אנדרטה לזכר ההומואים והלסביות שנרדפו בשואה (תל אביב)

אנדרטה לזכר ההומואים והלסביות שנרדפו בשואה
מידע כללי
סוג	אנדרטה, אתר הנצחה, מקום להט"בי היסטורי, אנדרטת אזהרה
על שם	רדיפת הומוסקסואלים בגרמניה הנאצית
מיקום	תל אביב-יפו
מדינה	ישראל
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה	? – 10 בינואר 2014
תאריך פתיחה רשמי	10 בינואר 2014
אדריכל	אבי לוי ויעל מוריה
קואורדינטות	32°04′22″N 34°46′23″E / 32.072777777778°N 34.773055555556°E
	מפת מיקום; מפה דינמית; (למפת תל אביב רגילה) אנדרטה לזכר ההומואים; והלסביות שנרדפו בשואה; אנדרטה לזכר ההומואים והלסביות שנרדפו בשואה אנדרטה לזכר ההומואים והלסביות שנרדפו בשואה מפת מרכז __ תל אביב; [‌למפה דינמית של גוש דן וסביבותיו‌] ממזרח: __ בני ברק, __ רמת גן, __ גבעתיים; ממערב: הים התיכון

האנדרטה לזכר ההומואים והלסביות שנרדפו בשואה היא אנדרטה שהוקמה בגן מאיר, בקרבת המרכז העירוני לקהילה הגאה, המנציחה את זכרם של הומואים, לסביות, ביסקסואלים וטרנסג'נדרים שנרדפו ונרצחו במהלך מלחמת העולם השנייה עקב נטייה מינית או זהות מגדרית. האנדרטה הוקמה על ידי עיריית תל אביב, וביוזמת האגודה למען הלהט"ב, חבר המועצה מטעם מרצ תל אביב-יפו ערן לב, ופעילי להט"ב נוספים.

היסטוריה עריכה

רקע היסטורי עריכה

עם עליית הנאצים לשלטון, הוחמרה האכיפה של סעיף 175 לחוק העונשין הגרמני הפלילי, שאסר על יחסים אינטימיים בין גברים, משום שעל פי התפיסה הנאצית נחשבה ההומוסקסואליות לפגיעה ב"בריאות העם". הוקמה יחידה מיוחדת בגסטפו לצורך מאבק בהומוסקסואלים, וה-"מרכז למאבק בהומוסקסואליות והפלות" ניהל רשימות חשאית של מאה אלף הומואים. עשרות אלפים שהוזהרו ונחשד ש-"חזרו לסורם" נשלחו למחנות ריכוז, שם סומנו בטלאי משולש ורוד. רובם עוקרו בכפייה, ובין 10,000 ל-15,000 איש, נרצחו במחנות. בין השאר שימשו הקרבנות גם לניסויים רפואיים שנועדו ל-"ריפוי מהומוסקסואליות". גם לסביות שנחשבה "מוחצנת" הוגדרה כסיבה למעצר במחנה הריכוז לנשים ראוונסבריק.

הקמה עריכה

האנדרטה בתל אביב היא השביעית בעולם שהוקמה לזכר להט"ב שנרדפו ונרצחו בשואה. אנדרטאות נוספות קיימות: פרנקפורטר אנגל בפרנקפורט (האנדרטה הראשונה שהוקמה, 1994), אנדרטה לזכר ההומואים והלסביות קורבנות הנאציזם בקלן (1995) אנדרטת ההנצחה להומואים שנרדפו על ידי הנאצים בברלין, פארק המשולש הוורוד בסן פרנסיסקו, אנדרטת ההומואים והלסביות בסידני, והומומונומנט באמסטרדם.

טקס חנוכה עריכה

חנוכת האנדרטה נערכה ב-10 בינואר 2014, בנוכחות ראש העיר רון חולדאי, שגריר גרמניה בישראל אנדריאס מיכאליס, ואישי ציבור נוספים.

אנדרטה זו היא ראשונה מסוגה בישראל המנציחה קרבנות שואה שאינם יהודים. יש בכך סגירת מעגל היסטורי, לנושא שלא התקבל בעבר בישראל.^[1] בנאומו של פרופ' משה צימרמן, במהלך טקס חנוכת האנדרטה, הוא אמר:

"האנדרטה היא צעד גדול לישראל, כיוון שהיא עוזרת לפטור את עצמה מה"מונופול" של היותה קורבן. אנחנו סוף סוף משילים את העומס של להיות הקורבן הבודד ואולטימטיבי... ויכולים ללמוד מכך שעל ידי הכרה בקורבנותיהם של אחרים, אין הדבר מפחית את ייחודו של קורבן משלך."

השחתה עריכה

ב-25 באוקטובר 2018 הושחתה האנדרטה. במקום רוססה כתובת נאצה עם כיתוב בשפה האנגלית, בו נרשם "death to LGBT", בתרגום לעברית: "מוות ללהט"ב". זהות המשחיתים אינה ידועה.^[2]

מראה האנדרטה עריכה

מראה האנדרטה שהוקמה בגן מאיר, תל אביב

האנדרטה הוקמה בגן מאיר בתל אביב, בקרבת המרכז העירוני לקהילה הגאה. היא תוכננה על ידי האדריכל אבי לוי,^[3] ואדריכלית הנוף פרופ' יעל מוריה.^[4]

האנדרטה כוללת שלושה משולשים:

משולש צבוע ורוד, לזכר הטלאי הוורוד שנאלצו לענוד ההומואים תחת המשטר הנאצי.
משולש המורכב משלושה ספסלים ורודים, המוצב ממול, ועל כל אחד מהם נכתב בשפה אחרת (עברית, אנגלית וגרמנית) המשפט: "לזכר נרדפי המשטר הנאצי בשל נטייתם המינית וזהותם המגדרית".
משולש בטון, עליו מופיע הסבר היסטורי. בכיתוב זה רשום הסבר על המדיניות כלפי להט"בים בשואה, ומוזכרים שני יהודים הומואים: ד"ר מגנוס הירשפלד, מחלוצי המאבק למען זכויות להט"ב וגד בק, פעיל ציוני שהיה לניצול השואה ההומו האחרון – והלך לעולמו בשנת 2012. על הכיתוב המרכזי במשולש הבטון היה אחראי פרופ' משה צימרמן מהאוניברסיטה העברית, שהיה היועץ המדעי של האנדרטה.