אלפבית גאורגי

האלפבית הגאורגי הוא האלפבית שבו משתמשים בשפה הגאורגית, בשפות גאורגיות אחרות (כמו מגרלית), ולעיתים גם בשפות אחרות המדוברות בקווקז (כמו האוסטית בשנות ה-40). בשנת 2016 הכיר ארגון אונסק"ו באלפבית הגאורגי כמורשת תרבותית בלתי מוחשית.

אלפבית גאורגי
מורשת תרבותית בלתי מוחשית

גרסה עתיקה של האֲסוֹמְתַוְרּוּלִי (גאו') במנזר דוד גרג'ה

מורשת תרבותית בלתי מוחשית הוכרזה על ידי אונסק"ו בשנת 2016

באלפבית הגאורגי המודרני ישנן 33 אותיות. בעבר השתמשו באותיות נוספות (מודגשות בצבע בטבלה שלהלן), וכעת הן נחשבות לאותיות מתות.

האותיות שמסומנות בכוכבית אלה אותיות שנוספו לאלפבית הגאורגי אבל הן לא חלק מהאלפבית הגאורגי עצמו.

אותיות

ა

ბ

გ

დ

ე

ვ

ზ

ჱ

თ

ი

კ

ლ

მ

ნ

ჲ

ო

პ

ჟ

რ

ს

ტ

ჳ

უ

ფ

ქ

ღ

ყ

შ

ჩ

ც

ძ

წ

ჭ

ხ

ჴ

ჯ

ჰ

ჵ

*ჶ

*ჷ

*ჺ

*ჸ

*ჹ

כתב היד הגאורגי אינו מבחין בין אותיות גדולות לאותיות קטנות. מכל מקום, משוררים מודרניים מסוימים עשו שימוש באותיות אסומטברולי כאותיות גדולות, כמעין ניסוי בכתיבה.

אֲסוֹמְתַוְרּוּלִי

Ⴀ

Ⴁ

Ⴂ

Ⴃ

Ⴄ

Ⴅ

Ⴆ

Ⴡ

Ⴇ

Ⴈ

Ⴉ

Ⴊ

Ⴋ

Ⴌ

Ⴢ

Ⴍ

Ⴎ

Ⴏ

Ⴐ

Ⴑ

Ⴒ

bgcolor="#E9E9FD" | Ⴣ

Ⴓ

Ⴔ

Ⴕ

Ⴖ

Ⴗ

Ⴘ

Ⴙ

Ⴚ

Ⴛ

Ⴜ

Ⴝ

Ⴞ

bgcolor="#E9E9FD" | Ⴤ

Ⴟ

Ⴠ

bgcolor="#E9E9FD" | Ⴥ

bgcolor="#FFFFFF" |

ההיסטוריה של האלפבית

הכתובת הגאוגרגית העתיקה ביותר שנת 430. נתגלתה בבית לחם

Lettere
ა	ბ	გ	დ	ე	ვ	ზ	ჱ	თ	ი	კ	ლ	მ	ნ
ჲ	ო	პ	ჟ	რ	ს	ტ	ჳ	უ	ფ	ქ	ღ	ყ	შ
ჩ	ც	ძ	წ	ჭ	ხ	ჴ	ჯ	ჰ	ჵ	ჶ	ჷ	ჺ	ჸ	ჹ

הדוגמה הישנה ביותר של הכתב האֲסוֹמְתַוְרּוּלִי שאינה שנויה במחלוקת, היא הקדשה מכנסייה בבית לחם משנת 430. גמקרלידזה טוען בספרו "כתיבת האלפבית והכתב הגאורגי העתיק" (1990) כי זה חייב להיות עיקבי להופעת הנצרות בגאורגיה (שנת 317). וכן, כי צורת האותיות הומצאה כחיקוי חופשי של המודל היווני. בכל אופן, רבים מצורות האותיות דומות לכתב הפהלווי המודרני (הכתב של הפרסים הסאסאנים). וכן גם לאלפבית של השפה הסוגדית, שפה שדוברה בצפון מזרח איראן, כשהכתיבה משמאל לימין וסדר האותיות היה של האלפבית היווני.

במסורת ההיסטורית הגאורגית, מיוחסת החדרת האלפבית הגאורגי לפרנאווז הראשון במאה השלישית לפני הספירה. על פי סברות אחרות, הוחדר האלפבית האֲסוֹמְתַוְרּוּלִי בשנת 412 לפנה"ס על ידי כומר גאורגי מכת ה"מטרה" (מיטרה הפרסי), ועברה רפורמה בשנת 284 לפנה"ס על ידי פרנוואז הראשון.

האלפבית האֲסוֹמְתַוְרּוּלִי ידוע גם בשם "מרגוולובני" (מעוגל). דוגמה לכך השתמרה בהקדשות המונומנטליות, כמו זו של הכנסייה בבית לחם (משנת 430) וזו של כנסיית בולניסיס סיוני אשר בבולניסי (מהמאות ה-4 וה-5). הקדשות אחרות באלפבית האֲסוֹמְתַוְרּוּלִי תוארכו לתקופה שלפני הופעת הנצרות, המאה השלישית לפני הספירה ועד המאה השלישית לספירה. אלה נמצאו בארמזציחה (ליד מצחתה) ונקרסי, שבקאחתי, בשנת 1940 ובשנים 1995-2003 במסעו המדעי של סימון ג'נשיה (1900-1947) ולבן צ'ילשווילי. ההקדשות מארמזציחה נחקרו על ידי פבלו אינגורועבה (התמחה בספרות ושירה גאורגית עתיקה, אשר יצירתו הראשונה, "השירה הדתית של גאורגיה העתיקה בין המאה השמינית לעשירית" מהווה את הבסיס לכל מחקר בתחום זה). הכתיב ה"נוסחורי" ("אות קטנה") והכתיב ה"קוחוואני" (עגול), הופיעו לראשונה במאה ה-9. האֲסוֹמְתַוְרּוּלִי והנוסחורי, יחד, ידועים בשם "חוּצוּרי" (בגאורגית: ხუცური) או "הכתב הכנסייתי", שכלל 38 אותיות, היו בשימוש יחד לכתיבת תרגומים לגאורגית של התנ"ך והברית החדשה, כאשר האֲסוֹמְתַוְרּוּלִי משמש כאותיות הגדולות. בהקשר זה, הספרים הראשונים שנכתבו בגאורגית הם: "עיוניה של שושניק" מאת יעקוב חוצסי מהמאה ה-5, "עיוניו של אווסטתה ממצחתה" מהמאה ה-6, "עיוניו של אבו תביללי" מאת יואן סבניסדזה מהמאה ה-8.

האלפבית המודרני נקרא "מחדרולי" (მხედრული), "הכתב החילוני", "הכתב הצבאי" או "כתב האבירים". כתב זה הופיע לראשונה במאה ה-11, ושימש מטרות לא-דתיות. כאשר הוא החליף לגמרי את החוצורי, טענו בלשנים גאורגים כי האורתוגרפיה פוֹנֶמִית.

לפי קורוין , היסטוריון ארמני מהמאה החמישית, האלפבית הגאורגי, ואף האלפבית הארמני, הומצאו על ידי מסרוב משדוץ הארמני. אבל מדענים גאורגים שוללים סברה זו, עקב ההבדל הגדול שבין האלפבית הארמני לגאורגי.

אותיות

אות	יוניקוד	שם	ISO 9984	BGN	IPA	עברית	אות	יוניקוד	שם	ISO 9984	BGN	IPA	עברית	אות	יוניקוד	שם	ISO 9984	BGN	IPA	עברית
ა	U+10D0	an	Aa		/a/	אַ	მ	U+10DB	man	Mm		/m/	מ	ღ	U+10E6	ɣan	Ɣɣ	Gh/gh	/ɣ/	ע'
ბ	U+10D1	ban	Bb		/b/	בּ	ნ	U+10DC	nar	Nn		/n/	נ	ყ	U+10E7	q’ar	Q’qʼ		/qʼ/	ק'
გ	U+10D2	gan	Gg		/ɡ/	גּ	ო	U+10DD	on	Oo		/ɔ/	אוֹ	შ	U+10E8	šin	Šš	Sh/sh	/ʃ/	ש
დ	U+10D3	don	Dd		/d/	דּ	პ	U+10DE	par	P’pʼ		/pʼ/	פּ'	ჩ	U+10E9	čin	Čč	Ch/ch	/ʧ/	צ'
ე	U+10D4	en	Ee		/ɛ/	אֶ	ჟ	U+10DF	žan	Žž	Zh/zh	/ʒ/	ז'	ც	U+10EA	can	Cc	Ts/ts	/ʦʰ/	צ
ვ	U+10D5	vin	Vv		/v/	וו	რ	U+10E0	rae	Rr		/r/	ר	ძ	U+10EB	ʒil	Ʒʒ	Dz/dz	/ʣ/	דז
ზ	U+10D6	zen	Zz		/z/	ז	ს	U+10E1	san	Ss		/s/	ס	წ	U+10EC	c’il	C’cʼ	Ts’/tsʼ	/ʦʼ/	צ
თ	U+10D7	tan	Tt		/t̪ʰ/	ת	ტ	U+10E2	t’ar	T’tʼ		/t̪ʼ/	ט	ჭ	U+10ED	č’ar	Č’čʼ	Ch’/chʼ	/ʧʼ/	צ'
ი	U+10D8	in	Ii		/ɪ/	אִי	უ	U+10E3	un	Uu		/ʊ/	אוּ	ხ	U+10EE	xan	Xx	Kh/kh	/x/	ח
კ	U+10D9	k’an	K’kʼ		/kʼ/	ק	ფ	U+10E4	par	Pp		/pʰ/	פּ	ჯ	U+10EF	ǯan	Ǯǯ	Jj	/ʤ/	ג'
ლ	U+10DA	las	Ll		/l/	ל	ქ	U+10E5	kan	Kk		/kʰ/	כּ	ჰ	U+10F0	hae	Hh		/h/	ה

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אלפבית גאורגי בוויקישיתוף