אלעזר מנדל בידרמן

רבי אלעזר מנחם מנדל בידרמן (תקפ"ז, 1827 - ט"ז באדר ב' תרמ"ג, מרץ 1883) היה האדמו"ר השלישי מלעלוב.

אלעזר מנדל בידרמן

קברו של רבי אלעזר מנחם מנדל מלעלוב בהר הזיתים
לידה	1827
פטירה	1882 (בגיל 55 בערך)
מקום קבורה	בית הקברות היהודי בהר הזיתים
תקופת הפעילות	?–1882
אדמו"ר חסידות לעלוב ה־3 → משה בידרמן דוד צבי שלמה בידרמן ←

ביוגרפיה

בנם של רבי משה בידרמן ורבקה רחל בתו של "היהודי הקדוש" מפשיסחה. נישא למאטיל פייגא בתו של רבי צבי בן החוזה מלובלין. בשנת תרי"א (1850) עלה אביו לארץ ישראל. חמיו של רבי אלעזר התנגד לעלייתו, אך הוא החליט שיש לעלות לארץ ישראל במסירות נפש, וקיבל על כך את הסכמתו של רבי שלום מבעלז. אביו נפטר כחודשיים לאחר שעלה לארץ ישראל ורבי אלעזר מנדל הוכתר כממלא מקומו. הוא עמד בראש היישוב החסידי בירושלים, כשלצידו עומד אחיו רבי יצחק דוד.

נהג ללכת מדי יום לכותל המערבי. כמו כן הלך רבות לקבר שמעון הצדיק.

עמד בקשר קרוב עם הרב אברהם אבלי קוסובסקי, ראב"ד בבית הדין של הזית רענן, ולמד עמו יחד בבית הכנסת החורבה. מסופר עליו שלא הסכים לאכול בפסח מחוץ לביתו, מחשש חמץ. המקום היחיד שבו הסכים לאכול, היה בביתו של ידידו הראב"ד אברהם אבלי קוסובסקי. בדומה לכך מסופר על רבי אברהם אבלי שהקפיד בחג הסוכות של לצאת מסוכתו כלל, ואפילו את התפילות היה עושה במנין בתוך סוכתו. המקום היחיד שאליו הסכים ללכת בחג היה לסוכת של הרבי מלעלוב, כדי לדבר איתו בדברי תורה.

נפטר במהלך סעודת פורים שנמשכה למוצאי פורים. דברי תורתו יצאו בספר "ליקוטי דברי דוד", ירושלים תשכ"ח.

חיים אישיים

בניו היו רבי דוד צבי שלמה בידרמן, רבי ירחמיאל יוסף מללוב ורבי אלתר אברהם בצלאל מסוסנוביץ. חתניו היו רבי יהושע אהרן אדלר ורבי שמואל שמלקה הורוביץ.

לקריאה נוספת

• יצחק אלפסי, אנציקלופדיה לחסידות - אישים, בערכו.^{[דרושה הבהרה]}