אלן קלארק (היסטוריון)

אלן קנת' מקנזי קלארק (באנגלית: Alan Kenneth Mackenzie Clark;‏ 13 באפריל 1928 – 5 בספטמבר 1999) היה היסטוריון וסופר בריטי שהרבה לכתוב בתחום ההיסטוריה הצבאית. בנוסף, היה פוליטיקאי, חבר הפרלמנט מטעם המפלגה השמרנית וכיהן במספר תפקידים זוטרים בממשלת בריטניה, בין היתר, במחלקת התעסוקה, במחלקת המסחר ובמחלקת ההגנה. ב-1991 היה לחבר במועצה המלכותית.

אלן קלארק
Alan Clark

לידה	13 באפריל 1928 פדינגטון, הממלכה המאוחדת
פטירה	5 בספטמבר 1999 (בגיל 71) קנט, הממלכה המאוחדת
מדינה	הממלכה המאוחדת
השכלה	כרייסט צ'רץ' איטון קולג' בית הספר סנט סייפיריאן
מפלגה	המפלגה השמרנית
בן או בת זוג	קרוליין ג'יין ביוטלר (1958–?)
חבר הפרלמנט ה-48 של הממלכה המאוחדת 3 במאי 1979 – 13 במאי 1983 (4 שנים) חבר הפרלמנט ה-49 של הממלכה המאוחדת 9 ביוני 1983 – 18 במאי 1987 (4 שנים) חבר הפרלמנט ה-50 של הממלכה המאוחדת 11 ביוני 1987 – 16 במרץ 1992 (4 שנים ו־40 שבועות) חבר הפרלמנט ה־46 של הממלכה המאוחדת 28 בפברואר 1974 – 20 בספטמבר 1974 (29 שבועות ויומיים) חבר הפרלמנט ה־47 של הממלכה המאוחדת 10 באוקטובר 1974 – 7 באפריל 1979 (4 שנים ו־25 שבועות) חבר הפרלמנט ה־52 של הממלכה המאוחדת 1 במאי 1997 – 5 בספטמבר 1999 (שנתיים ו־18 שבועות) שר המסחר 24 בינואר 1986 – 24 ביולי 1989 (3 שנים ו־26 שבועות) → פול שאנון David Trefgarne, 2nd Baron Trefgarne ←

נעוריו

קלארק נולד בלנקסטר גייט, פרוור של לונדון, בנם הבכור של ההיסטוריון של האמנות קנת' קלארק ואשתו אליזבת'. בגיל שש נשלח אל בית ספר בתנאי פנימייה במרילבון (מעין מכינה המסייעת בידם להתקבל לבתי ספר פרטיים ויוקרתיים כמו איטון), ושלוש שנים אחר כך לבית ספר נוסף. במאי 1939, לאחר שפרצה שרפה במבנה, חולץ יחד עם חבריו לכיתה. בספטמבר 1941 הועבר על ידי הוריו, שחששו מפני מתקפה של הלופטוואפה (חיל האוויר הגרמני) באזור, למקום מבטחים - צ'לטנהאם קולג'. בהמשך למד באיטון ובאוניברסיטת אוקספורד, שם רכש תואר ראשון בהיסטוריה. בתום לימודיו קסמה לו האפשרות להיות עורך דין, אך לבסוף גמר אומר להיות היסטוריון צבאי.

כתיבתו

ספרו הראשון, The Donkeys‏ (1961), היה סקירה מהפכנית של מהלכי חיל המשלוח הבריטי במלחמת העולם הראשונה, החל במערכות של החזית המערבית, עבור בקרבות שניטשו בלוס, בנב שאפל ובארמנטייר וכלה בפיטוריו של סר ג'ון פרנץ', המפקד העליון של הכוח, והחלפתו בדאגלס הייג. הספר כלל ביקורת נוקבת על הגנרלים במלחמה ותלה בהם את האשמה לאבדן החיים הרב. שמו של הספר הוא פרפרזה על הביטוי האנגלי "Lions led by donkeys" (ביטוי רווח בימי מלחמת העולם הראשונה שגרס כי החיילים (האריות) הובלו למותם על ידי הגנרלים (החמורים)). הספר עוסק באופן נרחב בתככים הפוליטיים מאחורי הקלעים כאשר מפקדים נלחמו על השפעה, לדוגמה יחסיו הרעועים של סר ג'ון פרנץ עם בעלי בריתו הצרפתים ועם הוריישו קיצ'נר.

עבודתו הושפעה מאוד מארתור לי, ידיד המשפחה, שזכר את האנדרלמוסיה ואזלת היד ששררו בשורות חיל המשלוח. במהלך עבודתו התיידד עם ההיסטוריון באזיל לידל הארט, שהיה למנטור שלו. עם צאתה לאור ספגה היצירה קיתונות של רותחין, בעיקר מהיסטוריונים תומכיו של הייג, אך בה בעת לשבחים בין השאר מפי מקס איטקן, הברון הראשון מביוורברוק, הטייקון הבריטי, מהעיתון "הטיימס" וכן מפי ברנרד לו מונטגומרי שציין אותה לטובה על תפישתה המדויקת את הכישלון המהדהד של המנהיגות הצבאית. הספר היה מקור השראה למחזמר הסאטירי "Oh! What a Lovely War", בבימויו של ריצ'רד אטנבורו.

קלארק הוציא מתחת לידיו ספרים נוספים על מלחמת העולם הראשונה ועל מלחמת העולם השנייה, ובכלל זה מבצע ברברוסה שעסק במבצע ברברוסה ובחזית המזרחית, בטרם שם פעמיו אל הפוליטיקה.

ב-1993 יצא לאור הכרך הראשון של יומנו, אחד משלושה, וגרם למבוכה זוטא בקרב הגוורדיה השמרנית הוותיקה, ובפרט לפוליטיקאים כמו מייקל הזלטיין, דאגלס הרד וקנת' קלארק עקב הדברים שנכתבו עליהם. שני הכרכים הנוספים סוקרים את פעילותו הפרלמנטרית למן ראשית עד סופה. גרסתו על השתלשלות העניינים שהובילו להתפטרותה של מרגרט תאצ'ר מראשות הממשלה זכתה לשבחים מפי היסטוריונים פוליטיים ונחשבת למהימנה ביותר. עם זאת, עמדותיו בנושאים שונים נותרו לרוב לוטות בערפל כיוון שנהג לתבל אותן בהתלוצצויות רבות.

הקריירה הפוליטית

קלארק נבחר לראשונה לפרלמנט הבריטי מטעם מחוז הבחירה פלימות' סאטון בבחירות הכלליות בפברואר 1974. במהלך חמש שנותיו הראשונות בפרלמנט הייתה מפלגתו, מפלגת השמרנים, באופוזיציה. אף שהוא נשא חן בעיני מרגרט תאצ'ר, אותה העריץ, היא מעולם לא מצאה לנכון להפקיד בידיו משרה פוליטית רמת מעלה. תפקידו המיניסטריאלי הראשון היה זה של תת-שר למסחר, הממונה על אשרור הרגולציות הנוגעות לחוק שכר שווה בידי בית הנבחרים. נאומו בבית נערך אחרי טעימת יינות, וניכר היה שזו השפיעה עליו. עד היום הוא חבר הפרלמנט היחיד שהואשם כי נאם בעודו שיכור בהיותו על דוכן הנואמים.

ב-1986 מונה לשר במחלקת המסחר והתעסוקה, והיה אחראי על המסחר. ב-1989 עבר למחלקת ההגנה, והיה אמון על הרכש הביטחוני. עם התפטרותה של מרגרט תאצ'ר הלך קלארק בעקבותיה, אך השתעמם במהרה מהחיים מחוץ לפוליטיקה ושב לפרלמנט מטעם מחוז הבחירה קנזינגטון וצ'לסי לאחר הבחירות הכלליות של 1997. קלארק היה פוליטיקאי גלוי-לב, שלא חשש להביע דעות עצמאיות ולעיתים שנויות במחלוקת, והייתה לו משנה סדורה באשר לזכויות בעלי חיים ומעמד חברתי, לצד נושאים אחרים. קלארק נפטר ב-1999 מסרטן המוח, ונטמן בטירת סולטווד.

ספריו

• מבצע ברברוסה, הוצאת מערכות, 1970

• Volume 1 Diaries: In Power 1983-1992 (1993)
• Volume 2 Diaries: Into Politics 1972-1982 (2000)
• Volume 3 Diaries: The Last Diaries 1993-1999 (2002)
• The Donkeys, A History of the British Expeditionary Force in 1915 (1961)
• The Fall Of Crete (1963)
• Barbarossa: The Russian-German Conflict 1941-45 (1965)
• The Suicide of Empires (1971)
• Aces High, The War in the Air Over the Western Front 1914-18 (1973)
• The Tories: Conservatives and the Nation State 1922-1997 (1998)
• Backfire, A Passion for Cars and Motoring (2001)
• Summer Season: A Novel
• The Lion Heart: A tale of the war in Vietnam