אמנה ח'אנום קזוויני
אמנה ח'אנום קזוויני (בפרסית: آمنهخانم قزوینی; 1787-1851) הייתה משוררת ומורה, מלומדת ומשפטנית בחוק האסלאמי במאה ה-19 באיראן. בתה טאהרה קורת אל-עין הייתה גם היא מלומדת ומשכילה, מאותיות הח"י של הבאב, ונתפסת כמודל לחיקוי עבור הבהאים.
| לידה |
1787 קזווין, איראן  |
|---|---|
| פטירה |
1851 (בגיל 64 בערך) |
| מדינה |
איראן |
| השקפה דתית |
אסלאם, אסלאם שיעי |
| בן או בת זוג |
מולא מוחמד סאלח ברע'אני |
  | |
קורות חייה עריכה
אמנה ח'אנום קזוויני נולדה בשנת 1787 למשפחה של אנשי דת. היא הייתה בתם של השייח' סייד מוחמד עלי קזוויני (בנו של סייד חוסיין קזוויני) ופאטמה (בתו של סייד מוחמד מהדי בחר אל-עולום). סביה וגם אחיה, עבד אל-והאב קזוויני (אביו של עלאמה קזוויני) היו משפטנים ומלומדים מפורסמים.[1]
בגיל 17 נישאה אמנה ח'אנום קזוויני למולא מוחמד סאלח ברע'אני, והמשיכה את לימודיה באגף הנשים במדרסה של בעלה (מדרסה סאלחיה). מלבד לימודי קוראן וחדית', אמנה למדה גם פילוסופיה, מיסטיקה ומשפט. לאחר שלמדה אצל גדולי העולמא וקיבלה את האסמכתא, שהגיעה לדרגת האיג'תהאד, הקימה מוסד ללימודי דת לומד בקזווין ולאחר מכן בכרבלא. לאמנה ח'אנום נולדו שלושה ילדים: שתי בנות (פאטמה ומרדיה) ובן.[2]
קזוויני חיברה קצידה ארוכה בת ארבע מאות ושמונים בתים, המסופרת מנקודת מבטה של זינב בנת עלי במהלך קרב כרבלא ועד נפילתה בשבי.