אנדי קאופמן

שחקן אמריקאי

אנדרו (אנדי) ג'פרי קאופמןאנגלית: Andrew Geoffrey Kaufman; ‏17 בינואר 1949, ניו יורק - 16 במאי 1984, לוס אנג'לס) היה קומיקאי יהודי אמריקאי. על אף שנחשב לקומיקאי, קאופמן לא ראה את עצמו ככזה ואף בז לאופן המסורתי שבו קומיקאים אחרים בני דורו ולפניו התייחסו למושג קומדיה או ניסו להצחיק קהל. הוא היה אחד הקומיקאים הבולטים ביותר שעסקו ב"אנטי הומור" ובאבסורדיות דאדאיסטית.

אנדי קאופמן
Andy Kaufman
לידה 17 בינואר 1949
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 16 במאי 1984 (בגיל 35)
וסט הוליווד, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות בית דוד עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Andrew Geoffrey Kaufman עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1971 עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • תיכון ג'ון ל. מילר
  • Grahm Junior College עריכת הנתון בוויקינתונים
מספר צאצאים 1 עריכת הנתון בוויקינתונים
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

קאופמן נולד וגדל בניו יורק והחל להופיע כבר בגיל 7. הוא למד ב"גרהם ג'וניור קולג'" שבבוסטון והחל במופעי סטנד-אפ באזור החוף המזרחי של ארצות הברית. בתחילת דרכו הופיע במועדוני סטנד-אפ שונים בהם ביצע חיקויים גרועים במתכוון וניצל את מבוכתו של הקהל על מנת לגרום לסיטואציות מצחיקות כשלעצמן. אחד החיקויים המוצלחים דווקא מתקופה זו הוא חיקויו של אלביס פרסלי, חיקוי "מיתולוגי" שחזר על עצמו בצורות שונות בהמשך הקריירה שלו ואף היה אהוד במיוחד גם על אלביס עצמו.

ב-1975 החל להופיע בתפקיד אורח ב"סאטרדיי נייט לייב". מ-1976 ועד תחילת שנות ה-80 זכה לתהילה בהופעות רבות על הבמה וכן בהופעות טלוויזיוניות רבות, אשר חלקן הסתיים בפרובוקציות ומהומות.

הדמויות הידועות ביותר שגילם קאופמן היו זמר האולמות גס הרוח "טוני קליפטון", ודמות אדם פעור-עיניים בעל מבטא זר, שלימים נקרא "לאטקה" בקומדיית המצבים המצליחה "טקסי" (1978-1983).

ייחוד סגנונו הקומי של קאופמן עריכה

סגנונו ההומוריסטי של קאופמן היה יוצא דופן ואף שנוי במחלוקת. הוא נטה ללכת על הקו הדק אשר מפריד בין המציאות לבין אשליה ובין הומור גאוני לחוסר טעם וחוסר טאקט. חלק מההומור היה מבוסס על הציפייה של הקהל להומור, שבאה בסתירה אל מול התנהגותו הרצינית או העצבנית של קאופמן. בחלק מהופעותיו בטלוויזיה הוא עורר מהומות בשידור חי, כאלה שהשאירו את הקהל המום נוכח הדברים שראה. לאחר שהסתבר כי כל המהומה הייתה מבוימת ומתוכננת יכול היה הקהל להרגע ולצחוק מהרעיון. במקרים אחרים הרחיק קאופמן לכת והמשיך עם מתיחת הקהל עד כדי מבוכה בה הקהל לא ידע אם מדובר בבדיה או אמת. המקרים הידועים ביותר של פעולות מסוג זה היו ב"קרבות ההיאבקות הדו-מיניים" בהם השתתף קאופמן ונאבק כביכול במתאבקות נשים.

מקור ההומור של קאופמן היה בסיטואציה אותה הוא יצר, באמצעות המופע שלו, שגרמה לקהל לתהות, להתבלבל, להיות נבוך ואף להתעצבן או לתעב את קאופמן ואת מי שנתן לו לעלות לבמה. "בדיחות" אלו הצחיקו לרוב קומץ קטן מאוד של אנשים ומעריצים מושבעים אשר הבינו את ההומור הביזארי שלו. רוב הופעותיו של קאופמן כללו גם קטעים שהצחיקו באופן המסורתי אם כי בסגנון מיוחד ובלתי פשרני.

מותו עריכה

הסקנדלים הרבים שעורר קאופמן נצרבו עמוק בזיכרון של צופי הטלוויזיה האמריקאים והובנו במלואם רק אחרי מותו של קאופמן, ב-16 במאי 1984, כתוצאה מסרטן ריאות. טרם מותו לא פורסם דבר מחלתו, וקאופמן בעצמו התכחש אליה במלוא חומרתה. השמועות שהיו בתקופה זו בדבר המחלה זכו להתייחסות כמתיחה גרועה נוספת של קאופמן.

במהלך תקופת מחלתו עסק במדיטציה טרנסצנדנטלית ובניסיונות להירפא בדרכים אלטרנטיביות אצל מיסטיקנים.

בשנת 1999 יצא הסרט "איש על הירח" בבימויו של מילוש פורמן על חייו של אנדי קאופמן, בו גילם את דמותו השחקן ג'ים קארי. שם הסרט מבוסס על שיר של להקת R.E.M בשם זה משנת 1992, בו ישנה התייחסות לקאופמן ולהופעותיו כדמות נוסטלגית הזכורה לחיוב, על אף מעלליה השנויים במחלוקת. הלהקה אף שרה את שיר הנושא של הסרט - "The Great Beyond", שהקליפ שלו מבוסס על קטעים בכיכובו של ג'ים קארי בסרט.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אנדי קאופמן בוויקישיתוף