ויקיפדיה

אלי גורנשטיין

שחקן, זמר, במאי ומדבב ישראלי

אלי גורנשטיין (נולד ב-31 באוגוסט 1952) הוא שחקן תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע, זמר, במאי ומדבב ישראלי.

אלי גורנשטיין
לידה 31 באוגוסט 1952 (בן 71)
תל אביב-יפו, ישראל ישראלישראל
שם לידה אליהו גורנשטיין
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1970
עיסוק שחקן תיאטרון, טלוויזיה וקולנוע, זמר, במאי, מדבב
מקום לימודים
בת זוג ניצה גורנשטיין
צאצאים רוני גורנשטיין עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 3 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
אלי גורנשטיין (הגבוה) לצג עוזי חיטמן, אסתר חיות ואחרים, בלהקת פיקוד מרכז - תמונה שחורה לבנה של חמישה צעירים שרים במדי צה"ל. לגורנשטיין יש גם סיכת כנפי צניחה
אלי גורנשטיין (הגבוה) לצג עוזי חיטמן, אסתר חיות ואחרים, בלהקת פיקוד מרכז

ביוגרפיה עריכה

אליהו גורנשטיין נולד בתל אביב לבנימין ולרות ולטש-גורנשטיין, בתו של הפילוסוף היהודי-צ'כוסלובקי פליקס ולטש, חברו של פרנץ קפקא.[1] הוריו הופיעו באופרה.[2]

לגורנשטיין תואר שני בחינוך מאוניברסיטת תל אביב. כמו כן למד תיאטרון ומוזיקה בניו יורק.

תיאטרון עריכה

 
"בית ספר לנשים". מימין לשמאל: אלברט אילוז, אלי גורנשטיין, רמי ברוך ועזרא דגן.

בחופש הגדול שלפני כיתה י"ב הוא שר במסגרת חילופי נוער בין תל אביב וקלן.[2] במסגרת שירותו הצבאי שירת בצוות הווי חטיבת הצנחנים ובלהקת פיקוד מרכז. בשנת 1970

אחרי שירותו הצבאי הופיע כבדחן וביצע מערכונים עם צחי נוי. גורנשטיין מתנשא לגובה 195 סנטימטר[3] ונוי סבל באותה העת מעודף משקל. על כן הצמד קרא לעצמו "חומה ומגדל".[4] השניים חזרו להופיע יחדיו, מדי פעם, בעשרות השנים הבאות.

כשחקן תיאטרון, שיחק בהצגות רבות במרבית התיאטראות בישראל (הבימה, תיאטרון חיפה, הקאמרי, החאן ותיאטרון באר שבע). בין ההצגות בהשתתפותו היו "אחרון הפועלים",[5] בו גילם את א. ד. גורדון,[6] ו"גטו" של יהושע סובול, "מתנקשים", "טרטיף", "כנרת כנרת", "בוצ'ה", "שש נפשות מחפשות מחבר",[7] ההצגות השייקספיריות "חלום ליל קיץ" ו"כטוב בעיניכם", "נשוי במנוסה" של ריי קוני, "מפיסטו" של הלל מיטלפונקט (על פי קלאוס מאן), "שלוש אחיות" של אנטון צ'כוב, "ציד המכשפות של ארתור מילר, "אניהו" של אתגר קרת ורוני סיני ועוד. גורנשטיין ידוע באהבתו למשחק במחזות זמר, והשתתף בין היתר ב"כנר על הגג", "צלילי המוסיקה" (דוד מקס), "אמריקה", "פינוקיו" "היפה והחיה", "המפיקים" (פרנץ ליבקינד), "עוץ לי גוץ לי" (הטוחן) ו"איתמר פוגש ארנב" (הארנב). גורנשטיין עסק מעט גם בבימוי וביים את ההצגה לילדים עמי ותמי.

זכה בפרס התיאטרון הישראלי לשחקן המשנה לשנת 2012, על משחקו בהצגה "ריצ'רד השלישי" בתיאטרון הקאמרי.[8]

קולנוע וטלוויזיה עריכה

גורנשטיין השתתף כשחקן אורח במספר רב של תוכניות טלוויזיה לילדים: "הספינה המזמרת", "טלפלא",[9] "קשת וענן", "רחוב סומסום","החברים של ברני", "פרפר נחמד" (גילם את "דוד פסח")," המועדון של יובל המבולבל", "זהו זה!", "ארץ מולדת", "ציפיטפוט", "שכנים", "בלי גרביים" ועוד. באחת מהופעות האורח שלו בתוכנית "זהו זה!" הוא השתתף עם שאר השחקנים ועם שלמה גרוניך גם בשירת שיר השבוע וקולו מונצח עם השיר בתקליטם של גרוניך ושחקני "זהו זה" - "אמא שלי תמיד רצתה שהבן שלה יהיה בטלוויזיה".

סרטו הראשון של גורנשטיין היה "סרט וארוחת בוקר" (1977). ובסרטים "הלהקה" ו"חמש חמש" היה אחד מהחיילים.[10] בסרט "המוסד הסגור" גילם את המדען קוצ'יק. ב-2010 השתתף בסרט "היו לילות". כן השתתף בתפקיד אורח בסדרה הקומית "קרובים קרובים", ב-2013 השתתף בתפקיד אורח בסדרה "פצועים בראש", בסדרה "החיים זה לא הכל" ובסדרת הקומדיה "החברים של נאור". ב-2015 השתתף בסדרה "תמר הבלשית" בתפקיד הקריין שמכריז את שם הפרק וגם בתפקיד קפטן שמפטן, סבה של תמר מצד אביה. באותה שנה השתתף בסרטו של יבגני רומן "האיש שבקיר". ב-2018 הופיע בתפקיד הראשי בסרטו של יצחק צפל ישורון "אלסקה" וב"סברי מרנן". גורנשטיין אף שיחק בסרט "הלהקה", וידועה הסצנה בה הוא שופך על עצמו לבן ובכך מונע את פירוק הלהקה הצבאית. סצנה זו היא אחת המפורסמות בקולנוע הישראלי. ב-2016 השתתף בסרטו של ניר ברגמן, "להציל את נטע".

בשנת 2018 השתתף בסרט הקומדיה השווייצרי "מוטי וולקנברוך מתעורר לחיים" (או בשמו הרשמי "מסעו המופלא של וולקנברוך לזרועותיה של שיקסע") בהפקת נטפליקס. הסרט היה המועמד השווייצרי לפרס האוסקר לסרט הזר הטוב ביותר.

ב-2019 השתתף בהופעת אורח בסדרה "שב"ס" של תאגיד השידור הציבורי כאן,[11] בתפקיד משנה בסרט "בשורות טובות" של הבמאי ארז תדמור וכן בסרט "אלוהי הפסנתר".

ב-2022 גילם את תפקיד האחראי על טהרת מתים ברבנות הצבאית הראשית בסדרה שישו ושמחו, ששודרה בכאן 11. כמו כן באותה שנה בשנת 2022 שיחק גורנשטיין את אדולף אייכמן בסרט הדוקודרמה הקלטות האבודות של אייכמן. פס הקול של סרט זה הוא קלטות אותנטיות של אדולף אייכמן ובני שיחו. השחקנים מחופשים לנפשות הפועלות ומזיזים את שפתיהם לצלילי הפסקול, כדי להמחיש את הנעשה בעת השיחה המוקלטת[12]. עבודה זו היא, כביכול, ההפך מדיבוב. גורנשטיין מכנה את עבודתו בסרט זה "שפתות".

דיבוב עריכה

גורנשטיין מוכר בעיקר בזכות דיבוב רוב הנבלים בסרטי תקופת "הרנסאנס" של דיסני. הוא תרם את קולו לג'אפר ("אלאדין"), סקאר ("מלך האריות"), פרולו ("הגיבן מנוטרדם"), קלייטון ("טרזן"), אנטון אגו ("רטטוי") ובשנת 2009 דיבב גם את ד"ר פאסילייר בסרט "הנסיכה והצפרדע", שהפיקו אולפני וולט דיסני במטרה לשחזר את סגנון סרטי "הרנסאנס" משנות התשעים. בנוסף, תרם גורנשטיין את קולו גם לסרטים נוספים כמו "שלגיה ושבעת הגמדים" (דוק), "ספר הג'ונגל 2" (שירחן), "עליסה בארץ הפלאות" (דודו וארנב האביב), "היפהפייה והיחפן" (טוני), "בת הים הקטנה" (סבסטיאן), "היפה והחיה" (לומייר), "פו הדב" (איור/איה + אבא פרפיל), הארי פוטר וחדר הסודות (גילדרוי לוקהרט), "כיפה אדומה: הסיפור האמיתי" (הזאב), "ביוניקל" (מקוטה) ועוד רבים אחרים. כמו כן תרם את קולו בדיבוב מספר סדרות טלוויזיה, וביניהן "פיטר פן" (סדרת האנימה ששודרה בישראל בטלוויזיה החינוכית) בה דיבב את שודד הים סמי, וכן את אוסקר מ-"רחוב סומסום". ב-1977 "השאיל" את קולו למוני מושונוב בקטעי הקברט בסרט "קשר הדבש".

בשנת 2019 דיבב את גרימל בסרט הדרקון הראשון שלי: העולם הנסתר (במקום דב רייזר שדיבב אותו בטריילר המדובב).

במרץ 2020, לאור התפשטות הקורונה בישראל, גורנשטיין הוציא בעזרת בתו ובן זוגה אורי סממה סרטון פרודיה לשיר "Be Prepared" של סקאר, האריה הרשע בסרט המוכר מלך האריות, שנקרא "מלך ההנחיות", בו הביע ביקורת כלפי המצב.[13] באותה שנה החל לדבב את דמותו של אדון ינשוף בסדרת אתחול של "סיפורימפו".

מוזיקה עריכה

 

בשנת 1976 השתתף גורנשטיין בפסטיבל שירי הילדים[14] עם השיר "סיבה למסיבה",[15] שהגיע למקום השני בתחרות. כעבור שנה ביצע על בימת הפסטיבל את השיר "לארצי יש יום הולדת", שכתב והלחין שייקה פייקוב לכבוד שנת ה-30 למדינת ישראל. שיר זה הגיע למקום השלישי בתחרות,[16] ועל אף שנחשב כשיר ילדים, זכה להצלחה גם בקרב הקהל הבוגר יותר, ודורג במצעד הפזמונים העברי השנתי של רשת ג' לאותה שנה. בשנת 1977 השתתף גורנשטיין בפסטיבל הזמר והפזמון עם השיר "הלילה עבר" שזכה במקום התשיעי.

גורנשטיין הוא גם זמר אופרה באופרה הישראלית ומנחה, משתתף ומביים מופעי קונצרטים ואופרות בתזמורת הסימפונית חיפה, התזמורת הקאמרית הישראלית ובתזמורת הפילהרמונית הישראלית. ידוע בכישרונו המוזיקלי כזמר השר בקול בס וכצ'לן.[17] הוא ארגן ערב שירי הזמר של פרנק סינטרה שזכה להצלחה ושתי תוכניות יחיד נוספות. כזמר הוא הקליט גם שירי פתיחה לתוכניות טלוויזיה כמו רכבת ההפתעות, ופרסומות כמו לדוגלי מזון כלבים.

בשנת 2011 הוציא גורנשטיין את אלבום הבכורה שלו, "ונחיה", המורכב כולו משירי משוררים שהלחינו מוזיקאים כיוני רכטר, שלמה יידוב ואלון אולארצ'יק. על המשוררים שגורנשטיין שר משיריהם באלבום נמנים אברהם חלפי, אבות ישורון, נתן אלתרמן, יהודה עמיחי ויהונתן גפן. שניים מהשירים שר גורנשטיין בדואט עם זמרים אורחים: "ירח" עם שלמה יידוב ו"אורחת זרים" עם נורית גלרון. את האלבום הפיק גיא וינגרטן, שגם הלחין חלק משיריו. גורנשטיין עצמו הלחין שיר אחד עבור האלבום, "ונחיה", למילים של אברהם חלפי.

בפברואר 2016 הושק אלבום דיגיטלי ברשת ג בשם "לשיר איתה" - אוסף מחווה לשושנה דמארי במלאת עשור למותה, בו השתתף גורנשטיין בביצוע השיר "האמיני יום יבוא".[18]

בשנת 2019 הנחה מספר ערבי מוזיקה מסרטי אנימציה בנגינת תזמורת האוניברסיטה.[19]

חיים אישיים עריכה

גורנשטיין נשוי לניצה ולהם שלושה ילדים. אחת מהם היא השחקנית רוני גורנשטיין.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אלי גורנשטיין בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה

  1. ^ מרב יודילוביץ', "גיליתי את הטירוף שבי", באתר ynet, 6 במאי 2009
  2. ^ 1 2 יוסי חרסונסקי, גורנשטיין: עם בובה של קפיץ, מעריב, 8 בפברואר 1977
  3. ^ איריס אברמוביץ', "הענק הרועש", באתר ynet, 17 באפריל 2008
  4. ^ יעקב העליון, חומה, מגדל והיקף המתניים, מעריב, 14 באוקטובר 1974
  5. ^ אחרון הפועלים, מעריב, 28 בינואר 1981
  6. ^ חוה נוביק, קרקס א.ד. גורדון 'למבוגרים, דבר, 14 ביולי 1981
  7. ^ סדנה במקום חזרות, מעריב, 15 ביולי 1985
  8. ^ זוכי פרס התיאטרון הישראלי לשנת 2012(הקישור אינו פעיל, 27.3.2022)
  9. ^ מסיבת סיום לטלא פלא, מעריב, 1 במרץ 1979
  10. ^ חמש חמש בדרך למסך (תמונה), מעריב, 30 בינואר 1980
    חדש על המסך הגדול, דבר, 7 במרץ 1980
  11. ^   שב"ס עונה 1 🔒 | פרק 7 - פינקי והשד, בכורה ביוטיוב 🔥, סרטון בערוץ "כאן 11 - תאגיד השידור הישראלי", באתר יוטיוב (אורך: 25:20)
  12. ^ גיל משעלי, ‏"הוספתי את העווית הזאת שהייתה לו בפה בכל פעם שהוא שיקר", באתר ‏מאקו‏, 24 במאי 2022
  13. ^ הסרטון "מלך ההנחיות" בביצועו של גורנשטיין, ‏מרץ 2020
  14. ^ יעקב העליון, פעמיים 10 שירים, מעריב, 14 בדצמבר 1976
  15. ^ פסטיבל שביעי לשירי ילדים, דבר, 16 בדצמבר 1976
  16. ^ ה"היפו" וה"אפצ'י" של פסטיוואל הילדים, מעריב, 15 בדצמבר 1977
  17. ^ של גורנשטיין באתר הקאמרי
  18. ^ לשיר איתה, באתר ynet
  19. ^ קונצרט: ערב "מוזיקה מסרטי אנימציה" באתר אוניברסיטת תל אביב, 14 במרץ 2019

אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אלי_גורנשטיין&oldid=38338622"