ויקיפדיה

אלסינט

חברת טכנולוגיה ישראלית

אלסינט בע"מ (באנגלית: Elscint) הייתה חברת טכנולוגיה ישראלית שעסקה בפיתוח, ייצור ושיווק פתרונות להדמיה רפואית, רפואה גרעינית, טומוגרפיה ממוחשבת (CT), ודימות תהודה מגנטית (MRI) והייתה מובילה בעולם בתחומה.

אלסינט בע"מ
נתונים כלליים
סוג חברה ציבורית
מייסדים ד"ר אברהם סוחמי
תקופת הפעילות 1969–2005 (כ־36 שנים)
מיקום המטה חיפה
בעלות אלרון
ענפי תעשייה אלקטרוניקה
מוצרים עיקריים הדמיה רפואית
הכנסות 311 מיליון דולר בשנת 1996
רווח 8.1 מיליון דולר בשנת 1996
עובדים כ-1,950 בשנת 1996
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
סורק CT בעל 64 פרוסות "Brilliance" שפותח ויוצר באלסינט

אלסינט הייתה חברה ציבורית שמניותיה נסחרו בנאסד"ק ואחר כך בבורסה לניירות ערך בניו יורק ובבורסה לניירות ערך בתל אביב.

היסטוריה עריכה

השנים הראשונות עריכה

אלסינט (הלחם של המילים "electronic" and "scientific" באנגלית) נוסדה בשנת 1969 על ידי ד"ר אברהם סוחמי, שהיה מרצה לפיזיקה גרעינית בפקולטה לפיזיקה בטכניון באותה עת; לאחר שקיבל עידוד ליישם את הידע המדעי והטכני שלו לשימושים מסחריים מעוזיה גליל מייסד אלרון. אלסינט הוקמה כחברת בת של אלרון בהשקעה של 250,000 דולר, סוחמי מונה למנכ"ל החברה ודן טולקובסקי (מנכ"ל דיסקונט-השקעות באותה עת) ליו"ר[1].

המוצר הראשון שפיתחה החברה היה מכשיר למדידות ששילב מונה גייגר ומחשב, ונועד למדוד את תכולתם של מתכות שונות, דוגמת נחושת, ברזל ואורניום, בחומרים שונים לשימושים תעשייתיים ורפואיים[2]. בנוסף יצרה החברה ספקי כוח ומכשיר מדידה נוספים[3]. במקביל החל פיתוח מוצרים לתחום ההדמיה הרפואית. המוצר הראשון של אלסינט בתחום זה היה מצלמה גרעינית שנועדה לאבחן סרטן, אך מוצר זה נכשל הנדסית. לאחר מכן, החברה פיתחה בשנת 1970 את סורק קרינת-גמא המשמש למעקב אחר איזוטופים רדיואקטיביים לשם אבחון סרטן בגוף במחלקות לרפואה-גרעינית בבתי החולים[4]. לסורק האיזוטופים פיתחה החברה מערכת חדשנית לתצוגה דיגיטלית, הראשונה בעולם, אשר נועדה להחליף את תמונות הפילם המסורתי במערכת להדמיה-דיגיטלית בעלת יכולת אחסון עיבוד ותצוגה של תמונות דיגיטליות צבעוניות בזמן אמת[5]. בכך אפשרה המערכת אבחון מהיר וקל של גידולים סרטניים בגוף. המוצר בשם VDP-1 נמכר במחיר של 25,000 דולר. על פיתוח פורץ-דרך זה בהחלפת התצוגה הרפואית מדף צילום פשוט למערכות הדמיה-דיגיטלית משוכללות קיבל צוות הפיתוח של אלסינט (ד"ר משה בן-פורת, יורם צוקרמן, בנימין צבאח, יוסף הוכמן, בצלאל הלוי ושמואל ביץ) את פרס קפלן היוקרתי בשנת 1974[6].

המוצרים, סורק האיזוטופים (RS-5) והמערכת להדמיה-דיגיטלית VDP-1, היו ההצלחה המסחרית הראשונה של החברה וסייעו לה להגיע למכירות של מיליון דולר בסוף השנה הראשונה לפעילותה. המוצרים הוצגו בתערוכה רפואית בלוס-אנג'לס (S.N.M) ומשכו את תשומת הלב של ג'נרל-אלקטריק, החברה המובילה בעולם בתחום ההדמיה הרפואית, ובשנת 1971 חתמו אלסינט וג'נרל-אלקטריק על הסכם הפצה בלעדית בצפון-אמריקה[7]. עם הצבת השם שלה על המוצרים התעקשה ג'נרל-אלקטריק כי המוצרים יתאימו לסטנדרטים שלה לאיכות, מה שאילץ את אלסינט להרחיב את היכולות הטכניות ואת יכולות הייצור שלה[8]. בשנת 1972 החלה אלסינט להקים מערך מכירות בינלאומי ופתחה חברות בנות לשיווק בגרמניה, אנגליה, צרפת ובלגיה כדי להביא את המוצרים שלה ביעילות לשוק האירופי. בשנת 1973 העסיקה החברה כבר 500 עובדים והוקם עבורה מתחם משרדים ומפעל בפארק מת"ם[9].

ההנפקה בנאסד"ק עריכה

הסכם ההפצה של אלסינט עם ג'נרל אלקטריק נחתם לשלוש השנים בלבד, ובשנת 1972 החל אברהם סוחמי לחפש שותף חדש, בתקווה למצוא תאגיד גדול שישקיע בחברה. סוחמי פגש את פרד אדלר, משקיע מניו יורק המתמחה בחברות טכנולוגיה, שהציע להנפיק את מניות אלסינט בבורסה כדי לגייס את ההון הנדרש לפתח את החברה בצורה עצמאית[10].

אלסינט הייתה החברה הישראלית הראשונה שמניותה הונפקו בבורסת הנאסד"ק[10]. בשנת 1984 עברו מניות החברה להיסחר בבורסה לניירות ערך בניו יורק[11].

אלסינט מתפתחת להיות שחקן מוביל בשוק ההדמיה הרפואית עריכה

בשנת 1975 המכירות של סורקי-איזוטופים, מערכות להדמיה-דיגיטלית, ומכשירי מדידה אחרים של אלסינט כבר יצרו הכנסות של 12 מיליון דולר, עם רווח של 400 אלף דולר, ואברהם סוחמי החליט להיכנס לשוק חדש לגמרי - טומוגרפיה ממוחשבת[12].

טומוגרפיה ממוחשבת (Computed Tomography - CT או Computed Axial Tomography - CAT), היא סוג צילום לא פולשני שנועד לתת תמונה תלת-ממדית של פנים הגוף. טכנולוגיה שהומצאה בשנת 1972 על ידי גודפרי נ. האונספילד במעבדות EMI בבריטניה. הכניסה לתחום הטומוגרפיה הממוחשבת הוביל את אלסינט לתחרות ישירה עם חברות ענק בינלאומיות דוגמת פייזר, סימנס, היטאצ'י, טושיבה, פיליפס, והשותפה לשעבר ג'נרל אלקטריק.

העלות של פיתוח סורק CT משלה, אשר החברה הוציאה לשוק בשנת 1977, פגע קשות במבנה הפיננסי של אלסינט. בין השנים 1975 ו-1978 ירד ההון העצמי של החברה מ-100 מיליון דולר ל-2 מיליון דולר בלבד, בעוד החברה נאבקת להישאר רווחית. באותה עת, שוק ה-CT כולו עבר שינויים שהכריחו רבות ממתחרותיה של אלסינט - כולל המייסדת של התחום, EMI, לצאת ממנו. עד תחילת 1980 נותרו מספר מצומצם של מתחרים בתחום: ג'נרל אלקטריק שהובילה את השוק, ואחריה ההפתעה של רבים - אלסינט.

מכירות החברה צמחו מ-21 מיליון דולר בשנת 1979 עד 42 מיליון דולר בשנת 1981. באותה שנה, קיבלה אלסינט, אשר סיפקה בשלב זה כבר יותר מ-100 סורקי CT לבתי חולים ומכוני מחקר ברחבי העולם, עידוד נוסף, כאשר רכשה את פעילויות השירות של סורקי CT ואת מוצר הממוגרפיה של חברת פייזר. כמו כן הודיעה פייזר, שעד אז החזיקה את המקום השני בנתח השוק העולמי, כי היא יוצאת משוק ה-CT. אלסינט, אשר הייתה בעלת נתח שוק של שלושה אחוזים עלתה לנתח של 10 אחוזים עד אמצע העשור. ב-1981 זכה צוות הפיתוח של הטומוגרף הממוחשב בפרס רוטשילד[13].

במחצית הראשונה של שנות השמונים רכשה אלסינט מספר חברות נוספות והרחיבה גם את היצע המוצרים שלה למצלמות גרעיניות, אולטרסאונד, ממוגרפיה, ומערכות רנטגן דיגיטלי וקונבנציונלי. מה שהפך אותה לחברה עם מוצרים עבור כל טכנולוגיות ההדמיה הרפואית. כמו כן החלה החברה בפיתוח ציוד משלה עבור פריצת הדרך האחרונה בתחום ההדמיה הרפואית באותה עת, מערכת דימות תהודה מגנטית -MRI.

בשנת 1983 הגיעו מכירות החברה לסכום של 132 מיליון דולר, והחברה הודיעה על רווח נקי של 12.6 מיליון דולר. לחברה היו יותר מ-3,000 עובדים במפעלים ומתקני מחקר ופיתוח בבוסטון, אנגליה, פריז, מילאנו ובשיקגו. בישראל היו לחברה מפעלים ומרכזי פיתוח בירושלים, חיפה, נצרת, מעלות-תרשיחא והרצליה[14].

בשנת 1985 השיקה אלסינט את חדר הצנתורים הדיגיטלי שלה אשר בו, לראשונה בעולם, הוחלפה מצלמת סרט הפילם במערכת הדמיה-דיגיטלית (Digital Catheterization Imaging) אשר אפשרה לקרדיולוג המצנתר לאבחן היצרויות בעורקי הלב כבר בעת הצנתור הדיאגנוסטי הראשון, ולעבור מידית להרחבתן בעזרת צנתר-בלון (פרוצדורה של PTCA) ללא צורך בהמתנה של ימים לפיתוח סרט הפילם ולאבחון מאוחר (לעיתים מאוחר מדי) של ההיצרויות בעורקים. בכך מנעה מערכת ההדמיה הדיגיטלית של אלסינט את הצורך לקרוא שוב לפציינטים רבים מאוד לצנתור נוסף לצורך הרחבת ההיצרויות, חסכה כ־50% ממספר הצנתורים, ותרמה משמעותית להצלת חיי פציינטים שלקו בהתקף לב. פיתוח המוצר נמשך כחמש שנים[15].

המשבר בחברה עריכה

באמצע שנות השמונים בעוד מכירות החברה היו גבוהות אך הרווחים של אלסינט היו אשליה והחברה הייתה למעשה על סף פשיטת רגל. מספר גורמים הובילו למשבר: בשנת 1983, ממשלת ארצות הברית הדקה את ההגבלות על הוצאות ביטוח רפואי, שהיו המקור העיקרי למימון מכשירי הדמיה מתקדמים, דבר שהוביל לשפל ברכישות חדשות של מכשירים בארצות הברית. כמו כן, הכניסה לשוק ה-MRI עלתה לחברה ביוקר עם עלויות מחקר ופיתוח של כ־60 מיליון דולר[16].

אך הסיבה העיקרית למשבר היו ההלואות שלקחה אלסינט למימון מסע רכישות של חברות רנטגן באיטליה, צרפת, ובארצות הברית, ואי-סדרים ברישום הרווחים של החברה. בין היתר נרשם בספרי החברה כי מכשירים שנשלחו לאחסנה במחסני הערובה של חברת "גב ים" - יוצאו, בעוד שהייצוא לא התבצע בפועל[17]. בעקבות המשבר הכלכלי בישראל ותוכנית הייצוב הכלכלית של 1985 הטילה ממשלת ישראל הגבלות על מתן הלוואות במטבע זר שגרמו לנושים של אלסינט להפעיל לחץ על החברה. בנוסף, התחזיות של אלסינט לצמיחה בהכנסות ל-220 מיליון דולר בשנת 1985 לא יצאו אל הפועל, ובאותה שנה המכירות הגיעו ל-142 מיליון דולר בלבד והחברה רשמה הפסד של 33 מיליון דולר, אשר תוקן מאוחר יותר להפסד של 50 מיליון דולר בפועל[16]. בין השאר גם בעקבות רכישת חברת שיווק עם צוות של 400 איש שלא התאימו למשימה[18].

ביוני 1985 התפטר אברהם סוחמי מתפקידו[19], ואחר כך עזב את ישראל בעקבות חקירה שנפתחה נגדו ברשות לניירות-ערך[20], בה העלו חשדות לפרסום דו"חות מזויפים, דיווחים כוזבים בתשקיפים ומכירת מניות של החברה לגופים מוסדיים מבלי לדווח להם על מצבה האמיתי של אלסינט[21]. יו"ר אלרון עוזיה גליל התמנה כיו"ר אלסינט, והחל לחפש דרך להציל את החברה. בשנת 1986, החברה פיטרה כשליש מכוח העבודה שלה, ובני פלד, מפקד חיל האוויר לשעבר, מונה לנשיא החברה[22]. במרץ 1986, מצבה הכספי האמיתי של החברה התגלה לבסוף, ההכנסות השנתיות נפלו ל-120 מיליון דולר ואלסינט הודיעה על הפסד של 115 מיליון דולר, הגדול ביותר בתולדותיה של חברה ישראלית עד אז[21].

ועדה בראשות ראש הממשלה שמעון פרס יזמה תוכנית הבראה[23], שבמסגרתה נחקק "חוק אלסינט", המאפשר לנכות השקעה באג"ח ממס, כמו כן פוטרה אלסינט מן ההגבלות על הלוואות במטבע זר. הנושים של אלסינט, בהם בנק לאומי, בנק הפועלים, בנק דיסקונט, בנק המזרחי המאוחד והבנק הבינלאומי הראשון, הסכימו למחוק כ-80 מיליון דולר מתוך חוב של 150 מיליון דולר. אלרון, אשר החזיקה 29 אחוזים מהחברה מחקה גם היא חוב של כ־10 מיליון דולר. צעדים אלה הצילו את אלסינט מפשיטת רגל מיידית. אבל רק בסוף העשור חזרה החברה שוב לרווחיות, עם רווח נקי של 3 מיליון דולר על מכירות של 147 מיליון דולר בשנת 1989[24].

צמיחה מחודשת בשנות התשעים עריכה

בסוף שנת 1989, ערכה "אלרון" ארגון מחדש של החזקותיה כאשר "אלסינט" עברה לבעלותה של החברה האחות "אלביט", המהלך כלל גם מחיקת חובות[25]. העסקה נתנה ל"אלסינט" גישה לעתודות המזומנים של "אלביט" שהייתה בעלת רווחית גבוה. מהלך זה אפשר ל"אלסינט" להתרכז בפיתוח מוצרים מתקדמים בתחום ב-CT וה-MRI. למרות הקשיים הכספיים של החברה, שמרה אלסינט על המוניטין שלה ברחבי העולם. מהלך משמעותי נוסף באותה עת היה חתימה על הסכם שיווק ביפן, אז השוק הגדול ביותר בעולם למערכות הדמיה רפואית, זאת לאחר שנים שהם אלסינט לא מכרה ביפן עקב החרם הערבי. אחר כך מכרה בהצלחה מערכות גם בסין[26]. את שנת 1992 סיימה עם הכנסות של 212 מיליון דולר ורווח נקי של 17.2 מיליון דולר[27].

בשנת 1996 הגיעו ההכנסות של אלסינט לשיא של 310 מיליון דולר[28]. באותה שנה גם פוצלה חברת "אלביט" לשלוש חברות[29]:

סוף דבר עריכה

בשנת 1997 חלה האטה בפעילות החברה, ולמרות הטכנולוגיה המובילה, אלסינט התקשתה להגדיל את נתח השוק שלה. בתחילה נעשה ניסיון לבנות שותפויות עם חברות בינלאומיות. אלסינט הקימה מיזם משותף עם ג'נרל אלקטריק בתחום הרפואה הגרעינית בשם "אלג'מס" בטירת כרמל[31]. אך בשנת 1998 החלה החברה האם, אלביט הדמיה, מהלך בו נמכרו כל עסקי ההדמיה הרפואית של אלסינט ואלביט, והחברות הפכו לשלד בורסאי ריק מפעילות משמעותית אך עם קופת מזומנים גדולה[32].

חטיבת הטומוגרפיה נמכרה לחברת "פיקר" תמורת 269 מיליון דולר, "פיקר" הפכה לחלק מחברה אחרת (מרקוני) שנה אחר כך, וזו בתורה החליטה לשנות את המיקוד של עסקיה ומכרה את חטיבת הטומוגרפיה לחברה שלישית - ענקית האלקטרוניקה ההולנדית פיליפס. פיליפס מחזיקה מרכז פיתוח ויצור למערכות הטומוגרפיה באזור התעשייה מת"ם שבחיפה[33].

באותה עת, מכרה אלסינט גם את פעילויות הדמיית תהודה מגנטית-MRI והרפואה הגרעינית לחטיבה הרפואית של ג'נרל אלקטריק תמורת 100 מיליון דולר. כמו כן מכרה אלביט הדמיה את חברת "דיאסוניק", שעסקה בפיתוח ובייצור מוצרי אולטרה-סאונד, לג'נראל אלקטריק. לאחר מכירות אלו נותרה אלסינט, עם מפעל לייצור מכלולים עבור מערכות MRI במעלות תרשיחא. המפעל נותר כחלק מסיכום על אספקת ציוד לג'נרל אלקטריק. במסגרת המכירה ל"פיקר", ניתנה "לג'נרל אלקטריק" התחייבות שאלסינט תמשיך למכור לה חלקים במחירים מוסכמים[34]. בשנת 2001 תמה תקופת התחייבות, "אלסינט" מכרה אותו לחברת "סנמינה" האמריקנית בסוף 2002[35]. ושם החברה שונה ל-SCI Medical Systems SANMINA[36].

בשנת 2001 רכשה ג'נרל אלקטריק את חלקה של אלסינט באלג'מס, והגדילה את החזקותיה בחברה מ-50% ל-100%[37]. מהלך זה סימן את סופה של כל פעילות ההדמיה הרפואית של אלסינט. נכון לשנת 2022 הפעילות שרכשה "ג'נרל אלקטריק" ממשיכה לפעול בחיפה[38], כך גם הפעילות שרכשה "פיליפס"[39], וגם מפעל "סנמינה" במעלות[40].

מכירת אלביט הדמיה ואלסינט למוטי זיסר עריכה

בפברואר 1999 הגישה "אלביט הדמיה רפואית" הצעת רכש למניות "אלסינט" שבידי הציבור, אך בפועל לא ביצעה את הרכישה[41]. במאי 1999 קנה מוטי זיסר את מניות השליטה ב"אלביט הדמיה רפואית" ו"אלסינט" מידי "אלרון" תמורת 145 מיליון דולר. כך קיבל לשליטתו את קופת המזומנים הדשנה שלהם בסך 350 מיליון דולר, שנוצרה בעקבות חיסול עסקי ההדמיה הרפואית[42]. זיסר העביר לאלסינט את פעילות הנדל"ן הממונפת שלו במזרח אירופה ובמרכזה (שהוחזקה באמצעות חברת "אירופה ישראל"). אלביט הדמיה רכשה את פעילות המרכזים המסחריים ואלסינט רכשה את פעילות המלונות, בעיקר במערב אירופה, ואת פרויקט מרינה הרצליה, זאת תמורת כ-300 מיליון דולר במזומן[43].

באמצעות המזומנים שבקופת "אלסינט" בנה זיסר את קניון ארנה הרצליה[44], בהשקעה של 153 מיליון דולר, והוא נחנך ב-16 ביוני 2003[45]. אולם חודשים ספורים לאחר פתיחתו של הקניון, מספר המבקרים בקניון היה נמוך מהמצופה[46]. בשנים שלאחר מכן פעל הקניון בהפסד תפעולי[47].

בנובמבר 2005 מוזגה חברת אלסינט לתוך אלביט הדמיה[48]. המיזוג התבצע בדרך של המרת מניות אלסינט במניות חברת אלביט הדמיה ומחיקת מנית אלסינט מן המסחר בבורסת נאסד"ק בניו יורק[49]. באותה שנה שונה שמה של חברת אלביט הדמיה רפואית לאלביט הדמיה.

התביעה על מכירת החברה לזיסר עריכה

בעלי מניות מיעוט בחברת אלסינט הגישו תובענה ייצוגית על ביצוע העסקה עם זיסר, כבר בסוף 1999[50][51]. תחילה נדחתה התביעה לאחר שנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה, השופט מיכה לינדנשטראוס, קבע כי מכיוון שמניות אלסינט נסחרות בניו יורק לא ניתן להגיש נגדה תובענה ייצוגית בישראל[52]. הוגש ערעור בו היה שותף גם היועץ המשפטי לממשלה[53]. התביעה הגיעה לדיון בבית המשפט העליון[54], אך הערעור נדחה[55].

בשנת 2012, לאחר דיון נוסף, אישר בית המשפט העליון את התביעה כייצוגית בשתי עילות, והתיק חזר לדיון בבית השמפט המחוזי בחיפה. העילה הראשונה נוגעת לכך שמכירת השליטה באלסינט לידי זיסר הייתה "מכירה חובלת", כלומר, "אלרון" העדיפה למכור את השליטה ב"אלביט הדמיה" הדניה לזיסר, אף שהיה ידוע שהוא יפגע בחברה, בתמורה לפרמיית שליטה שאלרון קיבלה לידיה. העילה השנייה שאושרה הייתה שלאחר שזיסר השתלט על "אלסינט", באמצעות "אירופה ישראל", הוא קיבל ממנה עשרות מיליוני דולרים, ובתמורה העביר לה עסקי מלונות באירופה ואת הזכויות בפרויקט המרינה בהרצליה, שאינם שווים הרבה יחסית לתמורה שקיבל. רק אחרי 18 שנה זכו התובעים במשפט וקיבלו פיצוי של 50 מיליון שקלים[56].

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ שבבים של תקווה : סיפוריהם של יזמי תעשיית ההיי-טק הישראלית; מאת עמוס לבב, זמורה-ביתן 1998
  2. ^ "אלסינט" תייצא לחו"ל 100 סוקרי־איזוטופים, דבר, 11 בנובמבר 1971
    פרם בארה״ב למערכת אלקטרונית שפותחה בארץ, על המשמר, 23 בספטמבר 1971
  3. ^ מוצרי חברת "למבדה" מארה"ב ייוצרו בארץ, דבר, 4 באוגוסט 1970
  4. ^ עמוס כרמלי, מכשיר לאבחנה רדיואקטיבית של סדירות פעילת הכליות פותח ע"י חב' אלםינט בחיפה, דבר, 27 ביולי 1970
  5. ^ עמוס כרמלי, סורק איזוטופיים ישראלי משווק ע"י "ג'נרל אלקטריק", דבר, 15 בינואר 1973
  6. ^ שמעון רפפורט,, כך נולדה 'הקופסה השחודה' שתסייע לרופאים לאבחן מחלות במדוייק, מעריב, 10 ביולי 1974
  7. ^ הוכפלו המכירות בחברת "אלסינט", דבר, 5 ביוני 1973
  8. ^ "ג'נרל-אלקטריק" משווקת מוצרי "אלסינט", דבר, 5 ביוני 1974
  9. ^ חברת "אלסינט" למיכשור מדעי: מעמד בכורה בשוק העולמי – ומחסור חמור במבנים, על המשמר, 8 ביוני 1973
  10. ^ 1 2 כתבי ההיי-טק של גלובס, ‏קיצור תולדות הביומד: מולקולות ישראליות שהפכו למיליארדי דולרים, באתר גלובס, 18 באפריל 2008
  11. ^ אמנון שלכטר, אלסינט לבורסה של ניו-יורק, חדשות, 12 ביוני 1984
  12. ^ "אלסינט" מקימה מפעל.לייצוה מערכות צילום רידיולוגיות, דבר, 19 באפריל 1976
  13. ^ פרס רוטשילד לאלסינט ומוטורולה, דבר, 22 בינואר 1981
    פרס רוטשילד 1981
  14. ^ קובי מנדל, אלסינט מחסל מפעל בירושלים, חדשות, 5 ביולי 1985
  15. ^ אברהם פלג, "אלסינט" מפתחת מצלמה גרעינית חדשנית, מעריב, 17 בפברואר 1980
  16. ^ 1 2 אלעזר לוין, אלסינט: אנטומיה של הידרדרות, כותרת ראשית, 3 ביולי 1985
  17. ^ אי.בי.אי ניהול קרנות נאמנות נ' אלסינט
  18. ^ ב'אלסינט' נלחמו האירים בישראלים־ והחברה הפסידה, כותרת ראשית, 26 ביוני 1985
  19. ^ אבי קרטין, סוחמי לקח אחריות, התפטר מניהול "אלסינט", חדשות, 26 ביוני 1985
    שמואל רוזנבלום, סוחמי לא חוזר לישראל, חדשות, 14 בספטמבר 1988
  20. ^ שמואל רוזנבלום, סוחמי לא חוזר לישראל, חדשות, 14 בספטמבר 1988
  21. ^ 1 2 14 שנה אחרי שיצא לסן-פרנסיסקו: אברהם סוחמי בדרך חזרה לישראל, באתר גלובס, 23 בפברואר 1999
  22. ^ שמואל רוזנבלאום, בני פלד פורש מאלסינט, חדשות, 13 באוקטובר 1988
  23. ^ יגאל לביב, פרס הורה להציל את אלסינט, חדשות, 13 באוקטובר 1985
  24. ^ נווית זומר, הרווח הנקי של אלסינט ב־ 89׳ הגיע ל-3.1 מיליון דולר, חדשות, 22 במרץ 1990
  25. ^ אורי גינוסר, אלביט תרכוש את השליטה באלסינט תמורת 30 מיליון דולר במזומן, מעריב, 8 בנובמבר 1989
    נווית זומר, אלביט השלימה את רכישת אלסינט, חדשות, 4 בינואר 1990
  26. ^ נווית זומר, סין רכשה מאלסינט מכונות להדמיה רפואית, חדשות, 4 ביולי 1990
  27. ^ שי שלוי, גידול של 17 אחוז ברווחי חברת אלסינט ב־92, חדשות, 3 במרץ 1993
  28. ^ אמיר אייזנברג, ‏אלסינט בחנה אפשרות לסגירת קו ה-MRI, באתר גלובס, 8 ביולי 1998
  29. ^ אליאב אללוף, ‏אלוף הפיצולים, באתר גלובס, 14 בספטמבר 1998
  30. ^ עומר שילוני, 400% זה לא מספיק, באתר TheMarker‏, 30 באוגוסט 2001
  31. ^ מאת דוד חיון, ‏נחנך מפעל אלסינט-ג'נראל אלקטריק למיכשור רפואי-גרעיני בטירת הכרמל, באתר גלובס, 9 בנובמבר 1998
  32. ^ יונתן אדרת: "עמנואל גיל ביצע את המכירה לפיקר בחצי חינם", באתר גלובס, 14 בספטמבר 1998
  33. ^ שלומית לן, ‏פיליפס מדיקל מחיפה, עברה הרבה גלגולים והרבה ידיים לפני שהשיקה את מכשיר ה-CT המתקדם בעולם, באתר גלובס, 16 בנובמבר 2004
  34. ^ בעקבות העברת השליטה לזיסר: לג'נרל אלקטריק זכות להפסיק הרכישות מאלסינט, באתר גלובס, 13 בדצמבר 1999
  35. ^ סוכנויות הידיעות, אלסינט חתמה על הסכם למכירת מפעל המכלולים במעלות, באתר TheMarker‏, 18 בנובמבר 2002
  36. ^   סנמינה: מובילת שינוי בגליל המערבי, באתר TheMarker‏, 8 במאי 2018
  37. ^ אלי דניאל, אלביט הדמיה: רווח הון של 41 מ' ש' ממכירת אלג'מס לג'נרל אלקטריק הוביל לרווח של 54.5 מ' ש' ברבעון הרביעי, באתר TheMarker‏, 2 באפריל 2001
  38. ^   הדר חורש, גב ים חתמה על עסקה של 60 מיליון שקל עם ג'נרל אלקטריק, באתר TheMarker‏, 24 בספטמבר 2020
  39. ^ מיכל גלנטי‏, יום הולדת לפיליפס ישראל, באתר וואלה!‏, 8 בנובמבר 2021
  40. ^ סנמינה מעלות צופה צמיחה, ומגייסת עובדים, באתר TechTime‏, 11 במרץ 2020
  41. ^ ע"א 2718/09 גדיש קרנות גמולים בע"מ נ' אלסינט בע"מ, ניתן ב־28 במאי 2012, סעיפים 2-3
  42. ^ מאת שי שלו, ‏מוטי החולב: שכר רטרואקטיבי של 4 מיליון שקל באלביט הדמיה, באתר גלובס, 21 בינואר 2001
  43. ^ שי שלו, ‏זיסר: "תשעה חודשים לפני שנכנסתי אליה אלסינט חדלה להיות חברת הייטק. לטעון אחרת זו היתממות", באתר גלובס, 14 בספטמבר 1999
  44. ^ סיון קלינגבייל, מחלת הים של קניון ארנה, באתר TheMarker‏, 27 במאי 2005
  45. ^ ורד שרון-ריבלין, ‏מוטי זיסר חונך את קניון התיאטרון של ארנה בהשקעה של 153 מיליון דולר, באתר גלובס, 10 ביוני 2003
    סיון קלינגבייל, קניון ארנה ייפתח ב-16 ביוני בהרצליה בהשקעה של 153 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 10 ביוני 2003
  46. ^ אורנה יפת, קניון ארנה: ההתלהבות שככה ומספר המבקרים ירד, באתר ynet, 12 באוקטובר 2003
    סיון קלינגבייל, תפילת הגשם של ארנה, באתר TheMarker‏, 17 בנובמבר 2003
  47. ^ גולן פרידנפלד, ‏קניון ארנה עדיין גירעוני: הפסד גולמי של 2.2 מיליון שקל במחצית 2004, באתר גלובס, 29 באוגוסט 2004
    גולן פרידנפלד, ‏אינסייטק דוחה ההנפקה למחצית 2006; הפסד תפעולי לקניון ארנה, באתר גלובס, 12 בדצמבר 2005
  48. ^ TheMarker digital, הושלם מיזוגה של אלסינט אל תוך אלביט הדמיה בדרך של המרת מניות, באתר TheMarker‏, 27 בנובמבר 2005
  49. ^ עומר שרביט, אלביט הדמיה תתמזג עם אלסינט בהחלפת מניות: מניית אלסינט תומר ל-0.53 מניות אלביט, באתר TheMarker‏, 22 באוגוסט 2005
  50. ^ בן-ציון ציטרין, צורפו עוד 10 תובעים לתביעת הגופים המוסדיים נגד אלסינט, באתר הארץ, 25 בינואר 2001
  51. ^ ע"א 2718/09 גדיש קרנות גמולים בע"מ נ' אלסינט בע"מ, ניתן ב־28 במאי 2012
  52. ^ איי אונליין, ביהמ'ש דחה תביעת פיצויים של 94 מיליון דולר נגד מוטי זיסר ואלסינט, באתר TheMarker‏, 17 באוגוסט 2000
  53. ^ בן-ציון ציטרין, היועץ המשפטי הצטרף לערעור הגופים המוסדיים בתביעה הייצוגית נגד אלסינט, באתר הארץ, 9 במאי 2001
  54. ^ יורם גביזון, בית המשפט העליון מחזיר לדיון את הבקשה לאישור תביעה ייצוגית כנגד אלביט הדמיה, באתר TheMarker‏, 14 בדצמבר 2006
  55. ^ הילה רז, נדחתה בקשת קרנות השקעה לתביעה ייצוגית נגד אלסינט, אלביט הדמיה ואלרון, באתר TheMarker‏, 25 בינואר 2009
  56. ^   אפרת נוימן, אחרי 18 שנה: אלביט הדמיה ודירקטורים לשעבר ישלמו 50 מיליון שקל, באתר TheMarker‏, 28 בספטמבר 2017
אוחזר מתוך "https://he.wikipedia.org/w/index.php?title=אלסינט&oldid=37954113"