אלכסנדר השמיני

אלכסנדר השמינילטינית: Alexander VIII; ‏22 באפריל 16101 בפברואר 1691; נולד בשם פייטרו ויטו אוטובוני, Pietro Vito Ottoboni) היה אפיפיור מ-6 באוקטובר 1689 ועד מותו. אפיפיורותו הקצרה הייתה נגועה בנפוטיזם (חלוקת משרות ונחלות לבני משפחתו) והתנהלות כלכלית שגויה שהובילה את קופת הכס הקדוש כמעט להתרוששות. זהו האפיפיור האחרון שנשא בשם האפיפיורי "אלכסנדר".

אלכסנדר השמיני
Alexander VIII
אלכסנדר השמיני
אלכסנדר השמיני
לידה 22 באפריל 1610
ונציה, הרפובליקה של ונציה הרפובליקה של ונציההרפובליקה של ונציה
פטירה 1 בפברואר 1691 (בגיל 80)
רומא, מדינת האפיפיור מדינת האפיפיורמדינת האפיפיור
שם מלא פייטרו ויטו אוטובוני
שם לידה Pietro Vito Ottoboni עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הרפובליקה של ונציה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בזיליקת פטרוס הקדוש, רומא
השכלה אוניברסיטת פדובה עריכת הנתון בוויקינתונים
דת הכנסייה הקתולית עריכת הנתון בוויקינתונים
האפיפיור ה־241
6 באוקטובר 16891 בפברואר 1691
(שנה ו־16 שבועות)
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קורות חייו עד התמנותו לאפיפיור עריכה

נולד בוונציה כבן התשיעי למשפחת אצולה. אביו, מרקו אוטובוני, כיהן כקונסליירי (סגן הדוג'ה) של הרפובליקה של ונציה. ב-1627 קיבל תואר דוקטור במשפט קאנוני ומשפט אזרחי מאוניברסיטת פדובה. לאחר מכן עבר לרומא ונכנס למינהל מדינת האפיפיור. במסגרת זו כיהן כמושל הערים טרני, צ'יטה די קאסטלו וספולטו וכדיין בבית הדין העליון לערעורים (בית הדין הקדוש של רוטה רומאנה - Tribunal Apostolicum Rotae Romanae).

ב-1652 מונה לקרדינל על ידי האפיפיור אינוקנטיוס העשירי, לפי בקשת ממשלת הרפובליקה של ונציה. ב-1654 מונה לבישוף ברשה. ב-1677 מונה לקרדינל-הכומר של כנסיית סנטה מריה אין טרסטוורה ברומא. ב-1687 מונה לבישוף הדיוקסיה של פורטו סנטה רופינה (Porto-Santa Rufina) השוכנת מערבית-צפון-מערבית לרומא.

בחירתו ואפיפיוריותו עריכה

עם מותו של האפיפיור אינוקנטיוס האחד עשר ב-23 באוגוסט 1689 התכנסה קונקלווה לבחירת יורש. הקונקלווה התכנסה על רקע מתיחות בין מדינת האפיפיור לבין צרפת, שדרשה זכויות יתר למלך צרפת. הקרדינל פרנצ'סקו מריה דה מדיצ'י הציע את שמו של הקרדינל גרגוריו בארבאריגו, אף שידע שאין לו סיכוי להיבחר, רק על מנת לבדוק כיצד יתקבל מועמד ונציאני (בארבאריגו לא נבחר בקונקלווה הבאה, שהתכנסה לאחר מותו של אלכסנדר, עקב הטיעון שלא ניתן לבחור שני אפיפיורים ונציאנים בזה אחר זה). לאחר שהבין דה מדיצ'י שאפיפיור ונציאני יהיה מקובל, הציע את שמו של אוטובוני, שקיבל באופן מפתיע אף את הסכמת שגריר צרפת, אף שהוצע על ידי הסיעות היריבות. ב-6 באוקטובר נבחר אוטובוני כאפיפיור ונטל לעצמו את השם אלכסנדר לכבודו של הקרדינל פלאביו קיגי, אחיינו של האפיפיור אלכסנדר השביעי, שסייע לבחירתו.

לפי אמרה ידועה טען האפיפיור שעקב גילו המופלג (79), זמנו אוזל ועל כן עשה במהרה על מנת להעשיר את משפחתו ככל הניתן בזמן הקצר שנותר לו.[1] את שורות הקוריה הרומאית מילא באחייניו ובני-אחייניו, שמילאו משרות שונות, שמשכורת נכבדה בצידן, מקופת הכס הקדוש המתדלדלת. בין היתר מינה לקרדינל את בן-אחיינו, פייטרו אוטובוני, בהיותו בן 21 בלבד.

במישור המדיני, הביאה אפיפיורותו הקצרה לרגיעה ביחסי הכס הקדוש עם צרפת וכמחווה של רצון טוב השיב לואי הארבעה עשר, מלך צרפת את אביניון לנחלת מדינת האפיפיור. כבן ונציה סייע במימון מלחמתה של הרפובליקה עם האימפריה העות'מאנית, דבר שהכביד עוד על האוצר. לאור טענות נתיני מדינת האפיפיור על קשיי הקיום, הוריד האפיפיור את נטל המס, דבר שהוביל את קופת הכס הקדוש להתרוששות.

עם מותו נקבר בבזיליקת פטרוס הקדוש. מצבת הקבר שלו הוזמנה על ידי בן-אחיינו, פטרון האמנות פייטרו אוטובוני.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אלכסנדר השמיני בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה


הקודם:
אינוקנטיוס האחד עשר
אפיפיור
(רשימת האפיפיורים)
הבא:
אינוקנטיוס השנים עשר