אנדרו וייקפילד

אנדרו ג'רמי וייקפילדאנגלית: Andrew Jeremy Wakefield; נולד ב-1957) הוא גסטרואנטרולוג וחוקר רפואי לשעבר מבריטניה, שנודע בשל מאמר שקרי מ־1998 שבו טען כי זיהה קשר בין "החיסון המשולש", שנועד למנוע תחלואה בחצבת, חזרת ואדמת, ובין הופעת אוטיזם ומחלות מעיים. בעקבות פרסום המאמר רישיונו הרפואי נשלל והלאנסט, המגזין הרפואי שבו פורסם המאמר, חזר בו מפרסום המאמר. וייקפילד ממשיך בפעילותו כמתנגד חיסונים (הכוללת הופעה בכנסים ויצירת סרטים כמו vaxxed).

אנדרו וייקפילד
Andrew Jeremy Wakefield
לידה 3 בספטמבר 1956 (בן 67)
אטון, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Andrew Jeremy Wakefield עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי הונאה במחקר עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום מגורים באת' עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים
  • St Mary's Hospital Medical School
  • King Edward's School עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
פרסים והוקרה Rusty Razor Award (2018) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג אל מקפירסון עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מאמרו עריכה

המאמר הציג דיווח של 12 מקרים בלבד. תוצאות המאמר על הקשר בין החיסון המשולש למחלות, והמסקנות שנבעו ממנו, הופרכו מכל וכל. מאמרו של וייקפילד הוביל לצניחה בשיעורי ההתחסנות בארצות הברית, בריטניה ואירלנד, ובהתאם לעלייה בתחלואה בחצבת וחזרת ולעלייה בתמותה ממחלות אלו. אזהרותיו החוזרות ונשנות נגד החיסון תרמו לאווירה של חוסר אמון כלפי כלל החיסונים, ולהופעתן המחודשת של מחלות שנחשבו עד אז כנשלטות.

וייקפילד פרסם את מאמר בכתב העת הרפואי לאנסט ב־1998. אחרי פרסום המאמר, חוקרים אחרים שניסו לחזור על הניסויים לא הגיעו לאותן תוצאות שפרסם וייקפילד, ולא הצליחו לאשש את הנחתו בדבר הקשר בין החיסון המשולש ואוטיזם, ובמקביל בין האוטיזם ומחלות המעיים.

ב־2004, בדיקה של כתב הסאנדיי טיימס הבריטי בריאן דיר העלתה שוייקפילד פעל מתוך ניגוד עניינים כלכלי. תגלית שהובילה לבסוף לכך שרוב שותפיו של וייקפילד למאמר משכו את תמיכתם בפרשנות הממצאים. בהמשך, המועצה הרפואית הכללית הבריטית חקרה טענות להתנהגות בלתי הולמת מצידם של וייקפילד ושניים מעמיתיו לשעבר, חקירה שהתמקדה בממצאי תחקיר הסאנדיי טיימס, ובהם בין היתר הטענה שילדים לוקי אוטיזם נחשפו שלא לצורך לפרוצדורות רפואיות פולשניות, ובהן קולונוסקופיה וניקור מותני, והטענה שוייקפילד פעל ללא ההסמכה האתית הנדרשת מוועדת האתיקה המוסדית הרלוונטית.

בנוסף למאמר זה, ב־28 בינואר 2010, קבעה ועדה סטטוטורית בת חמישה חברים של המועצה הרפואית הכללית כי 36 מהטענות נגד המאמר הוכחו, כולל ארבע טענות בדבר חוסר יושר ו־12 טענות בדבר ניצול ילדים פגועים התפתחותית. הוועדה פסקה כי וייקפילד "כשל בחובתו כרופא אחראי", וכי בפרסום המאמר הוא פעל הן בניגוד לאינטרס של מטופליו והן "באופן לא־ישר ולא־אחראי". חודש לאחר מתן הפסיקה, הלאנסט חזר בו לחלוטין מפרסום המאמר המקורי וציין כי חלקים ממנו היו שקריים לחלוטין; העורך הראשי של כתב העת אמר כי המאמר היה "מוטעה מעיקרו" וכי לאנסט "הוּלך שולל". שלושה חודשים לאחר מכן רשם הרופאים הבריטי פסל את רישיונו של וייקפילד ואסר עליו לעסוק ברפואה בבריטניה, בנימוק שהוא בדה את תוצאות המאמר.

ב־2011, מאמר מערכת בכתב העת הרפואי BMJ כינה את עבודתו של וייקפילד כ'זיוף מתוחכם'. במאמר המשך שלו ב־BMJ, בריאן דיר טען כי וייקפילד תכנן לעורר פאניקה מהחיסון המשולש, ובעקבותיה להשיק מיזם עסקי שירוויח מבדיקות רפואיות חדשות ו"בדיקות מבוססות ליטיגציה". בנובמבר 2011, דיווח נוסף ב־BMJ חשף תוצאות גולמיות מהניסויים והראה כי בניגוד לטענותיו של וייקפילד בלאנסט, ילדים שהשתתפו בניסוי לא לקו בדלקות מעיים.

וייקפילד המשיך להגן על המאמר ומסקנותיו, וטען שאין בו כל זיוף, מרמה או מניע כלכלי. בפברואר 2015 הוא חזר שוב על הכחשותיו וסירב לחזור בו מטענותיו, אף על פי ש"כעת שום גוף מקצועי מכובד לא תומך בהנחתו לקשר סיבתי בין החיסון המשולש ובין דלקת מעיים", כפי שקבע שופט בריטי בדיון הקשור למקרה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אנדרו וייקפילד בוויקישיתוף