אנגלוס אוורט
אנגלוס אוורט (ביוונית: Άγγελος Έβερτ) (10 באפריל 1894 – 30 בדצמבר 1970) כיהן כמפקד משטרת אתונה בזמן כיבושה על ידי מדינות הציר, תרם תרומה משמעותית למאמצי ההגנה על יהודי העיר וסביבתה, ועל פעולותיו אלה הוכתר כחסיד אומות העולם.
 | |
| לידה |
10 באפריל 1894 אתונה, ממלכת יוון  |
|---|---|
| פטירה |
30 בדצמבר 1970 (בגיל 76) אתונה, ממלכת יוון |
| מדינה |
יוון |
| מקצוע |
שוטר |
| צאצאים |
מילטיאדיס אוורט |
| מידע חסיד אומות העולם | |
| פרסים והוקרה |
חסיד אומות העולם (1 בינואר 1969) |
| קישורים חיצוניים | |
| יד ושם | אנגלוס אוורט |
  | |
פועלו למען יהודי אתונה עריכה
בסוף שנת 1943, עם כניסת הכוחות הנאציים לאתונה, הורה על הנפקת אלפי תעודות זהות חדשות ליהודי העיר תחת שמות נוצריים בהן צוין סעיף הדת של מחזיק התעודה כנוצרי. בכך תרם להצלת יהודים רבים מקהילת העיר. על מעשיו אלו הוקירה אותו מדינת ישראל והוענק לו בשנת 1969 אות "חסיד אומות העולם" מטעם מכון "יד ושם".[1]
אנגלוס העיד על עצמו כי שאב את ההשראה[2] לפעולותיו מדבריו ומעשיו של הארכיבישוף דמסקינוס שהצהיר בריש גלי, על אף שהוזהר שיוצא להרוג אם יעשה כן, כי על העם היווני להתגייס למען הצלת יהודי יוון הנותרים.[3] הארכיבישוף רתם את הכנסייה האורתודוקסית היוונית למען הצלת יהודי אתונה וסביבתה ועודד את גופי הממשל ותנועות ההתנגדות לעשות כן (על פועלו זה, הוענק לארכיבישוף דמסקינוס אות "חסיד אומות העולם").[4]
ביוגרפיה עריכה
נולד באתונה בשנת 1894 למשפחה ממוצא בווארי אשר הגיעה ליוון במקביל להמלכת נסיך בוואריה, אותון, למלך יוון (1832). אביו היה קצין בז'נדרמריה היוונית. אוורט למד משפטים באוניברסיטת אתונה ובשנת 1915 הצטרף לז'נדרמריה. בשנת 1929 עבר למשטרה היוונית ובספטמבר 1941 התמנה למפקד משטרת אתונה. באותה עת יוון הייתה כבר תחת כיבוש מדינות הציר וחולקה לשלושה אזורי שליטה; גרמני, בולגרי ואיטלקי, כאשר אתונה הייתה בתחומי שטח הכיבוש האיטלקי.
במסגרת תפקידו קיים אוורט קשרים עם כוחות הכיבוש, ובמקביל קיים באופן חשאי קשרים עם ממשלת יוון הגולה בקהיר ועם תנועות ההתנגדות המקומיות. ב-3 בספטמבר 1943, עם הדחת בניטו מוסוליני, הודיעה איטליה על כניעתה בפני כוחות בעלות הברית. בעקבות כך פלשו כוחות גרמניה הנאצית לאזור השליטה האיטלקי וכבשו אותו מידיהם והקימו את הרפובליקה של סאלו, שהייתה מדינת בובה איטלקית של הנאצים שפעלה עד מותו של בניטו מוסוליני
מבחינת היהודים המשמעות הייתה סכנת השמדה מיידית, כשם שקרה בשטח הכיבוש הגרמני, שבו נחרבו הקהילות היהודיות כליל ונשלחו למחנות השמדה. לאור זאת ובמטרה למנוע את זיהויים ככל האפשר, הורה אוורט על הנפקת תעודות זהות נוצריות ליהודים.
בשנת 1951 מונה למפקד משטרת יוון ופרש משירות בינואר 1955. ב-30 בדצמבר 1970 נפטר מדום לב.
בנו של אוורט, מילטיאדיס אוורט, הפך ברבות השנים לפוליטיקאי משפיע ביוון, וכן כיהן כראש עיריית אתונה בין השנים 1987–1989.[5]
הערות שוליים עריכה
- ^ אורט אנגלוס, מרכז המידע - יד ושם.
- ^ אסא כשר, האומץ לפרגן, מעריב, 06.01.1995.
- ^ הארכיבישוף דמסקינוס - קרן ראול ולנברג לחקר השואה.
- ^ פועלו של אוורט להצלת יהודים בתקופת השואה, באתר "יד ושם" (באנגלית)
- ^ Miltiadis Evert, a politician of the right, ekathimerini.com.