אלסידס גיג'ה

כדורגלן אורוגוואי

אלסידס אדגרדו גיג'ה פריירהספרדית: Alcides Edgardo Ghiggia Pereyra; 22 בדצמבר 1926 - 16 ביולי 2015) היה כדורגלן איטלקי-אורוגוואי ששיחק כקיצוני ימני. גיג'ה זכור ככובש שער הניצחון במשחק המכריע של מונדיאל 1950 בין אורוגוואי לברזיל במרקנה.

אלסידס גיג'ה
גיג'ה, 2006
גיג'ה, 2006
מידע אישי
לידה 22 בדצמבר 1926
מונטווידאו שבאורוגוואי
פטירה 16 ביולי 2015 (בגיל 88)
Las Piedras, אורוגוואי עריכת הנתון בוויקינתונים
שם מלא אלסידס אדגרדו גיג'ה פריירה
גובה 1.69 מטר
עמדה קיצוני ימני
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1945 - 1948
1948 - 1953
1953 - 1961
1961 - 1962
1962 - 1967
סך הכול:
סוד אמריקה
פניארול
רומא
מילאן
דאנוביו

169 (26)
201 (19)
4 (0)
128 (12)
502 (57)
נבחרת לאומית כשחקן
1950 - 1952
1957 - 1959
אורוגוואי
איטליה
12 (4)
5 (1)
קבוצות כמאמן
1980 פניארול
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

גיג'ה פרץ במדיה של פניארול, במדיה זכה בשתי אליפויות, ובהמשך שיחק תקופה ארוכה ברומא האיטלקית, ולאחריה עונה אחת במילאן, עמה זכה באליפות איטליה. גיג'ה כבש ארבעה שערים ב-12 הופעות במדיה של נבחרת אורוגוואי, ולזכותו גם חמש הופעות ושער בודד במדיה של איטליה.

גיג'ה הלך לעולמו ב-16 ביולי 2015, ביום בו צוינו 65 שנים בדיוק למרקנאסו. עד לפטירתו היה האחרון שנותר בחיים מבין אלו שנטלו חלק במשחק.

קריירת משחק עריכה

גיג'ה החל את הקריירה במדי קבוצת סוד אמריקה בעונת 1945, בה סיימה הקבוצה בתחתית ליגת העל האורוגוואית וירדה לליגת המשנה.

החל מעונת 1948 עבר גיג'ה לשחק בקבוצת הפאר פניארול. באותה העונה פרצה שביתה שהביאה לסיומה של הליגה לאחר עשרה מחזורים בלבד (במקום 18 כנהוג), וגם במחזורים אלו מיעט גיג'ה לשחק בשל הימצאותם בסגל של שחקנים ותיקים ובכירים יותר, כמו חוליו בריטוס וחואן סקיאפינו. עונה לאחר מכן כבר זכה למקום בהרכב בעונה מרשימה של קבוצתו, שהסתיימה בזכייה באליפות אורוגוואי במאזן מרשים של 16 ניצחונות מ-18 מחזורים, וללא הפסדים (מעל ל-94 אחוזי הצלחה). גיג'ה תרם שמונה שערים לזכייתה של קבוצתו בתואר. שנתיים אחר כך, בעונת 1951, זכה באליפות נוספת עם קבוצתו, לאחר מאבק בצמרת עם היריבה הגדולה נסיונל. בעונת 1953 ספג הרחקה לשמונה חודשים לאחר שתקף שופט שביטל שער של קבוצתו, והחמיץ את עונת 1953.

לקראת עונת 1953/1954 בסרייה א', ובעקבות ההרחקה והרצון להצליח בזירה הבינלאומית, עבר גיג'ה לרומא האיטלקית. כבר בעונת הבכורה שלו היה לשחקן הרכב חשוב, עם ארבעה שערי ליגה ב-34 הופעות. הוא שיחק שמונה עונות במדיה של רומא, ואף שימש כקפטן הקבוצה בעונת 1957/1958. במהלך תקופה זו אף זכה לקבל אזרחות איטלקית, וזאת בין היתר בזכות מוצאה של משפחתו. גיג'ה לא זכה עם הקבוצה באליפות איטליה (הישג השיא של גיג'ה עם רומא בליגה היה המקום השלישי), אך זכה עמה בגביע ערי הירידים לעונת 1960/1961, על אף שלא שותף בצמד משחקי הגמר מול בירמינגהאם סיטי. בסך הכול שיחק גיג'ה במשך שמונה עונות בקבוצה, ובמהלכן כבש 19 שערי ליגה ב-201 הופעות. ב-22 ביולי 2014 נכנס להיכל התהילה של המועדון.

לקראת עונת 1961/1962 עבר גיג'ה למילאן. הוא שיחק במדיה במשך עונה אחת וצבר ארבע הופעות ליגה בלבד, אך זכה עמה באליפות איטליה היחידה בקריירת המשחק שלו.

על אף מחשבות על פרישה, שב גיג'ה למונטווידאו והצטרף לקבוצת דאנוביו מהליגה הבכירה. הוא שיחק במדיה במשך שש עונות, בהן כבש 12 שערי ליגה ב-128 הופעות, עד שפרש ממשחק פעיל בגיל 42.

נבחרת אורוגוואי עריכה

גיג'ה זכה לזימון בכורה מהמאמן חוסה לואיס פונטנה על אף חוסר ניסיונו הבינלאומי בשנת 1950. ב-6 במאי ערך את הופעת הבכורה שלו במדי אורוגוואי בניצחון 4-3 על ברזיל במסגרת גביע ריו ברנקו. בשני המשחקים הבאים ניצחה ברזיל את אורוגוואי (3-2, 1-0) וזכתה בגביע, בעוד גיג'ה צבר שלוש הופעות בינלאומיות במהלך הטורניר.

כחודש לאחר מכן החל בברזיל טורניר מונדיאל 1950, וגיג'ה זומן על ידי פונטנה לסגל אורוגוואי. בשלב הבתים הראשון, בעקבות פרישתה של צרפת, נערך משחק אחד בלבד, ובו הביסה אורוגוואי את בוליביה בתוצאה 8-0. גיג'ה כבש בדקה ה-87 את שער הבכורה שלו בנבחרת, השער שקבע את תוצאת המשחק. אורוגוואי עלתה לבית הגמר, ופתחה בשוויון 2-2 עם ספרד, כאשר גיג'ה כובש את השער הראשון במשחק בדקה ה-29. במשחק השני מול שוודיה איזן גיג'ה את התוצאה לשוויון 1-1 בדקה ה-39, בדרך לניצחון 3-2 בסיום.

במשחק האחרון פגשה אורוגוואי את ברזיל, המארחת והפייבוריטית הברורה לזכייה, באצטדיון מרקנה לעיני אצטדיון מלא. הברזילאים עוד הובילו 1-0 במשחק, אך גיג'ה בישל לסקיאפינו את השוויון. 11 דקות לסיום קיבל גיג'ה את הכדור מסקיאפינו, חדר לרחבה והכניע את מואסיר ברבוזה, שהיה ממוקם לא נכון לאחר שציפה למסירה מצד גיג'ה. השער השקיט את מאות אלפי הצופים באצטדיון, הברזילאים לא הצליחו לחזור, ואורוגוואי זכתה בגביע העולם בפעם השנייה בתולדותיה. גיג'ה זכה בברזיל לכינוי התליין, והמשחק עצמו זכה בברזיל לכינוי מרקנאסו, אסון המרקנה. גיג'ה סיים את הטורניר עם ארבעה שערים (היחידים שלו במדי אורוגוואי) בארבע הופעות, ובמקום הרביעי בטבלת הכובשים בטורניר. כמו כן, זכה גיג'ה להיכנס לנבחרת הטורניר לצד ארבעה מחברי נבחרתו. שנים לאחר הטורניר, בריאיון לעיתון ברזילאי, אמר גיג'ה במשפט שהפך למזוהה עמו וצוטט רבות בהמשך:

רק שלושה אנשים הצליחו להשתיק את המרקנה: האפיפיור, פרנק סינטרה ואני

אלסידס גיג'ה

גיג'ה הוסיף חמש הופעות נוספות בטורניר ידידותי שנערך בצ'ילה, ובסך הכול זכה ל-12 הופעות במדי נבחרת אורוגוואי.

ב-1957 זומן גיג'ה לסגל נבחרת איטליה, המדינה בה שיחק באותה תקופה ושבה קיבל אזרחות מקומית. משחקו הראשון היה ב-26 במאי 1957, בתבוסה 3-0 לפורטוגל במוקדמות מונדיאל 1958. הוא הוסיף ארבע הופעות נוספות במדי איטליה, בהן שתיים נוספות במוקדמות המונדיאל מהן לא הצליחה איטליה להעפיל, וכבש שער אחד.

לאחר הפרישה עריכה

בעונת 1980 שב גיג'ה לתקופה קצרה למגרשים, כמאמנה של פניארול במדיה פרץ כשלושים שנה קודם לכן. לאחר תקופה קצרה הוחלף בלואיס קוביז'ה.

גיג'ה היה לאחרון שנותר בחיים מבין 22 השחקנים ששיחקו במרקנאסו. ב-16 ביולי 2015, 65 שנים בדיוק מאז אותו המשחק, הלך גיג'ה לעולמו בגיל 88[1][2][3].

תארים עריכה

פניארול
רומא
מילאן
נבחרת אורוגוואי
תארים אישיים

סטטיסטיקות עריכה

מועדונים עריכה

עונה קבוצה ליגה בליגה
הופעות שערים
1953/1954 רומא איטליה  סרייה א' 34 4
1954/1955 26 2
1955/1956 28 4
1956/1957 27 4
1957/1958 29 2
1958/1959 29 1
1959/1960 17 1
1960/1961 11 1
1961/1962 מילאן איטליה  סרייה א' 4 0
סך הכול 205 19

נבחרת לאומית עריכה

נבחרת אורוגוואי
שנה הופעות שערים
1950 7 4
1951 0 0
1952 5 0
סה"כ 12 4
נבחרת איטליה
שנה הופעות שערים
1957 3 1
1958 1 0
1959 1 0
סה"כ 5 1

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אלסידס גיג'ה בוויקישיתוף

הערות שוליים עריכה