אלימלך

דמות תנ"כית

אֱלִימֶלֶךְ הוא דמות תנ"כית מתקופת השופטים הנזכרת במגילת רות.

שֵׁם הָאִישׁ אֱלִימֶלֶךְ וְשֵׁם אִשְׁתּוֹ נָעֳמִי וְשֵׁם שְׁנֵי-בָנָיו מַחְלוֹן וְכִלְיוֹן, אֶפְרָתִים--מִבֵּית לֶחֶם, יְהוּדָה; וַיָּבֹאוּ שְׂדֵי-מוֹאָב, וַיִּהְיוּ-שָׁם.
משפחת אלימלך בדרכה למואב, בציור "גלות מיהודה" מעשה ידי אלכסנדר בידה, המאה ה-19

אלימלך מיוחס לשבט יהודה, והיה בעלה של נעמי ואביהם של מחלון וכליון. המשפחה התגוררה בבית לחם יהודה. עקב הבצורת והרעב עזב אלימלך עם משפחתו את ארץ ישראל והלך לשדה מואב, ומת שם.

בניו, מחלון וכליון, נישאו לשתי נשים מואביות, רות וערפה. כעבור זמן מתו שני בניו. אשתו וכלתו רות שבו לבית לחם, ורות נישאה לבועז, שהיה קרוב משפחתו של אלימלך[1].

בתלמוד ובמדרש עריכה

לפי התלמוד היה מבניו של נחשון בן עמינדב[2] נשיא שבט יהודה.

על אודותיו ועל נסיבות עזיבתו את הארץ דורשים חז"ל:

”אלימלך מגדולי הדור ומפרנסי הדור היה. וכיון שבאו שני רעבון אמר: עכשיו יהיו כל ישראל מסובין בקופתן על פתחי וזה בא בקופתו וזה בא בכפיפו. מה עשה? עמד וברח מפניהם.[3]

לאחר זמן מת אלימלך."וימת אלימלך איש נעמי" (רות א,ג) - מכאן שאין איש מת אלא לאשתו (מסכת סנהדרין, כב)[4]

ממקרהו של אלימלך לומדים חז"ל על חומרת האיסור של יציאה מארץ ישראל:

”אלימלך, מחלון וכליון... מפני מה נענשו? מפני שיצאו מארץ לחוצה לארץ... שאפילו מי שיש לו זכות אבות, אינה עומדת לו בשעה שיוצא מארץ לחוצה לארץ[5].”.

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מגילת רות, פרק ב', פסוק א'.
  2. ^ "אלימלך ושלמון ופלוני אלמוני ואבי נעמי, כולן בני נחשון בן עמינדב הן" - מסכת בבא בתרא צא, א.
  3. ^ ילקוט שמעוני, רות, רמז תקצ"ח.
  4. ^ דב קמחי -אנציקלופדיה לאישים בתנ"ך,הוצאת יהושע צ'צ'יק,1969, כרך ראשון,עמ' 107 .
  5. ^ תלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף צ"א, עמוד א'