אנדרטת איפר

אנדרטת איפראנגלית: Ypres Memorial) הידועה גם בשמה העממי שער מנן (Menin Gate), היא אנדרטה בעיר איפר שבמערב בלגיה, המנציחה את זכרם של חיילי צבאות האימפריה הבריטית, שנפלו בקרבת העיר במלחמת העולם הראשונה ומקום קבורתם לא נודע. זוהי אחת מהאנדרטאות הגדולות ביותר לחללי מלחמת העולם הראשונה ומן הידועות ביותר מהן. היא נחנכה בשנת 1927, וכיום מונצחים על גביה שמותיהם של 54,394 איש.

אנדרטת איפר
Menin Gate
אתר מורשת עולמית
המונומנט לנעדרים של חבר העמים "שער מנן"
האתר הוכרז על ידי אונסק"ו כאתר מורשת עולמית תרבותי בשנת 2023, לפי קריטריונים 3, 4, 6
חלק מתוך אתרי קבורה וזיכרון של מלחמת העולם הראשונה (החזית המערבית)
מידע כללי
סוג אנדרטה באחזקת ועדת חבר העמים לקברי מלחמה, שער העיר, אנדרטת מלחמה עריכת הנתון בוויקינתונים
על שם חיילי צבאות האימפריה הבריטית, שנפלו בקרבת איפר במלחמת העולם הראשונה ומקום קבורתם לא נודע
מיקום איפר עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה בלגיה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1927
תאריך פתיחה רשמי 24 ביולי 1927 עריכת הנתון בוויקינתונים
חומרי בנייה אבן לבנייה, אבן פורטלנד עריכת הנתון בוויקינתונים
יוצר ויליאם רייד דיק עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל רג'ינלד בלומפילד עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
שטח 1,618 מ"ר עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 50°51′07″N 2°53′28″E / 50.852053275368°N 2.8910704098875°E / 50.852053275368; 2.8910704098875
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ב-2023 הוכרז אתר מורשת עולמית של אונסק"ו בשם אתרי קבורה וזיכרון של מלחמת העולם הראשונה (החזית המערבית), הכולל בין היתר את האנדרטה.[1]

רקע עריכה

  ערך מורחב – קרבות איפר

חבל הארץ שליד איפר שבפלנדריה היה לזירת קרבות בין גרמניה לבין מעצמות ההסכמה כבר מראשית מלחמת העולם הראשונה. הכינוי שניתן לו היה מבלט איפר (Ypres Salient), שהשתרעה מצפון, ממזרח ומדרום לעיר. הקרב הראשון על איפר ניטש בספטמבר ואוקטובר 1914, כאשר תפס הצבא הבריטי את העיר במסגרת המירוץ אל הים. באפריל 1915 נפתח הקרב השני על איפר בהתקפת גז גרמנית על קווי מדינות ההסכמה מצפון לעיר. התקפה גרמנית זו אילצה אותן לקצר את קוויהן מסביב לה. מיוני ועד נובמבר 1917 ניטש הקרב השלישי על איפר, שבו ניסו צבאות האימפריה הבריטית לדחוק את הגרמנים צפונה ומזרחה, גם בניסיון לסייע לצבא הצרפתי דרומה משם. התקפה זו זכתה בתחילה להצלחה אך הפכה לאחר מכן לקרב התשה כנגד התנגדות גרמנית חזקה ומזג אוויר שהחמיר והלך. לבסוף, במרץ 1918 פתחו הגרמנים במתקפה בחזית זו וזכו להצלחה מסוימת, אך עד הסתיו נעצרו ונהדפו על ידי כוחות מדינות ההסכמה.

בקרבות סביב איפר נפלו מאות אלפים מחיילי צבאות האימפריה הבריטית. בסביבתה מצויים עשרות בתי קברות צבאיים.

האנדרטה עריכה

מבנה האנדרטה עריכה

האנדרטה שוכנת במבוא המזרחי של מרכז העיר איפר, מעל הדרך המובילה אל העיירה מנן שמדרום-מזרח לעיר. אתר זה נבחר להקמתה משום שבו ניצב בימי הביניים שער אחר לעיר, ומשום שדרך מבוא זה צעדו מאות אלפים מחיילי האימפריה הבריטית בדרכם לשדות הקרב בקרבת העיר.

האנדרטה היא מבנה מלבני המעוצב כשער ניצחון, שדרכו חולפת הדרך מאיפר למנן. הוא שוכן על גדת התעלה המקיפה את מרכז העיר איפר ממזרח ומדרום ומגשר בין שני אגפי סוללת מגן של העיר (חלק מביצוריה המקוריים), הניצבים משני צידי הדרך שעליה הוקם.

אורך השער הוא כ-45 מטר ורוחבו כ-35 מטר. בחזיתותיו המערבית והמזרחית פעורים פתחים קשתיים המתנשאים מעל הדרך העוברת תחת השער. משני צידי הפתחים ניצבים זוגות עמודים שביניהם פעורים פתחים מלבניים נמוכים, המובילים אל המדרכות שמשני צידי הדרך. תקרת החלל הפנימי של השער היא קמרון, שגובהו המקסימלי הוא 14.5 מטר. חזיתות השער לצפון ולדרום הן מוגבהות בשל מיקומו בין שני אגפי סוללת המגן. ניתן לגשת אליהן דרך חלקו הפנימי של השער, באמצעות טורי מדרגות.

דמות אריה הזוקף ראשו, העשויה אבן גיר, הוצבה בראש החזית המזרחית של השער, הצופה כלפי צידה החיצוני של העיר. בראש החזית הנגדית, הפונה אל העיר, הוצב פסל של סרקופג העטוף דגל וזר מונח עליו. הוא מיועד לשמש כסמל ותזכורת לתושבי איפר לקורבן שהקריבה האימפריה הבריטית למענם.

לוחות הזיכרון ועליהם שמות הנעדרים קבועים על גבי קירות אנכיים משני צידיו של "חלל הזיכרון" - חלקו הפנימי של השער. לוחות נוספים נקבעו על גבי קירות שהוקמו באכסדרות בחזית הצפונית והחזית הדרומית שלו, מאחורי טורי עמודים. בסך הכל קבועים על גבי השער 60 לוחות.

הכיתובים על האנדרטה עריכה

מעל הקשתות בחזית המזרחית והמערבית של האנדרטה נחרתה כתובת זו:

למען צבאות האימפריה הבריטית, אשר ניצבו כאן מ-1914 ועד 1918
ולמען אלו ממתיהם שמקום קבורתם לא נודע

משני צידי כל אחת מהקשתות נחרתו המלים למען המולדת (Pro Patria) ולמען המלך (Pro Rege).

בתוך חלל הזיכרון, מצדה האחד של הדרך העוברת בו, נחרתה באנגלית הכתובת הבאה:

לתהילת האלוהים[2]
כאן נרשמו שמותיהם של קצינים וחיילים אשר נפלו במבלט איפר
וגורלות המלחמה מנעו מהם קבר ידוע ומכובד, שבו זכו חבריהם הנופלים

מן העבר השני של הדרך נחרתה כתובת זו:

יינתן להם כתר תהילה אשר לא ייעלם

כמו כן נחרתה על גבי השער כתובת זו, בצרפתית:

אנדרטה זו, שהוקמה על ידי אומות האימפריה הבריטית לכבוד מתיהן
ניתנת לאזרחי איפר כעיטור לעירם
ולזכר הימים בהם הגן עליה הצבא הבריטי כנגד הפולש

האנדרטה תוכננה על ידי האדריכל הבריטי רג'ינלד בלומפילד (Reginald Bloomfield) והפסלים עליה פוסלו על ידי ויליאם ריד דיק (William Reid Dick). הכיתובים עליה (למעט הכיתוב בצרפתית) חוברו על ידי רודיארד קיפלינג. היא נבנתה על ידי ועדת חבר העמים לקברי מלחמה ומתוחזקת על ידה.

האנדרטה נחנכה על ידי פילדמרשל הלורד פלומר בטקס שהתקיים ב-24 ביולי 1927 במעמד אלברט הראשון, מלך בלגיה.

במהלך קרבות מלחמת העולם השנייה ניזוקה האנדרטה; בין השאר ניזוקו לוחות השמות מקליעי רובים. נזקים אלו תוקנו לאחר המלחמה.

הנעדרים המונצחים על גבי האנדרטה עריכה

על גבי האנדרטה מונצחים שמותיהם של חיילי צבאות אלו:

ניו זילנד וניו פאונדלנד בחרו להנציח את חייליהן הנעדרים על גבי אנדרטאות אחרות. כמו כן, במהלך תכנון השער התברר כי ממדיו יספיקו להנצחת שמותיהם של 60,000 נעדרים בלבד. לכן נחרתו עליו שמות הנעדרים שנפלו במבלט איפר עד ל-15 באוגוסט 1917 (תאריך שנבחר באופן שרירותי). שמות הנעדרים שנפלו לאחר מועד זה הונצחו על גבי אנדרטת טיין קוט, שהוקמה בקרבת העיר.

תכנון לוחות השמות נעשה באופן שהבטיח, ששמות של נעדרים מכל הצבאות שחייליהם מונצחים על השער - ולא רק נעדרי הצבא הבריטי - ייחקקו על הלוחות בחלל המרכזי של האנדרטה.

עד היום נמשך גילוים של שרידי חללים ממלחמת העולם הראשונה באתרי שדות הקרב בבלגיה. במידה ומתגלה גופת חייל הניתנת לזיהוי מקרב הנעדרים המונצחים על גבי האנדרטה, הוא מובא לקבורה בטקס צבאי באחד מבתי הקברות הצבאיים הבריטיים בבלגיה, ושמו מוסר מעל גבי האנדרטה.

הטקס היומי באנדרטה עריכה

 
קהל ב"חלל הזיכרון" בטקס הזיכרון היומי באנדרטה; מעבר לקשת מצויים טורי מדרגות המובילים לצד חיצוני של המבנה

מדי ערב, בשעה שמונה, מופסקת התנועה תחת השער לשם קיום טקס זיכרון, המסמל את תודת תושבי איפר לחיילים שנפלו למענה. בטקס מנגנים חצוצרנים מתזמורת מכבי האש המקומית את מנגינת האבל Last Post, נאמרת אודת הזיכרון ונשמרת דקת דומייה. הטקס היומי הוא ידוע וקהל רב נוכח בו – תושבי העיר, תיירים ועולי רגל לאתרי הקרבות וההנצחה בפלנדריה. על פי המנהג אין נשמעות בו מחיאות כפיים.

הטקס מתקיים באתר האנדרטה משנת 1928 ועד היום. בימי הכיבוש הגרמני בבלגיה (1940–1944) במלחמת העולם השנייה לא קוים הטקס, ובמקום זאת נוגנה הנעימה מדי יום בבריטניה, בבית הקברות הצבאי ברוקווד שבקרבת לונדון. הטקס חודש באתר האנדרטה עם שחרור העיר איפר על ידי כוחות פולנים מצבאות בעלות הברית, ואף לפני שנסתיימה הלחימה בעיר.

באיפר שוכנת גם כנסיית הזיכרון ג'ורג' הקדוש האנגליקנית, שהוקמה לזכר הנופלים בקרבות סביב העיר.

מקורות עריכה

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ תקציר מנהלים של מסמך המועמדות לאתר המורשת מ-2018, עמ' 1–12 (זמין להורדה באתר אונסק"ו (באנגלית))
  2. ^ משפט זה נכתב בלטינית (במקור: Ad Majorem Dei Gloriam).