אליזבת גארט אנדרסון
אליזבט גארט אנדרסון (באנגלית: Elizabeth Garrett Anderson; 9 ביוני 1836 – 17 בדצמבר 1917) הייתה רופאה, ראש העיר אלדבורו ופמיניסטית בריטית פורצת דרך: האישה הראשונה באנגליה ובצרפת שעבדה כרופאה ומנתחת, מייסדת שותפה של בית הספר לרפואה לנשים בלונדון, הדקאנית הראשונה בעולם[1] של בית ספר לרפואה וחלק מהנהלת בית הספר לרפואה לנשים בלונדון והאישה הראשונה באנגליה שנבחרה כראשת עיר.
 | |
| לידה |
9 ביוני 1836 וייטצ'אפל, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
17 בדצמבר 1917 (בגיל 81) Alde House, אלדבורו, הממלכה המאוחדת |
| ענף מדעי |
רפואה, פוליטיקה מקומית |
| מקום מגורים |
Alde House |
| מקום לימודים |
|
| מוסדות |
|
| בן או בת זוג |
James George Skelton Anderson (9 בפברואר 1871–25 במרץ 1907) |
| צאצאים |
לואיזה גרט אנדרסון, Alan Garrett Anderson |
  | |
.jpg)
ביוגרפיה עריכה
אליזבט גארט נולדה בוייטצ'אפל, לונדון, כשנייה מתוך שנים עשר ילדים. אחיה הצעיר ממנה נפטר בגיל חצי שנה. כאשר הייתה גארט בת שלוש, המשפחה עברה לסאפוק, במזרח אנגליה, שם אביה הקים מבשלה. עם הזמן, המבשלה הצליחה ואביה הפך לאיש עסקים עשיר, והמשפחה עברה לגור באחוזה. אחותה הצעירה מיליסנט, לימים מיליסנט פוסט, הייתה ממובילות התנועה הסופרג'יסטית בבריטניה.
לימודי רפואה עריכה
גארט לא למדה בבית ספר ציבורי, היא למדה בביתה ובבית ספר פרטי. בשנת 1860 היא החליטה ללמוד רפואה, דבר שלא היה מקובל עבור אישה באותם הזמנים, ואף היה עשוי להתפרש כמעשה לא ראוי. גארט הצליחה לקבל ידע בסיסי ביותר ברפואה בבית החולים הלימודי "מידלסקס", בלונדון, אבל בית החולים סירב לקבל אותה בתור סטודנטית מן המניין, כמו בתי חולים לימודיים רבים אחרים אליהם היא ניסתה להתקבל[2]. גארט השלימה לימודי סיעוד ועבדה כאחות בזמן שלקחה חלק בקורסים שונים בלימודי רפואה. לבסוף, גארט הצליחה ללמוד אנטומיה בבית חולים פרטי בלונדון בסיוע חוקרים מאוניברסיטת סנט אנדרוז ובבית ספר לרפואה באדינבורו. עם סיום הלימודים הערימו על גארט קשיים בקבלת אישור לעיסוק ברפואה. מוסדות רבים כגון, אוניברסיטת לונדון, הקולג' המלכותי לרופאים ומנתחים, ומוסדות נוספים לא אפשרו לה לגשת למבחנים. אך לבסוף בשנת 1865 היא קיבלה את האישור לעסוק ברפואה מאגודת הרוקחים של לונדון. גארט פתחה מרפאה בסוף שנת 1865, בתחילה מעט חולים הגיעו אל המרפאה. היא ביקשה לפתוח מרפאת חוץ לנשים עניות שלא יכלו לקבל טיפול רפואי. גארט שאפה שצוות המרפאה יהיה מורכב מנשים בלבד. ב־1866 התפרצה הכולרה וגארט טיפלה במרפאת החוץ שלה ב-3,000 חולים. מרפאת החוץ התרחבה לבית חולים חדש (New Hospital) לנשים בלבד ובו אנדרסון עבדה יותר מעשרים שנים.
גארט שמעה כי הדיקן של הפקולטה לרפואה בסורבון מעודד השתלבותן של סטודנטיות בלימודי הרפואה, היא למדה במאמץ צרפתית ובשנת 1870 היא קיבלה את התואר דוקטור לרפואה בפריז מהסורבון. באותה שנה היא גם נבחרה למועצה הראשונה של בתי הספר בלונדון (London School Board), הגוף שהיה אחראי על מדיניות החינוך בלונדון רבתי. גארט הייתה עמוסה מידי והחליטה להתפטר מהתפקיד במועצה.
עבודתה כרופאה עריכה
בשנת 1871 היא התחתנה עם ג'יימס ג'ורג' סקלטון אנדרסון (נפטר בשנת 1907) אך היא לא הפסיקה לעסוק ברפואה. בשנת 1874 היא ייסדה יחד עם סופיה ג'קס-בלייק בית ספר לרפואה לנשים בלונדון. היא המשיכה לעבוד שם כל שנות הקריירה שלה והייתה דיקאן בית הספר בין השנים 1883 ל-1902.
בשנת 1873 גארט התקבלה כחברה באיגוד הרפואה הבריטי ונשארה החברה האישה היחידה במשך 19 שנה, בשל ההצבעה של חברי האגודה נגד קבלת נשים נוספות.
מאמציה להגדלת מספר הנשים העוסקות ברפואה נשאו פרי, צוות העובדים בבית החולים החדש (באיסט רואד) כלל נשים בלבד, ובבית הספר ללימודי רפואה לנשים למדו יותר מ-200 סטודנטיות, שרובן התכוננו לקבלה ללימודים בפקולטה לרפואה באוניברסיטת לונדון, אשר החלה לקבל נשים בשנת 1877. בשנת 1874, בבית החולים החדש, היו 26 מיטות חולים בלבד. על פי החוק באותה תקופה, בית חולים לימודי היה חייב להכיל לכל הפחות 150 מיטות חולים, ולכן הייתה התנגדות רבה לכך שבית החולים יקבל מעמד של בית חולים לימודי. אך לאחר שלוש שנים גארט הצליחה לשכנע את המועצה הראשית לרפואה בלונדון לבטל את התקנות הללו.
פעילות ציבורית עריכה
ב-9 בנובמבר 1908, גארט נבחרה לראש עיריית אלדבורו ובכך הפכה לראשת העיר האישה הראשונה בבריטניה. גארט גם הייתה פעילה בתנועה למען זכות ההצבעה לנשים בבריטניה וב-1866 היא הציגה עצומה שנחתמה על ידי 1,500 נשים. העצומה דרשה לתת לנשים שהן בעלות משפחה להצביע.
אליזבט גארט אנדרסון נפטרה בשנת 1917 ונקברה באלדבורו.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- אליזבת גארט אנדרסון, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אליזבת גארט אנדרסון, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ Thomas A., Duck F. (2019) The London School of Medicine for Women. In: Edith and Florence Stoney, Sisters in Radiology. Springer Biographies. Springer, Cham.
- ^ Manton, Jo, Elizabeth Garrett Anderson: England’s First Woman Physician, London: Methuen, 1995