אלכסנדר הרכבי

אלכסנדר הַרכָּבִי (ביידיש: אַלעקסאַנדר האַרקאַווי, ברוסית: Александр Гаркави;‏ 5 במאי 1863, נבהרדק, האימפריה הרוסית (בלארוס) – ‏ 1939, ניו יורק) היה מילונאי ופילולוג יידיש יהודי אמריקאי.

אלכסנדר הַרכָּבִי
Александр Гаркави | אַלעקסאַנדר האַרקאַווי

לידה	5 במאי 1863 נבהרדק, בלארוס
פטירה	1939 (בגיל 75 בערך) ניו יורק, ארצות הברית
ענף מדעי	מילונאות, פילולוגיה
מקום מגורים	ארצות הברית
תרומות עיקריות
חבור מילון יידיש-עברית-אנגלית

חייו

הרכבי נולד בנבהרדק (נובוגרודק), בנו של יוסף משה בן הרב אלכסנדר זיסקינד הארקאווי, אב"ד נובוגרודק. אביו היה סוחר ובהמשך שען. כשהיה בן 11 נפטרה אמו והוא התחנך אצל דודו גרשון הארקאווי. שם התחיל ללמוד רוסית, גרמנית ומתמטיקה. לצד זאת המשיך ללמוד גמרא. מגיל מוקדם גילה חיבה מיוחדת לפילולוגיה. בהיותו ילד למד סורית מספר לימוד גרמנית-סורית שמצא בבית דודו. ב-1879 נסע לווילנה, שם עבד במשרד בית הדפוס של האחים ראם. ב-1882 הוא נסע לארצות הברית וב-1885 לפריז. לאחר מכן חזר לאמריקה והתיישב בניו יורק, שם התגורר עד 1903.

הוא היה אחד התורמים לאנציקלופדיה היהודית.

אחרי הפוגרומים ברוסיה ב-1880 הצטרף הרכבי לתנועת "עם עולם", שראתה את עתידם של היהודים במולדת חדשה, אך בניגוד לביל"ו, שכיוונה את פעולותיה לארץ ישראל, גרסה כי הארץ הראויה היא ארצות הברית. ב-1882 היגר הרכבי לארצות הברית. אבל הוא לא הצליח להצטרף או להקים יישוב חקלאי של עם עולם. במקום זאת הוא נדד בחיפוש אחרי פרנסה. הוא עבד, בין השאר כסוור, שוטף כלים במסעדה ועוד. בכל הזמן הזה גם עסק במחקר ולימוד. ב-1885 היה בפריז, בניו יורק ב-1886, מונטריאול ב-1887 שם עבד כמורה לעברית, בבלטימור 1889 ובחזרה לניו יורק ב-1890. במהלך נדודים אלה הוא למד, לימד ופרסם את חיבוריו העיתונאיים והמחקריים הראשונים. את החוש לשפה קיבל מאביו. אביו יוסף משה היה שען במקצועו אבל תחום העניין האמיתי שלו היה איסוף קללות. הוא אסף מאות קללות ומיין אותן בקטגוריות שונות ורשם אותן בפנקס. הרכבי היה שיטתי ויסודי בעבודתו. במונטריאול הוא השיג הכרה כאישיות יהודית. התקבצו סביבו אוהבי עברית וחובבי ציון. הם הקימו סניף מקומי של הארגון, והרכבי היה לנשיאו. הוא גם הדפיס בליתוגרפיה גיליון אחד של עיתון ביידיש "די צייט" – העיתון הראשון ביידיש שיצא בקנדה. כמו כן כתב את ספר ההיסטוריה הראשון של היהודים בקנדה. כשחזר לארצות הברית הוא השתתף בפעילות של הקבוצה האנרכיסטית פיאנירע דער פרייהייט (חלוצי החרות). בבלטימור פרסם ב-1890 את העיתון "דער יידישער פראגרעס". בעיתון זה השתמש באורתוגרפיה חדשה ליידיש שהיוותה דוגמה ראשונה לכתיב פונטי ביידיש. ב-1920 נסע בשליחות קהילת נוברדוק בארצות הברית חזרה לעיר הולדתו ועסק שם בעזרה לקהילה המקומית. ב-1924 בילה זמן ממושך בווינה, שם הודפס מפעל חייו – מילון יידיש-עברית-אנגלית. ב-1926 נעשה חבר במחלקה הפילולוגית של ייווא.

יידיש

חיבוריו הראשונים ביידיש היו "על נהרות בבל" וקאָנטאָרסקע סצענעס (1882). הוא פרסם בעיתונים בעברית וביידיש. בין השאר ב"המגיד", "הצפירה", "צוקונפט" ועוד. יידיש מוכרת היום כשפה, בין השאר בזכותו של הרכבי. המילונים שלו מראים שאוצר המילים בשפה הוא גדול כמו זה של שפה מודרנית רגילה ואף על פי שחסרים בה מונחים טכניים היא עשירה בניבים וביטויים אופייניים. כבר ב-1886 כתב הרכבי חיבור בעברית בשם "שפת יהודית". בחיבור זה סקר סקירה היסטורית של שפת יידיש והדקדוק שלה. החיבור במלואו לא פורסם. הוא פרסם רק את החלק הראשון ממנו: "היש משפט לשון לשפת יהודית". הוא הוציא בניו יורק חוברת באותו נושא ביידיש בשם "דיא יידיש דייטשע שפראך: זשארגאן ... איז אזוי גוט א שפראך וויא אללע אנדערע שפראכען (השפה היהודית גרמנית: ז'רגון היא שפה טובה כמו כל השפות האחרות). מטרתו הייתה להוכיח שיידיש היא שפה כמו כל השפות. החוברת עוררה עניין רב בעיתונות היידיש. כתוצאה מכך נוסדה בניו יורק חברה שמטרתה הייתה להפיץ את הטעם שלנו בספרות הז'רגונית^{[דרושה הבהרה]}. הרכבי התפרסם בהמשך, בעיקר, בזכות הספרים הרבים שכתב בנושאי מילונאות ופילולוגיה. בין החשובים שבהם המילון ללשון יידיש-אנגלית-עברית שיצא במהדורות רבות, ספרי לימוד באנגלית לדוברי יידיש, אוצר לשון המקרא – מילון עברי וארמי עם תרגום לאנגלית וכן ספרי לימוד בנושאים שונים כמו גאוגרפיה, היסטוריה, הנהלת חשבונות וכדומה. כמו כן תרגם את דון קישוט ליידיש ("געשיכטע פון דאָן קיכאָט").

ספריו

• דיא יידיש דייטשע שפראך :... זשארגאן ... איז אזוי גוט א שפראך וויא אללע אנדערע שפראכען. נויארק: דפוס יידישע גאזעטטען, 1886.
• פאלשטענדיגעס ענגליש-יודישעס ווערטערבוך :מיט דער אויסשפראכע ... אין יודיש מיט אן איינלייטונג ... ניו יארק: י. סאפירשטיין, 1891.
• דער ענגלישער אלף-בית :א ביכעל צום אויסלערנען זיך לעזען און שרייבען ענגליש. ניו יארק: סאפירשטיין און קאצענעלענבאגען, 1892.
• דער ענגלישער לעהרער :א לעהרבוך זיך אויסצולערנען לעזען רעדען און שרייבען ענגליש. ניו יארק: היברו פאב. קאמפ., 1892.
• אלענדארפ'ס מעטהאדע :זיך ... אויסצולערנען דיא ענגלישע שפראך אהן א לעהרער. | New York: Kantrowitz & Katzenelenbogen, 1893
• תורת לשון אנגליה :ספר ללמד לבני ישראל משפטי השפה המדברת באנגליה ובאמריקה. ניו יארק: דפוס א. פערנעבורג, תרנ"ד.
• דער יידיש-אמעריקאנישער פאלקס-קאלענדער: א יאהר-בוך פיר בעלעהרונג און אונטערהאלטונג. ניו יארק: Kantrowitz & Katzenelenbogen, תרנ"ה-תרנ"ח.
• היש משפט לשון לשפת יהודית?' :תשובה ברורה לשוטני שפת יהודית המדברת. ניו יארק: ראזענבערג, תרנ"ו.
• קאנסטיטוציאן :פון דיא פעראייניגטע שטאאטען און דעקלאריישאן אוו אינדעפענדענס אין ענגליש און יידיש. ניו יארק: היברו פאבלישינג קאמפאני, c1897.
• געשיכטע פון דאן קיכאט. ניו יארק: זיגמונד קאנטראוויץ, 1897.
• הארקאווי'ס ענגליש יידישער טאשען ווערטערבוך :ענטהאלט 25,000 ווערטער. New York: Hebrew Publishing Co., 1898.
• הארקאווי'ס אמעריקאנישער בריעפענ-שטעלער :ענגליש און יידיש. New York: Katzenelenbogen, 1899.
• דער אמעריקאנישער לעהרער: א פראקטישעס לעהר-ביכעל פיר יעדען איינגעוואנדערטען יידען, וואס וויל קענען ענגליש ... אין צוויי טהיילען, * ענגלישע שפראכ-לעהרע, 2. וויכטיגע אמעריקאנישע זאכען. New York: |J. Katzenelenbogen, 1899.
• בוכהאלטונג פיר יידען: עס לערענט וויא צו פיהרען ביכער, שרייבען קאנטראקטען אונד אללע געשעפטליכע קאררעספאנדענץ: צוזאמענגעשטעלט נאך ענגלישע לעהר-ביכער פון בוכפיהרונג. ניו יארק: דיא היברו פאבלישינג קאמפאני, תרס"-.
• דער 20סטער יאהרהונדערט: ליטערארישע אויסגאבע פיר 1900. ניו יארק: א. הארקאוי, 1900.
• הארקאווי'ס יידיש-אמעריקאנישע שולע: א פראקטישעס לעהרבוך פיר יידען אין אמעריקא צום לערנען ענגליש, יידיש אונד רעכנען. New York: J.L. Werblowsky, 1900.
• עצות פאר עמיגראנטען :וועלכע פאהרען קיין אמעריקא: פעראייניגטע שטאטען. מינסק: קולטור, 1905.
• קאלומבוס: אדער, די ענטדעקונג פון אמעריקא. ניו יארק: חינסקי,1905.
• הארקאווי'ס האנד ווערטערבוך דער ענגלישער שפראכע: מיט ... איבערזעצונג דער ענגלישען ווערטער אין יודיש. New York: Hebrew Publishing Company, 1909
• ספר תהלים עם תרגום אנגלי. New York: Hebrew Publishing co., 1915.
• וואשינגטאן: זיין געבורט, יוגענד און ערציהונג. נויארק: היברו פאבלישינג קאמפאני, תר"פ 1919.
• פרקים מחיי: העתקה בשנויים קלים מירחון הלאום ניו יארק) משנת תרס"ג, ניו יורק: היברו פּאָבלישינג קאָמפּאַני, תרצ"ה.
• אוצר לשון המקרא. New York: Hebrew Pub. Co., 1938.
• ווערטערביכל פון נאענטע ווערטער אין ענגליש און יידיש. New York: Hebrew Pub. Co., 1938
• נאווארעדאק - איהר היסטאריע און איהר היינטינגען לעבן, ניו יורק 1921

לקריאה נוספת

• לעקסיקאָן פון דער ניַיער יִידישער ליטעראַטור, באנד ג. (ביידיש)
• אלחנן הארקאווי, תולדות אחי החכם הנעלה "אלכסנדר הרכבי" (הארקאווי), בתוך: אלחנן הארקאווי, ספר דור ישרים: כולל ספר היחש למשפחת הארקאווי (הרכבי), ניוארק: [חמו"ל], 1903, עמ' 70–74, באתר היברובוקס
• הארקאווי, אלכסנדר, בתוך: בן ציון בן משה אייזענשטאדט, דור רבניו וסופריו, כרך ה: חכמי ישראל באמריקא, נויארק: דפוס א.ח. ראזענבערג, תרס"ג, עמ' 33–34, באתר היברובוקס
• לכבוד אלכּסנדר האַרקאַווי: צו זיין 70סטן געבּוירנסטאָג, יִיוואָ בלעטער 6 (יאנואר-מאי 1934), עמ' 1–4, באתר היברובוקס (ביידיש)
• י. מ., אלכסנדר הארקאווי, יִיוואָ בלעטער 15 (יאנואר-מאי 1940), עמ' 161–163, באתר היברובוקס (עם מותו) (ביידיש)
• מרים שמר צונזער, פון יִידישן ליטעראַרישן ניו-יאָרק ביַים אָנהייב יאָרהונדערט: זכרונות אַרום אַ בילד פון יאָר 1905, יִיוואָ בלעטער 33 (1949), 168–182, באתר היברובוקס (ביידיש)
• שלמה נאָבל, דאָס בילד פון דעם אַמעריקאַנער יִיד אין דער העברעיִשער און יִידישער ליטעראַטור אין אַמריקע (1870–1900), יִיוואָ בלעטער 38 (1954), עמ' 50–77, באתר היברובוקס (ביידיש)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר הרכבי בוויקישיתוף

• אלכסנדר הרכבי באתר WorldCat Identities
• רשימת הפרסומים של אלכסנדר הרכבי, בקטלוג הספרייה הלאומית
• רשימת מאמרים על אלכסנדר הרכבי באתר רמב"י
• כתבי אלכסנדר הרכבי בארכיון האינטרנט
• אלכסנדר הרכבי (אורכב 03.03.2016 בארכיון Wayback Machine) באתר ההיסטוריה של יהדות בלארוס
• אלכסנדר הרכבי, במהדורת האינטרנט של האנציקלופדיה היהודית בשפה הרוסית (ברוסית)
• סט"א, אלכסנדר הרכבי, דבר, 30 בנובמבר 1939 (עם מותו)
• ה. לייוויק, איך חייך אלכסנדר הרכבי אל מצבתו, דבר, 29 בינואר 1940
• אלכסנדר הרכבי (1863-1939), דף שער בספרייה הלאומית

• Dovid Katz Alexander Harkavy and his Trilingual Dictionary
• Harkavy, Noted Lexicographer, Dead Here at 76, JTA, November 28, 1939