אלים ומפלצות (סרט)

סרט משנת 1998

אלים ומפלצותאנגלית: Gods and Monsters) הוא סרט דרמה בריטי-אמריקאי משנת 1998, המתאר (אם כי בצורה בדיונית במקצת) את ימי חייו האחרונים של במאי סרטי האימה ההומוסקסואל ג'יימס וויל. בסרט מככב איאן מקלן כג'יימס וייל, ביחד עם ברנדן פרייזר, לין רדגרייב, לוליטה דוידוביץ' ודייוויד דיוקס. הסרט נכתב ובוים על ידי ביל קונדון, על פי רומן מאת כריסטופר בראם בשם "אביו של פרנקנשטיין".

אלים ומפלצות
Gods and Monsters
מבוסס על הרומן "אביו של פרנקנשטיין" מאת כריסטופר בראם
בימוי ביל קונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי פול קוליצ'מן
גרג פיינברג
מארק ר. האריס
תסריט ביל קונדון
עריכה וירג'יניה כץ עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים איאן מקלן
ברנדן פרייזר
לין רדגרייב
מאט מק'קנזי
מוזיקה קרטר בורוול עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום סטפן מ. כץ עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית
חברת הפקה שואוטיים
Regent Entertainment
BBC Films
חברה מפיצה Lions Gate Entertainment
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 21 בינואר 1998
משך הקרנה 105 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה סרט ביוגרפי, סרט להט"בי, סרט דרמה, סרט מבוסס יצירה ספרותית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקציב 3.5 מיליון דולר
הכנסות $6,451,628
הכנסות באתר מוג'ו godsandmonsters
פרסים
www.godsandmonsters.net
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

הסרט כולל שחזורים של צילומי הסרט "כלתו של פרנקנשטיין", אותו ביים וייל. מקור השם לסרט "אלים ומפלצות" הוא שורת דיאלוג מתוך "כלתו של פרנקנשטיין", שבו הדמות יוצרו של פרנקנשטיין מרים לכבודו כוסית ואומר: "לחיי עולם חדש של אלים ומפלצות".

תקציר העלילה עריכה

העלילה מתרחשת בשנת 1950, לאחר מלחמת קוריאה. זה כבר יותר מעשור מאז שג'יימס וויל (איאן מקלן), הבמאי של סרטי האימה "פרנקנשטיין" ו"כלתו של פרנקנשטיין", יצא לגמלאות. הוא גר עם האנה (לין רדגרייב), המשרתת שלו מזה תקופה ארוכה, אשר בנאמנות דואגת לו, למרות הסתייגותה מההומוסקסואליות שלו. וייל סבל מסדרה של התקפי שבץ, אשר הותירו אותו שברירי, עם זכרונות המענים אותו: כיצד גדל כילד עני ומנודה, שירותו הטראגי במהלך מלחמת העולם הראשונה וצילומי הסרט "כלתו של פרנקנשטיין". וייל שוקע בזכרונות העבר, מתרפק על העבר, נאבק בדיכאונות, ולעיתים שוקל להתאבד, כאשר הוא מבין כי חייו, האטרקטיביות שלו ובריאותו חומקים ומתדרדרים בהדרגה.

וייל מתיידד עם קלייטון בון (ברנדן פרייזר), גנן צעיר ונאה שלו, נחת לשעבר. בין שני הגברים נרקמת ידידות, במהלכה בון מדגמן עבור וייל, אשר מצייר את דיוקנו, תוך כדי שהוא מתמודד עם התקפי בלבול וחולשה כתוצאה ממצבו הבריאותי, לאחר השבץ. בון מתרשם מתהילתו של וייל, וצופה בסרטיו המוקרנים בטלוויזיה ביחד עם חבריו, אשר לועגים לו, לידידות שלו עם וייל ולכוונותיו של וייל.

בון מצהיר בפני וייל כי הוא הטרוסקסואל, ודורש ממנו הבטחה כי לווייל אין כל עניין מיני בו. ווייל מבטיח לו זאת, אך בכל זאת מתעקש לשתף אותו, תוך שימוש בתיאורים גרפיים, בחוויות הקשורות בזהות המינית שלו, וכתוצאה מכך בון עוזב בזעם. לבסוף, בון חוזר, ודורש מווייל שיימנע משיחות "חדר הלבשה", כפי שהיו קודם לכן. ווייל מזמין את בון ללוות אותו למסיבה בנוכחות הנסיכה מרגרט (קורנליה הייז או'הריליהי). במסיבה הם פוגשים בבוריס קרלוף (ג'ק בייטס) ואלזה לנצ'סטר (רוזלינד איירס) - שחקני עבר אשר כיכבו כמפלצות בסרטיו של ווייל. החבורה מצטלמת ביחד, אולם אירוע זה רק מחריף את דיכאונו של ווייל, והוא מנצל סערת גשם פתאומית כתירוץ, על מנת להתחמק ולעזוב את המקום ובון מחזיר אותו לביתו.

בחזרה בביתו של ווייל, בון צריך להחליף את בגדיו הספוגים במים בבגדים יבשים. לאחר שאינו מוצא בבית בגדים מתאימים, הוא פושט את כל בגדיו וכורך מגבת סביב מותניו. ווייל מציע לבון כי ינסה שוב לצייר דיוקן שלו, אולם תוך זמן קצר הוא מתוודה בפני בון כי איבד את יכולתו לצייר. על מנת לעודד את ווייל לצייר, בון שומט מעליו את המגבת ומדגמן עבורו בעירום. ווייל מנצל את ההזדמנות, ושולח את ידיו אל עבר גופו העירום של בון, אשר נתקף בזעם, תוקף את ווייל ומשליך אותו לרצפה. ווייל מודה כי זו הייתה כוונתו מלכתחילה, ומתחנן בפני בון כי יהרוג אותו, על מנת לשחרר אותו מהסבל שלו. בון מסרב, משכיב את ווייל לישון במיטתו, ונשאר לישון בביתו, בקומה שמתחת. למחרת בבוקר, האנה נחרדת כי איננה מצליחה למצוא את ווייל במיטתו, ויחד עם בון הם מחפשים אחריו ברחבי הבית. בסופו של דבר, האנה מוצאת בבית מכתב התאבדות, ובון מוצא את גופתו של ווייל, צפה בבריכת השחייה שלו. השניים מסכימים ביניהם כי מוטב שבון יעזוב את המקום, על מנת למנוע שערורייה.

כעשור מאוחר יותר, בון ובנו הצעיר צופים בטלוויזיה בסרט "כלתו של פרנקנשטיין". הבן מטיל ספק כי אביו הכיר את במאי הסרט, ובתגובה, בון מציג בפניו ציור שקיבל מווייל, עם הקדשה, בה כתוב: "לקלייטון. חבר?".

צוות השחקנים עריכה

פרסים עריכה

הסרט זכה בפרס אוסקר לתסריט המעובד הטוב ביותר, והיה מועמד לפרס אוסקר לשחקן הטוב ביותר (איאן מקלן) וכן מועמד לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר (לין רדגרייב). בנוסף, זכה הסרט בפרס גלובוס הזהב לשחקנית המשנה הטובה ביותר (רדגרייב), והיה מועמד גם בקטגוריית השחקן הטוב ביותר בסרט דרמה (מקלן) וסרט הדרמה הטוב ביותר.

הרקע האמיתי עריכה

מספר גברים, וגם נשים, אכן דגמנו בעירום עבור ג'יימס וייל. חלקם מוצגים בתוספות המיוחדות של גרסת הדי.וי.די. של הסרט. כמה מן הציורים האלו נרכשו על ידי אספן, והושאלו לצורך צילומי סרט זה.

ווייל אכן סבל לקראת סוף חייו משבץ, אשר השפיע על יכולותיו המנטליות. הוא אכן נמצא מת בבריכה שלו. היו שמועות כי מדובר ברצח, אולם הראיות הצביעו על כך שמדובר בהתאבדות. אף על פי כן, לא ידוע דבר אם היה או לא מי שסייע לווייל בהתאבדות שלו.

לא ידוע איזה סוג של מערכת יחסים, ואם בכלל, הייתה לווייל עם הגנן שלו, שייתכן ונשכר על ידי עוזרת הבית שלו. בראיונות המופיעים בסרט התיעודי המצורף לגרסת הדי.וי.די. של הסרט מסביר הסופר כריסטופר בראם כי דמותו של קלייטון בון היא פיקטיבית לחלוטין.

קישורים חיצוניים עריכה