אנגיאלפלד
אנגיאלפלד (בהונגרית: Angyalföld, בגרמנית: Engelsfeld - בתרגום: "שדה המלאך") היא שכונה בבודפשט, בירת הונגריה השוכנת בצפונה של פשט ומבחינה מנהלית מהווה את מרבית שטחו (הצפוני) של הרובע ה-13. שמה אומץ על ידי הרובע כולו. במקור - שכונת פועלים, החל משנות ה-1990 עוברת תהליך של גנטריפיקציה. אנגיאלפלד משתרעת בין הדנובה לפסי הרכבת. גבולותיה הם: מהדנובה - מסילת הברזל בודפשט - אסטרגום - דרך אוי פאלוטאי (Új Palotai út) - רחוב דוגנויץ' - רחוב מדריד, דרך סנט לאסלו - רחוב קמפור - רחוב טאטאי - דרך סגד - רחוב דֵוֵוני (Dévényi) - רחוב ואגאן (Vágány) - מסילת הברזל אל ואץ וסוב - מנהרת הרכבת של רחוב בּוּלצ'וּ - רחוב בולצ'ו - רחוב להל - ככר להל (הצד המערבי והמזרחי) - דרך ואצי - רחוב מדר - הדנובה עד למסילת הברזל בודפשט-אסטרגום.
 | |
| כנסייה סנט מרגיט (מרגרטה הקדושה) מבית ארפאד בככר להל בשכונת אנגיאלפלד בבודפשט (פשט) | |
| מדינה |
 הונגריה |
|---|---|
| עיר |
 בודפשט |
| רובע | רובע 13 |
| תאריך ייסוד | תחילת המאה ה-19 |
| שטח | 6.9 קמ"ר |
| אוכלוסייה | |
| ‑ בשכונה | 62,006 (2001) |
| ‑ צפיפות | 8,986 נפש לקמ"ר (2001) |
| קואורדינטות | 47°31′00″N 19°03′36″E / 47.51667°N 19.06000°E |
שכונת אנגיאלפלד רבתי, כלומר הרובע ה-13, כולל בימינו גם את האי מרגיט, ואת אויליפוטווארוש.
השם עריכה
השם המקורי של השכונה הוא גרמני: Engelsfeld - והוא תועד לראשונה בשנות ה-1830. אין הסבר ודאי לשם זה. ייתכן כי הוא נובע משמה של משפחת אנגל (Engl) האוסטרית שהגיעה לכאן מדרום טירול. בפנקס האוכלוסין של הפרבר טרזווארוש נמצא שם משפחה זה במפקד האוכלוסין שנערך בשנות ה-70 של המאה ה-18. לכורם בשם שטפאן אנגל היו אדמות שנקראו "אנגלספלד". השם "אנגיאלפלד" הוא תרגומו להונגרית. לפי השערה אחרת סיפור שמה של השכונה הוא אחר: על יד הנחל ראקוש היה קיים בעבר מקום שנקרא "טחנת הקמח של השטן" - "ארדגמאלום". השטח הסמוך נקרא משום כך "ארדגפלד" Ördögföld או בגרמנית Teufelsfeld, כלומר "שדה השטן". תושבי פשט העדיפו להחליף את שמו ל"אנגיאלפלד" כלומר - "שדה המלאך". לפי הסופר לאיוש קאשאק, בשורש שם השכונה עמד מנהגן של הזונות של פשט לבוא למקום הזה בשולי העיר, כדי להפיל את תינוקותיהן, בעזרת נשים זקנות שזו הייתה מלאכתן. תינוקות אלה היו המלאכים שנתנו את שמם לשכונה, סבר קאשאק.
היסטוריה עריכה
המקום היה מאוכלס עוד מתקופת האווארים. נשארו בו שרידים של ביצורים רומיים וכן של טחנות קמח וחומות מימי הביניים חלק גדול מן השכונה היה פעם ביצה גדולה על חופי הדנובה וגם מאוחר יותר המקום היה מועד לשיטפונות. עקב עבודות ניקוז ובנייה, בתחילת המאה ה-19 בדומה לשכונות אויליפוטווארוש וויזאפוגו, הייתה אנגיאלפלד לשכונה צבעונית, ובה וילות קטנות ובתים צפופים של המעמד הנמוך, בתי חרושת, חצרות עם עצים וגרוטאות ממתכת, שדות חרושים וגנים. [1]
במהלך המאה ה-19 אתרים ומוסדות בלתי רצויים נדחקו לפרברי העיר. כך הפכה גם אנגיאלפלד לאכסניה לבית קברות, בית מחסה, בית משוגעים, בית חרושת לחומרי נפץ, קסרקטין ומוסדות צבאיים אחרים[1] אחרי 1910 חל תהליך מודרניזציה ונבנו במקום בתים פרטיים עם קומה אחת. בתום מלחמת העולם הראשונה בשנת 1918–1919 היה הרובע מרכז לתסיסה מהפכנית וקומוניסטית. בתי החרושת הולאמו על ידי ועדי פועלים. אחרי נפילתה של רפובליקת המועצות ההונגרית הייתה השכונה מדוכאת וענייה במיוחד. העוני הכה במיוחד את אזור הרחוב גיינג'שי שכונה "טריפוליס" בשכונה שנקראת פלשה-ביקארט.[1] בשנות ה-20 של המאה ה-20 הפך האזור לרובע תעשייתי חשוב שהשתייך לרובע ה-8 של בודפשט. באו להתיישב בו מהגרים גרמנים, פולנים וסלובקים שחיפשו תעסוקה. בבית חרושת למטריות ואחר כך בבית חרושת לטקסטיל בשכונה החל את פעילותו הפוליטית הבלתי חוקית המנהיג הקומוניסטי יאנוש קאדאר. בשנת 1938 הפכה השכונה חלק מן הרובע ה-13, אז קרוי מאדולנאווארוש לפי אשתו של הורטי, מאדולנה. אחרי מלחמת העולם השנייה פונו משכנות העוני של השכונה. בימי המשטר הקומוניסטי קאדאר הפך למנהיג סניף המפלגה באזור. כשהגיע לשלטון שינה קאדאר את אופייה של השכונה. הוא הרס את הסלאמס של "טריפוליס" ואת חלק מהתושבים העביר לבקאשמגייר. לשכונה הגיעו דיירים חדשים מחלקים אחרים של בודפשט. הפועלים החדשים שהגיעו מן הכפר שהו באכסניות ברחוב פאי. בזמנו שטחה של שכונת אנגיאלפלד היה קטן יותר. אחרי נפילת המשטר הקומוניסטי וחזרת כלכלת השוק החל משנות ה-1990 נספחו לאנגיאלפלד שלוש שכונות קטנות סמוכות: ארדה-טלקק (Erdőtelkek), פלשה-ביקארֵט (Felsőbikarét) ולֶה-פוֹרטארדילֶה (Lőportárdűlő) קמה בשכונה קהילה סינית עם שוק וחנויות סיטונאיות. בתי החרושת הישנים נסגרו.
השכונות המסתפחות עריכה
ארדה-טלקק - Erdőtelkek עריכה
שכונה זו, שמשמעות שמה היא "חלקות היער" הייתה עד שנות ה-1900 בשימוש הצבא, וחלקה היה מכוסה בחורשות. שרדו מאז שני מגרשי ספורט. פעל כאן בעבר בית מחסה לחולי נפש שהפך בימינו לבית החולים הפסיכיאטרי "גיולה נירו". בעשור הראשון של המאה ה-20 נבנו כאן בתי דירות קטנות בעלי 4–5 קומות בשביל הפועלים. בימי המשטר הקומוניסטי נבנו בה גם שיכונים מבטון בני 11 קומות.
פלשה-ביקארט - Felsőbikarét עריכה
התאפיינה בעבר במשכנות עוני ונקראה בעבר "טריפוליס". כונתה לשמצה גם "שיקגו ההונגרית" בגלל בעיות קשות בביטחון תושביה ומבקריה. כאן גדל הפסנתרן הנודע ג'רג' ציפרה בבית של מוזיקאים צוענים. משכנות העוני נהרסו על ידי המשטר קאדאר בשנות ה-70 של המאה ה-20 והוחלפו רובם בבניינים מפאנלים. ברחוב באבר שוכנת הכנסייה הרומית-קתולית מיכאל הקדוש.
לה-פורטארדילה Lőportárdűlő עריכה
באזור זה שכן בעבר מפעל לייצור חומרי נפץ ומחסן שבו אוחסנו.
דמוגרפיה עריכה
בשנת 1926 95% מתושבי אנגיאלפלד רבתי (רובע 13 של ימינו) דיברו הונגרית, 2.7% דיברו גרמנית ו-1.3% - סלובקית. בדומה לשאר השכונות של בודפשט, הדת הנוצרית הרומית-קתולית היוותה הרוב עם 71.3% מהתושבים, 13.8% היו רפורמים (קלוויניסטים), 8% - יהודים ו-4.9% - לותרנים. ל-82.7% מן התושבים היו דירות חדר, ל-14.7% היו דירות שני חדרים ורק ל-2.6% היו 3 חדרים ויותר.
אישים עריכה
מתחת לככר להל נקברה לפי אגדה מאהבת של המשורר הלאומי ההונגרי, שנדור פטפי. בשכונה באזור העוני "טריפוליס" בילה את ילדותו הפסנתרן ההונגרי-צועני ג'רג' ציפרה (1994-1921). במפעלים בשכונה זו עבדו בצעירותם הסופר לאיוש קאשאק והפעיל הקומוניסטי יאנוש קאדאר, לימים מנהיג הונגריה הקומוניסטית של השנים 1956-1988.לאסלו פאפ (2003-1926), שזכה שלוש פעמים רצופות באליפות אולימפית באיגרוף (1948,1952,1956) בילה גם הוא את ילדותו בשכונה ובשנת 2015 ככר בה כונתה לפי שמו.[2]
השטחים הציבוריים העיקריים עריכה
- דרך ואצי Váci út
- רחוב להל Lehel utca
- רחוב בקה Béke utca
- רחוב נפ-פירדה Népfürdő utca
- דרך גיי'רג' דוז'ה Dózsa György út
- רחוב רוקון Rokon utca
- רחוב פיאשטיוק Fiastyúk utca
- רחוב דראווה Dráva utca
- שדרת קארוי רוברט Róbert Károly körút - כביש הטבעת הונגריה- Hungária körgyűrű
- רחוב פרנץ רייטר Reitter Ferenc utca
- סמטת טומורי Tomori köz
- סמטת מאגליה Máglya köz
- רחוב באבר Babér utca
- רחוב דאגאי Dagály utca
תרבות עריכה
בשכונה פועלים שני בתי תרבות קהילתיים - על שם לאנג ועל שם יוז'ף אטילה.
כלכלה עריכה
השכונה עברה תיעוש מואץ במהלך המאה ה-19.
מפעלים לאורך דרך ואצי Váci út עריכה
- המפעל הוותיק ביותר היה המפעל למכונות "לאנג" וכן המספנות GANZ והמפעל למנופים MHD.
בית חרושת נוספים היו:
- A legrégebbi gyár a Láng Gépgyár, de jelentős volt a hajógyár (GANZ Magyar Hajó- és Darugyár, MHD) is.
További híres Váci úti gyárak voltak (a keresztutcák zárójelben):
- המפעל לצינורות פלדה וליציקה - ברחוב פרנגפאן
- מפעל הפלדה ברחוב פאי
- בית החרושת לברגים ברחוב צ'אווארגיאר
- בית החרושת למנעולים ברחוב בנצה
- המפעל טונגסרם לשפופרות
- המפעל למעליות ברחוב אישטוואן דוניוב
- המפעל למצברים VBKM על יד רחוב פיאשטיוק
- בית החרושת ריצו לתחבושות - ברחוב באבר
- בית החרושת למשי Habselyem Kötöttárugyár בדרך סקסארדי
- מאפיית אנגיאלפלד
- מאפיית פטנהאזי - ברחוב פטנהאי
- בית החרושת לבגדי פשתן ויוטה- ברחוב טובורזו
- המפעל למטחנות SZIM - ברחובות דוואי, קשאק ולה-פורטאר
- בית חרושת לחוטים ופסים - ברחוב פטנהאזי
עם חזרת כלכלת השוק בשנות ה-1990 רוב המפעלים נסגרו. על המגרשים שהתפנו נבנו מרכזי עסקים, משרדים ומגורים.
מוסדות, אנדרטאות ואטרקציות עריכה
מוסדות דת עריכה
- כנסיית מרגיט הקדושה מבית ארפאד (Árpád-házi Szent Margit-templom),- בככר להל, ומכונה גם "כנסיית להל" (Lehel téri templom). כנסייה רומית-קתולית נבנתה בשנת 1933.
- הכנסייה והמנזר הכרמליטים (Kármelhegyi Boldogasszony kármelita templom és rendház) - ברחוב הובה 12, על יד דרך ג'רג' דוז'ה, נבנו בשנים 1895–1896 נחנכו רשמית בשנת 1899 בנוכחות הקיסר פרנץ יוזף
- הכנסייה הפארוכית לאסלו הקדוש, כנסייה רומית-קתולית בסגנון גותי, בככר בקה (ככר השלום)
- הכנסייה הרפורמית של קהילת שכונת אנגיאל פלד ברחוב פרנגפאן 43
- הכנסייה הלותרנית אנגיאלפלד ברחוב לאיוש קאשאק 22.נבנתה בשנת 1938
- בית הכנסת "ארנה" לשעבר - נצמא ברחוב ארנה לשעבר, כיום ג'יירג' דוז'ה. נבנה בשנת 1909, כעת משמש אולם לסיף של מועדון הספורט "הונווד"
- בית הכנסת
- המרכז הלאומי של הקהילה האסלאמית ההונגרית - ברחוב רוברט קארוי 104
- הכנסייה הפארוכית מיכאל הקדוש בסגנון נאו-רומנסקי. קודשה בשנת 1930.
מרכזי מסחר עריכה
- השוק המקורה בככר להל
לפני 1890 היה בית קברות, אחר כך החל משנות ה-1900 המוקדמות - שוק פתוח. נבנה בסגנון פוסט-מודרניסטי בשנים 2000–2002 מראהו מזכיר אונייה.
השכונה במדיה האומנותית עריכה
- 1929 - הרומן "אנגיאלפלד" מאת לאיוש קאשאק
- 1962 - ג'רג' רווס ביים את הסרט "אניאלפלד" לפי הרומן של קאשאק
- 1956 - הציור "אנגיאלפלד" של הצייר טיבור צ'רנוש (2007-1927)
- 1979 - השיר "אנגיאלפלד" של להקת הפופ "ביאטריס"
- 2010 השיר "הדקלים של אנגיאלפלד" מאת גיולה פנייש
