אלי אביבי

צלם ישראלי, נשיא "מדינת אכזיב"

אלי אביבי (27 באפריל 1930 - 16 במאי 2018) היה ישראלי שהתפרסם בעיקר כמי שהכריז על עצמו כנשיא "מדינת אכזיב" בחוף הגליל המערבי.

אלי אביבי
אלי אביבי
אלי אביבי
לידה 27 באפריל 1930
איראן 1925-1964איראן 1925-1964 המדינה האימפריאלית של איראן
פטירה 16 במאי 2018 (בגיל 88)
מדינה ישראל
מקום מגורים מדינת אכזיבמדינת אכזיב מדינת אכזיב,
ישראלישראל מדינת ישראל
ידוע בשל הכרזתו על הקמת "מדינת אכזיב" בחוף הגליל המערבי
בת זוג רינה אביבי
הבית, במצבו הקודם, ב"מדינת אכזיב"

ביוגרפיה עריכה

אלי אביבי נולד בפרס בשם אלי ארז'ן, וכשהיה בן שנה עלתה משפחתו לארץ ישראל, והוא גדל בדרום תל אביב. בגיל שלוש עשרה עזב את הבית, ובגיל חמש עשרה (ב-1946) הצטרף לפלמ"ח ועבר קורס בפלי"ם. בגיל שבע עשרה יצא למסע שארך ארבע שנים, בו עבד במקומות שונים בעולם, החל במערב אפריקה וכלה בים ברנץ שבאזור הקוטב הצפוני.

כשחזר ממסעותיו בשנת 1952, והוא בן עשרים ושתיים, חיפש מקום מתאים לכתיבת זכרונותיו. הוא שכר מהמדינה שני מבנים של הכפר הערבי הנטוש א-זיב, ושיפץ אותם. אחד מהם, שהיה בעבר ביתו של מוכתר הכפר אחמד חוסיין עטייה, הפך ברבות הימים לביתו של אביבי, בו הוקם גם מוזיאון לתולדות אכזיב.

אביבי נפטר ב-16 במאי 2018.[1] למרות בקשתו בצוואתו להיקבר בשטח "מדינת אכזיב", נקבר בבית העלמין בקיבוץ גשר הזיו הסמוך.

מדינת אכזיב עריכה

  ערך מורחב – מדינת אכזיב

מדינת אכזיב היא מדינה לכאורה שהוכרזה על ידי אלי אביבי ורינה רעייתו בשנת 1971, כצעד מחאה נגד בנייתו של הגן הלאומי במקום. ל"מדינה" נשיא (אביבי), דגל והמנון, ואף הונפקו דרכונים. בתקופה מסוימת אף הוחתמו דרכוני המבקרים בחותמת מיוחדת.

המוזיאון לתולדות אכזיב, שהקים אביבי, מרכז ממצאים ארכאולוגיים מההיסטוריה של אכזיב, חלקם בני למעלה מ-3,000 שנה. המוצגים אינם מוגנים על ידי זכוכית, ומוצגים בגובה העיניים. על קירות האבן נמצאים העתקים של ציורים עתיקים, וסיפור המקום כתוב עליהם.

מיקומו בתרבות הישראלית עריכה

במשך שנים רבות, החל בסוף שנות ה-50 ועד שנות ה-80, היה ביתו של אלי אביבי אבן שואבת לצעירי הבוהמה. במקום התקיים הפנינג ספונטני בכל קיץ וכן בחגים, וצעירים רבים תיארו שחוו במקום את תחושת השחרור הראשונה שלהם.

השיר 'לילה בחוף אכזיב', שכתבה נעמי שמר לשלישיית גשר הירקון, נכתב בעקבות אותן מסיבות שבהן השתתפה נעמי שמר עצמה. אלי אביבי עצמו, בהיותו דמות ציורית, היה מוקד משיכה אליו נהרו צעירים וצעירות, הן לשם תחושת החופש והן כדי לשמוע ממנו את סיפוריו ואת הגותו על החיים.

בנוסף, פרש אביבי את חסותו על צעירים וצעירות שחיפשו מקום מפלט, חיתן זוגות צעירים על פי מסורת מדינת אכזיב, ואף נתן להם מחסה.

לקריאה נוספת עריכה

  • יעקב בר-און, "נשיא לכל החיים", מקור ראשון, מוסף דיוקן, עמ' 54, 28 בנובמבר 2008

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אלי אביבי בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה