אלי דג'יברי

סקסופוניסט ומלחין ג'אז ישראלי

אלי דֶגִ'יבְּרִי (נולד ב־3 במאי 1978) הוא מוזיקאי ג'אז, נגן סקסופון, מלחין ומעבד ישראלי.

אלי דג'יברי
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 3 במאי 1978 (בן 45)
יפו, מדינת ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים מכללת ברקלי למוזיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה ג'אז
כלי נגינה סקסופון
חברת תקליטים Fresh Sounds Records עריכת הנתון בוויקינתונים
www.degibri.com
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

תחילת דרכו עריכה

דג'יברי החל לנגן במנדולינה בגיל 7 בתוכנית אחר-הצהריים של הקונסרבטוריון למוזיקה של יפו. שלוש שנים לאחר מכן, לאחר שצפה במופע ג'אז, נשבה דג'יברי בקסמו של הסקסופון והחליף את לימודיו לכלי זה. למד בבית הספר לאמנויות תל אביב. כבר בהיותו תלמיד תיכון בבית הספר תלמה ילין, ניגן דג'יברי באופן מקצועי עם כמה מהשמות הגדולים בסצנת המוזיקה הישראלית ביניהם בני הזוג איריס ועופר פורטוגלי[1]. בגיל 16 קיבל דג'יברי מלגה מלאה לתוכנית הקיץ של ברקלי קולג' (Berklee College of Music). בשנה שלאחר מכן זכה דג'יברי באותה המלגה והשתתף בתוכנית הקיץ בברקלי פעם נוספת.

בשנת 1997 הוענקה לדג'יברי מלגת לימודים מלאה ל-Berklee College Of Music, ובעקבותיה העתיק את מגוריו לבוסטון שבארצות הברית. לאחר שנת לימודים אחת בברקלי, נבחר דג'יברי להיות אחד משישה מוזיקאים יחידים מכל העולם להצטרף, במלגה מלאה, לתוכנית הלימודים היוקרתית על שם ת'לוניוס מונק (Thelonious Monk Institute of Jazz Performance), שם הוא למד והופיע עם נגני ג'אז נודעים, כמו רון קרטר, בני גולסון, ג'ימי הית' וקלארק טרי[2].

לאחר שסיים בהצטיינות את לימודיו בשנת 1999, הוזמן דג'יברי להצטרף להרכבו של הרבי הנקוק, עמו הופיע ברחבי העולם, תוך שהוא מנגן את המוזיקה מאלבומו של הנקוק, "עולמו של גרשווין", אשר זכה בשלושה פרסי גראמי[2]. דג'יברי הופיע עם הנקוק במשך שנתיים וחצי[3].

בעשור הראשון של המאה ה-21 עריכה

בשנת 2002 עבר דג'יברי לניו יורק וייסד את הרכבו הראשון, שכלל כמה מטובי המוזיקאים בסצנת הג'אז העולמית: קורט רוזנווינקל, אהרון גולדברג, בן סטריט וג'ף בלרד. החמישייה הופיעה באופן קבוע במועדוני הג'אז הנחשבים ביותר בניו יורק. באותה שנה הצטרף דג'יברי אל המתופף אל פוסטר ולהקתו, והפך לחלק בלתי נפרד מרביעיית אל פוסטר[4]. באותה שנה גם ניגן באלבום "עוד סיפור" של יוני רכטר[5], מאז שיתף פעולה עם רכטר מספר פעמים בהופעות שונות[6].

בשנת 2003 הוציא דג'יברי לאור את אלבומו הראשון, "In The Beginning"[7]. באלבום זה ניגנו קורט רוזנווינקל, ארון גולדברג, בן סטריט וג'ף בלרד. באותה שנה נבחר דג'יברי מבין ראשוני האמנים של הקרן הישראלית למצוינות בתרבות (IcExcellence), אשר בוחרת אמנים שמשמשים כשגרירים הטובים ביותר של מדינת ישראל לאמנות ולתרבות ברחבי העולם, תורמים לחברה ומקדמים את המצוינות.

בשנת 2006 הוציא דג'יברי את אלבומו השני, "Emotionally Available". באלבום זה ניגנו שוב ארון גולדברג, בן סטריט וג'ף בלרד. באותה שנה הוציא דג'יברי אלבום נוסף, "One Little Song", דואט עם הפסנתרן קווין הייז[8]. כמו כן, זכה דג'יברי באותה שנה בפרס ראש הממשלה למלחיני ג'אז, אשר הכיר בכישרונו הרב כמלחין.

בשנת 2007 הופיע דג'יברי באלבומו של המתופף אל פוסטר, "Love, Peace and Jazz", הקלטה חיה ממועדון הג'אז הניו-יורקי "Village Vanguard".

בשנת 2008 ייסד דג'יברי את הרכבו החדש שכלל גם את גארי ורסצ'ה ועובד קלוואיר, עמם הוציא את אלבומו הרביעי, "Live at Louis 649"[9]. באותה השנה הופיע הטריו מספר הופעות בישראל ובשנה שלאחר מכן הופיעו בפסטיבל הג'אז הבינלאומי אילת.

בעשור השני של המאה ה-21 עריכה

בשנת 2010 הוציא דג'יברי לאור את אלבומו החמישי, "Israeli Song". באלבום זה איחד דג'יברי שתי דמויות ג'אז עמן זכה ללמוד ולעבוד: הבסיסט רון קרטר והמתופף אל פוסטר, ובנוסף הפסנתרן בראד מלדאו[10]. במאי 2010, העלה מופע משותף עם שלומי שבן, בפסטיבל הג'אז בגבעתיים[11].

בשנת 2011 זכה דג'יברי בפרס מפעל הפיס לאמנויות הבמה ע"ש לנדאו ליוצר ג'אז. באוקטובר אותה השנה פורסם כי דג'יברי ואיש הרדיו דובי לנץ נבחרו לשמש כמנהלים האמנותיים של פסטיבל ג'אז בים האדום. השניים נכנסו לתפקיד לאחר שלוש שנים בהן ניהל נגן הבס אבישי כהן את הפסטיבל[12].

באפריל 2012 דג'יברי הוזמן להיות חלק מיום הג'אז הבינלאומי הראשון של אונסק"ו, שהתקיים באולם העצרת הכללית של האו"ם בניו יורק, לצד רבים ממוזיקאי הג'אז הטובים בעולם.

באוגוסט 2013 הוציא דג'יברי לאור את אלבומו השישי, "Twelve". באלבום זה משתתפים שניים מתלמידיו לשעבר בפרויקט המצוינות לנגנים צעירים, הפסנתרן גדי להבי והמתופף עופרי נחמיה, ביחד עם נגן הבאס ברק מורי. באלבום מתארח הזמר שלמה יידוב בשיר "Liora mi Amor". יידוב כתב את המילים ללחן של דג'יברי[13]..

בשנת 2015, שיתף פעולה עם אלון אולארצ'יק באלבום ובמופע "תה בשניים", שכלל ביצועים של סטנדרטים אמריקאיים של ג'אז, שתרגם אולארצ'יק לעברית[14].

באפריל 2016 זכה לנגן בבית הלבן לעיני נשיא ארצות הברית ברק אובמה ואורחיו באירוע מיוחד לרגל יום הג'אז הבינלאומי[15].

בדצמבר 2018 הוציא את האלבום "Soul Station", אלבום מחווה לסקסופוניסט האנק מובלי, עם "רביעיית אלי דג'יברי" הכוללת את תום אורן בפסנתרן, תמיר שמרלינג בקונטרבסיסט ואביתר סליבניק בתופים[16].

בדצמבר 2019, השתתף במופע שהעלה ערן צור בפסטיבל הג'אז בתל אביב[17].

בעשור השלישי של המאה ה-21 עריכה

ביוני 2020 ערך שבוע הופעות רצוף במועדון "שבלול ג'ז" בתל אביב[18].

באפריל 2021 הוציא את האלבום Henri and Rachel, המוקדש להוריו, שוב עם "רביעיית אלי דג'יברי". האלבום הושק בהופעה בפסטיבל הג'אז באילת, במהלכה הציע דג'יברי נישואין לבת זוגו[19].

אלבומים עריכה

  • In The Beginning - 2003
  • Emotionally Available - 2006
  • One Little Song - 2006
  • Live At Louis 649 - 2008
  • Israeli Song - 2010
  • 2013 - Twelve
  • 2015 - 'Cliff Hangin
  • Soul Station (A Tribute To Hank Mobley) - 2018
  • 2021 - Henri and Rachel

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ בן שלו, דג'יברי עף על פסנתר הכנף, באתר הארץ, 19 ביולי 2012
  2. ^ 1 2 גלעד רייך, ‏אנחנו על הבמה - > גלעד רייך מספר איך הפך אלי דג'יברי בגיל 22 לסקספוניסט קבוע בהרכב של הרבי הנקוק האגדי, באתר גלובס, 2 באוקטובר 2003
  3. ^ הסקסופוניסט הישראלי אלי דג'יברי, באתר הארץ, 11 בנובמבר 2001
  4. ^ בועז כהן, ‏רביעיית אל פוסטר מגיעה לישראל, לארבע הופעות, באתר גלובס, 3 בנובמבר 2008
  5. ^ אלבום חדש ליוני רכטר בסוף השבוע בחנויות, באתר הארץ, 11 בדצמבר 2002
  6. ^ סגול 59, עכבר העיר, ערב של מחיאות כפיים סוערות: יוני רכטר ואסתר עופרים בג'אז בים האדום, באתר הארץ, 28 באוגוסט 2016
  7. ^ בן שלו, איך להפוך אקורד שגוי לדבר הכי יפה בעולם, באתר הארץ, 20 באוקטובר 2003
  8. ^ בן שלו, אלבום שנולד במושב האחורי, באתר הארץ, 30 בנובמבר 2005
  9. ^ בן שלו, הפריית קשב, באתר הארץ, 30 במאי 2008
  10. ^ בן שלו, אלבום חדש לאמן הג'ז אלי דג'יברי, באתר הארץ, 3 במאי 2010
  11. ^ תיגל נשיא, עכבר העיר תל אביב, שלומי שבן לא מתרגש ממחמאות, באתר הארץ, 6 במאי 2010
  12. ^ אורי זר אביב, דובי לנץ ואלי דג'יברי נבחרו למנהלים האמנותיים של פסטיבל הג'אז, באתר הארץ, 11 באוקטובר 2011
  13. ^ קול הקמפוס, ג׳ון קולטריין וחוה אלברשטיין: פסקול לשבת של אלי דג׳יברי, באתר הארץ, 1 בנובמבר 2013
  14. ^ מדור גלריה, אלון אולארצ'יק ואלי דג'יברי בחידוש ל"תה בשניים", באתר הארץ, 21 בינואר 2015
  15. ^ יונתן ריגר, ‏לפני הבדיחות - ג'אז בבית הלבן, באתר ‏מאקו‏, 1 במאי 2016
  16. ^   בן שלו, אלי דג'יברי, אחד הג'זיסטים הבולטים בארץ, משחזר אלבום ישן ונערץ, באתר הארץ, 11 ביולי 2017
  17. ^ תימורה לסינגר, ‏ביקורת הופעה: ערן צור בפסטיבל הג'אז בתל אביב, באתר גלובס, 27 בדצמבר 2019
  18. ^   בן שלו, המופע של אלי דג'יברי: בעולם זו מסורת מקובלת, בארץ זה רק עכשיו קורה, באתר הארץ, 2 ביולי 2020
  19. ^   בן שלו, פסטיבל הג'ז באילת היה נהדר, אבל דבר אחד הכתים אותו, באתר הארץ, 24 באפריל 2021