחור שנשלח לסבסטיאן מינסטר, (מוצג הפוך), באתר אוניברסיטת Ruprecht-Karls בהיידלברג

בהמשך המכתב מביע בחור את אי הבנתו מדוע ערבב מינסטר "בספרו שילוש לשונות אחרות שאינן לשון עברי כלל, רק לשון הגרי ופרסי". את המכתב הוא חותם כך:

אליה לוי, המדקדק אשכנזי, אני אמרתי בחפזי, יא' אדר רצ"א, סוף מכתב אליהו

סבסטיאן מינסטר ענה במכתב לאליהו בחור כי הספר כבר יצא לאור, ולכן בלתי ניתן לתקן את השגיאות שנעשו בו. באותה עת עמד לצאת לאור ספר פרשנויות של רבי דוד קמחי לספר עמוס הנביא, בעריכת סבסטיאן מינסטר. כדי לפייס באופן כלשהו את אליהו בחור, עיכב מינסטר את הדפסת הספר, כדי להוסיף בו את מכתבו של אליהו בחור, בו הוא מלין על השגיאות שנעשו בספרו 'דקדוק אליהו'.

אליהו בחור נחשב לאבי הרעיון של חלוקת הטעמים לדרגות. ממנו שאבו חוקרי הטעמים הנוצרים את הרעיון, ואת הרעיון הזה הם פיתחו.^{[דרוש מקור]}

פשר שמו 'אליהו בחור'

אליהו בחור הוא כינוי לא שגרתי במסורת הדורות למלומד יהודי, והיו שהבינוהו כמכוון לציין שהמדובר באדם צעיר או רווק (הגם שאת חיבורו 'הבחור' הדפיס ברומא בגיל 48). או אפשר והכינוי קשור לפעילותו ומקצועו כמגיה בבית הדפוס (הבוכער הזעצער). מכל מקום, אין זה רק שמו של האיש, אלא גם כינויו של חיבורו הבלשני העיקרי, הקרוי גם 'דקדוק אליהו'. בסוף ההקדמה לחיבור זה מסביר אליהו בחור את השם המוזר הזה כך: "הנה קראתי שם הספר הזה: ספר הבחור. וזה לשלוש סבות: האחת - בהיות הספר הזה בחור וטוב וכולו סולת ואין בו פסולת. השנית - בעבור היותו מחובר אל כל בחור ללמוד בו בימי בחרותו, וייטב לבו באחריתו. השלישית - בעבור היותו שם כנויי משונה ובשם בחור מכונה. ועל זה אמרתי בשירי: אַחִים וְגַם רֵעִיִם, שִׁמְעוּ דְבָרַי עִם. סֵפֶר מְאֹד נָעִים, הֲיוֹם יְלִדְתִּיהוּ. יַעַן לְכָל בָחוּר, הוּא טוֹב וְגַם בָחוּר. וַאֲנִי שְׁמִי בָחוּר, בָחוּר קְרָאתִיהוּ."

מחיבוריו

• בבא ד'אנטונא – עיבוד ליידיש של "בבא דאנטונא" – הגרסה האיטלקית לסיפור האבירים "בוויס מהמפטון". ספר זה, שנדפס באיזנא ב-1541, הוא מן החיבורים הראשונים של ספרות היידיש. הספר תורגם לעברית על ידי דוד פור.
• פאריז אונ' וינע – עיבוד ליידיש של "פאריס ווינה", סיפור פרובאנסלי רב-תפוצה מן המאה ה-14, על אהבתם של אביר זוטר ובת הדופן. אף כי אין זה ודאי שאליהו חיבר אותו, כתיבתו מיוחסת לו, והיא נעשתה כנראה בעת שהותו בוונציה בין 1509 ל-1514.
• הבחור או דקדוק אליהו – ספר דקדוק עברי. תורגם ללטינית על ידי סבסטיאן מינסטר, שזכה להדרכתו של בחור במחקריו בשפה העברית. נדפס ברומא ב-1518.
• המתורגמן - מילון לארמית של תרגומי המקרא, עם הקדמה לטינית של פאולוס פאגיוס. נדפס באיזנא ב-1541.
• התשבי – מילון עברי ללשון חז"ל ולשון ימי הביניים, שנתרגם ללטינית על ידי פאולוס פאגיוס ונדפס באיזנא ב-1541. חיבור זה מהווה עדות חשובה לאופן הגייתן של מילים עבריות בפי יהודי גרמניה ואיטליה בראשית העת החדשה, ואף נכללו בו ביאורים אטימולוגיים לכמה מילים יידיות.
• טוב טעם – ספר על טעמי המקרא
• מסורת המסורת – ספר על המסורה למקרא, שבו פירש את המונחים ואת הסימנים של המסורה וטען כי סימני הניקוד והטעמים חודשו בידי בעלי המסורה ואינם מזמן התלמוד.
• נימוקים (כלומר: פירושים) לספרי הדקדוק של ר' משה קמחי ור' דוד קמחי. את הנימוקים ל"דרכי לשון הקודש" של ר' משה קמחי העתיק אחד מעבדיו ופרסם אותם בלי ייחוס (פזארו רס"ח).
• שמות דברים - מילון עברי-לטיני-יידיש.
• [סידור] תפילה מכל השנה, עברית ואשכנזית. - אליהו בחור תרגם את סידור התפילה ליידיש, והסידור נדפס רק לאחר פטירתו, במהדורה דו-לשונית עמודה עברית מול עמודה ביידיש, בדפוס מנטובה, בשנת 1562. סידור זה ידוע בכינוי 'סידור ר' אליהו בחור'.

ספרי דקדוק נוספים שלו

• ספר ההרכבה
• לוח בדקדוק הפעלים והבניינים
• ספר הזכרונות (קונקורדנציה לתנ"ך, שלא נדפסה);
• פרקי אליהו; טוב טעם (על טעמי המקרא). פזארו, דפוס גרשום שונצינו ר"פ 1520

תקופת חייו של הרב אליהו בחור על ציר הזמן
ציר הזמן

ראו גם

• בבא-בוך

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אליהו בחור בוויקישיתוף

• אליהו בחור באנציקלופדיה היהודית באתר "דעת"
• המדקדק והמו"ל (אורכב 03.04.2012 בארכיון Wayback Machine), באתר בית חב"ד (אורכב 22.03.2016 בארכיון Wayback Machine)
• אליה לויטה, במהדורת 1901–1906 של האנציקלופדיה היהודית (באנגלית)
• שלמה באבער, תולדות אליהו התשבי, החכם המדקדק הגדול ר' אליהו בחור, קורות חייו וספריו. לפסיא, תרט"ז, באתר היברובוקס
• אלי אלון, נא להכיר:רחוב אליהו בחור בתל אביב , באתר News1 מחלקה ראשונה, 18 באפריל 2019
• אליהו בחור, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
• כתב יד, טוב טעם, מוסקבה, מאה 18, בפרויקט "כתיב" באתר הספרייה הלאומית
• אליהו בחור, באתר פרויקט הגנאלוגיה במתמטיקה
• אליהו בן אשר (1469-1549), הלוי, אשכנזי, דף שער בספרייה הלאומית

ספריו ברשת

• ספר הבחור, מהדורת רומא ה'רע"ט, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• ספר הבחור, מהדורת מנטובה, ה'שט"ז, באתר היברובוקס
• ספר מסורת המסורת, מהדורת ונציה, ה'רח"צ, באתר היברובוקס
• פריז אונ' וויענה, מהדורת ברן, ה'שנ"ד, באתר היברובוקס
• ספר טוב טעם, מהדורת ויניציה, ה'רצח, באתר היברובוקס
• סידור מנטובה, מהדורת מנטובה, שכב, 1562, באתר היברובוקס
• סריקה של ספר ההרכבה, בזל, 1536.
• רוני וינשטיין, מה כתבו על הקיר בעלי צחיות, באתר הארץ, 20 במרץ 2011
• יעקב שאצקי, אליה בחור; 400 יאר נאך זיַין טויט, בואנוס איירס תש"י, באתר אוצר החכמה (ביידיש)
• נ. ב. מינקאוו, אליה בחור; און זיַין בבא־בוך, ניו יורק תש"י, באתר אוצר החכמה (ביידיש)
• דקדוק אליהו, מהדורת איזנא ש"ב, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• ספר מתורגמן: ביאור כל מלות הנמצאות בלשון ארמי בתרגום אונקלוס ויונתן וירושלמי, איזנה, דפוס פאוילוש בגיוש, ש"א, במאגר הספרים הסרוקים של הספרייה הלאומית
• המתורגמן, ספר סרוק באוסף הספרייה הלאומית
• התשבי, ספר סרוק באוסף הספרייה הלאומית