אמוראי ארץ ישראל

אמוראים שפעלו בארץ ישראל בתקופת התלמוד

אמוראי ארץ ישראל הם חכמי ישראל האמוראים שפעלו בארץ ישראל בתקופת התלמוד, לאחר תקופת התנאים.

תולדות עריכה

בתקופת האמוראים היו בארץ ישראל שלושה מרכזים תורניים חשובים:

תורתם של אמוראי ארץ-ישראל היא מעין המשך של תורת התנאים, ומסתמכת במידה רבה על התוספתא. פעמים רבות נוסח המשנה שהיה מצוי בידי אמוראי ארץ ישראל שונה מזה שהיה מצוי אצל אמוראי בבל, כך גם פירושיה. להבדיל מאמוראי בבל, אמוראי ארץ ישראל עסקו גם בסדר זרעים בהיותו עוסק במצוות התלויות בארץ. אמוראי בבל ואמוראי ארץ ישראל שמרו על קשר ונעזרו זה בזה לדיונים הלכתיים על ידי שליחים.

תורתם של אמוראי ארץ ישראל כונסה בתלמוד הירושלמי (וכן במדרשי האגדה: בראשית רבה, ויקרא רבה ואיכה רבה). חיבורו של התלמוד הירושלמי מיוחס במקורות לרבי יוחנן[2]. במחקר התלמודי מקובל שרוב הירושלמי מכיל את תורת המרכז הגלילי, והירושלמי על מסכת נזיקין מכיל את תורת המרכז הקיסרי. לדעת החוקרים, להבדיל מהתלמוד הבבלי שנערך על ידי רב אשי ורבינא, התלמוד הירושלמי מעולם לא נערך. אמוראי ארץ ישראל דיברו בלשון עברית ובלשון סורסית, ובלשונם מילים רבות השאולות מלשונות יוונית ורומית. דיוניהם ההלכתיים מתאפיינים בלשון קצרה, בשמועות מדויקות, ובלימוד ישר הצמוד לסדר המשנה והתוספתא.

סדר הדורות עריכה

תקופת האמוראים בארץ ישראל נחלקת לשישה דורות. להלן כל דור וחכמיו העיקריים.

ראו גם עריכה

  ספר: אמוראים
אוסף של ערכים בנושא הזמינים להורדה כקובץ אחד.

לקריאה נוספת עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

ספרים מקוונים עריכה

מאמרים עריכה

מאמרים מהספר מבוא לתורה שבעל פה (בהוצאת האוניברסיטה הפתוחה, 1991-1996):

הערות שוליים עריכה

  1. ^ דאמר ר' יוחנן כשהיינו הולכים אצל ר' הושעיה רבה לקיסרין ללמוד תורה (תלמוד ירושלמי תרומות י, ב)
  2. ^ רמב"ם, הקדמה למשנה תורה