אליס רוזוולט
אליס לי רוזוולט לונגוורת' (באנגלית: Alice Lee Roosevelt Longworth; 12 בפברואר 1884 - 20 בפברואר 1980) הייתה בתו הבכורה של נשיא ארצות הברית תאודור רוזוולט והיחידה מאשתו הראשונה, אליס הת'וויי לי. אליס הייתה הנערה-הידוענית הראשונה במאה ה-20 ועיתונאים ליוו ותיעדו באופן צמוד את חייה של מי שנודעה כנערה יפהפייה, פרועה וסוררת. ידועה אמרתו של אביה: "אני יכול לנהל את המדינה או לשלוט באליס, אבל אני בשום פנים לא מסוגל לעשות את שני הדברים גם יחד"[1]. אודות "הנסיכה אליס", כפי שנקראה בעיתונות התקופה, נכתבו שירים והיא אף הכניסה לעולם האופנה צבע שנקרא על שמה "תכלת אליס". לאחר כהונת אביה בבית הלבן הפכה אליס לדמות מרכזית בחברה הוושינגטונית והייתה אשת חברה שסייעה לקידום מטרות וקריירות פוליטיות הן של פוליטיקאים רפובליקאים כגון ריצ'רד ניקסון והן דמוקרטים כרוברט קנדי ולינדון ג'ונסון.
 | |
| לידה |
12 בפברואר 1884 מנהטן, ניו יורק, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
20 בפברואר 1980 (בגיל 96) וושינגטון די. סי., ארצות הברית |
| שם לידה |
Alice Lee Roosevelt |
| מדינה |
ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות רוק קריק |
| מפלגה |
המפלגה הרפובליקנית |
| בן או בת זוג |
|
  | |
תולדות חייה עריכה
שנים ראשונות עריכה
אליס נולדה בניו יורק, אמה נפטרה כעבור יומיים. אביה, שהיה שקוע ביגון, לא יכל לקרוא לה "אליס", כשם אמהּ, וקרא לה "בייבי לי". הוא אף לא יכול היה לשהות בעיר ונסע למשך שנתיים להתגורר בחווה בדקוטה הצפונית. את אליס הצעירה הפקיד בידי אחותו, אנה "באמי" רוזוולט (Anna "Bamie" Roosevelt), שכונתה "דודה בי" (Auntie Bye), אשה חזקה שגידלה את אליס בשנותיה הראשונות והיוותה עבורה דמות-אם במשך כל ימיה.
ב-1886 נסע רוזוולט ללונדון ונשא לאשה את אדית קרמיט קארו, רעיית הנשיא עד מותו, שהפכה לאם חורגת לאליס. אדית גידלה אותה כבתהּ, בנוסף לחמישה ילדים נוספים שילדה לרוזוולט. כאשר לקתה אליס בשיתוק ילדים, הצילה אותה אדית מנכות באמצעות טיפול מסור, אם כי מייסר, בעקבותיו נותרה אליס עם צליעה בלתי-מורגשת כמעט.
בעת כהונת אביה כנשיא עריכה
בשנת 1901, בגיל 17, הפך רוזוולט לנשיא לאחר הרצחו של ויליאם מקינלי ואליס הפכה בן-לילה לידוענית מוכרת ברחבי העולם כולו. עד מהרה קנתה לה שם של מנפצת מוסכמות. היא עישנה סיגריות בפומבי, שעה שהדבר לא היה נהוג לגבי נשים ובפרט נערות צעירות, בילתה במסיבות עד שעות הלילה המאוחרות, נסעה לבדה ברכב עם גברים מבוגרים ממנה, הימרה והחזיקה נחש כחיית מחמד בבית הלבן.
גם הממשל השתמש באליס לצרכיו, כפנים היפות והצעירות של אמריקה, למשל בעת אולימפיאדת סנט לואיס העניקה העלמה רוזוולט הצעירה את המדליות לאתלטים.
ב-1905 הובילה יחד עם מזכיר ההגנה של ארצות הברית, ויליאם הווארד טאפט, משלחת דיפלומטית גדולה, בת שבעה סנטורים ו-23 חברי קונגרס להוואי, הפיליפינים, יפן, סין וקוריאה. אחד מחברי הקונגרס במשלחת היה ניקולס לונגוורת' (Nicholas Longworth IV ;1869 – 1931). כידוענית בינלאומית משכה תשומת-לב רבה והצטלמה עם מוצוהיטו, קיסר יפן ועם צה שי, קיסרית סין. הפופולריות של אליס הגיעה לשיאה ב-1906 והשם אליס היה לאחד השמות הפופולריים ביותר לבנות באותה שנה[2].
עם שובה לארצות הברית, זכתה אליס לביקורת עיתונאית על התנהגותה החופשית מדי במהלך המסע ועל המותרות שהביאה עמה. אחת מכותרות העיתונים הייתה "Alice in Plunder Land" ("אליס בארץ הביזה")[3]. היא נישאה לניקולס לונגוורת', פוליטיקאי רפובליקאי מאוהיו, שהיה מבוגר ממנה ב-14 שנה ונודע כנער שעשועים, בפברואר 1906. החתונה, שהתקיימה בבית הלבן, הייתה אירוע ציבורי מסוקר עם יותר מאלף מוזמנים ואלפים נוספים שהתגודדו מחוץ לאירוע. לחתונה לבשה אליס שמלה בצבע תכלת בהיר, שנודע מאז באופן רשמי כ"תכלת אליס" (Alice Blue) והפך לאופנתי.
לאחר החתונה נסע הזוג למסע באירופה במסגרתו נפגש עם אדוארד השביעי, מלך הממלכה המאוחדת; ז'ורז' קלמנסו, נשיא צרפת; וילהלם השני, קיסר גרמניה; לורד קרזון ואחרים. בעת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1912, צידדה אליס באביה, לעומת בעלה שצידד בטאפט ואף, לטענתו, גרמה להפסדו. נישואיהם של בני הזוג היו מעורערים ובתהּ היחידה, פאולינה, נולדה ב-1925 לאחר רומן מחוץ לנישואין שניהלה אליס עם הסנטור ויליאם בורה. לונגוורת' נפטר ב-1931.
לאחר תקופת הנשיאות עריכה
לאחר תום כהונת אביה בבית הלבן הפכה אליס רוזוולט לונגוורת' לאשת חברה ומארחת בבירה וושינגטון די. סי., בה הייתה דמות ציבורית מרכזית וכונתה ""the other Washington Monument" ("אנדרטת וושינגטון השנייה")[4]. היא אירחה סעודות ואירועים שונים לשמנה וסלתה של העיר במסגרתם ניהלה שדולות לנושאים ציבוריים שונים כגון התנגדות למדיניות החוץ של ממשל וודרו וילסון וכנגד כניסת ארצות הברית לחבר הלאומים. בעקבות לשונה החדה, שהופנתה בעיקר כנגד הגברות הראשונות נאסרה עליה הכניסה לקבלות פנים בבית הלבן בעת כהונתם של טאפט, וילסון והרדינג. בעת מערכת הבחירות לנשיאות ארצות הברית 1932 התנגדה באופן פעיל להתמודדותו של שאר בשרה הרחוק, פרנקלין דלאנו רוזוולט לנשיאות ארצות הברית מטעם המפלגה הדמוקרטית. "אני רפובליקאית", אמרה, "ואני אצביע בעד הובר גם אלמלא הייתי רפובליקאית הייתי מצביעה עבורו."[5]
ב-1933 פרסמה את האוטוביוגרפיה שלה Crowded Hours. ב-1944 התחתנה בתה פאולינה עם אלכסנדר מקורמיק סטורם, שנה לאחר מכן נולדה בתם המשותפת ג'ואנה. מקורמיק סטורם נפטר ב-1951 ופאולינה נמצאה מתה שש שנים מאוחר יותר, כתוצאה משימוש יתר בגלולות שינה. בעקבות כך קיבלה אליס את ג'ואנה למשמורתה.
למרות היותה רפובליקאית מסורה ופעילה, קיימה אליס רוזוולט קשרים טובים עם ג'ון פיצג'רלד קנדי ובני ביתו (בעיקר עם אחיו, רוברט) והפכה שוב לרצויה בבית הלבן. כן קיימה יחסי ידידות עם ריצ'רד ניקסון, עוד כאשר היה סגן נשיא וסייעה לו בקמפיין הבחירות שלו.
אליס רוזוולט לונגוורת' נפטרה בביתה בגיל 96 מנפחת, שנגרמה לאחר שנים רבות של עישון כבד ולאחר שהחלימה מסרטן שד בשני שדיה עשור קודם לכן.
לקריאה נוספת עריכה
- Longworth, Alice Roosevelt, Crowded Hours New York: Scribners. 1933 (אוטוביוגרפיה)
- Brough, James, Princess Alice: A Biography of Alice Roosevelt Longworth Boston: Little, Brown. 1975
- Cordery, Stacy A. Alice: Alice Roosevelt Longworth, from White House Princess to Washington Power Broker New York: Viking, 2007 ISBN 978-0143114277
- Felsenthal, Carol. Princess Alice: The Life and Times of Alice Roosevelt Longworth New York: St. Martin's Press. 1988. ISBN 978-0312302221
- Teichmann, Howard. Alice: The Life and Times of Alice Roosevelt Longworth Englewood Cliffs, NJ. 1979
קישורים חיצוניים עריכה
- אליס רוזוולט, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
- אליס רוזוולט, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
| | |
| שלשת הקסא | #F0F8FF |
|---|---|
| ייצוג RGB | R=240, G=248, B=255 |
| ייצוג HSV | H=208, S=6, V=100 |
| ייצוג CMYK | C=6, M=2, Y=1, K=0 |
| | |
- THE DOYENNE OF THE DRAWING ROOM, כתבה בניו יורק טיימס, 23 באוגוסט 1981
- מידע וציטוטים מפיה (אורכב 09.08.2018 בארכיון Wayback Machine), אתר "אלמנך תאודור רוזוולט"
- תכלת אליס תקני