אנדרטת פקיסטן
אנדרטת פקיסטן (באורדו: یادبود پاکستان) היא גל-עד ומוזיאון מורשת לאומי הממוקם על גבעת שכּר-פּריא באסלאמאבאד, בירת פקיסטן. האנדרטה נבנתה כדי לסמל את אחדות העם הפקיסטני. היא מוקדשת לאנשי פקיסטן שהקריבו את ההווה שלהם לטובת עתיד טוב יותר. בזכות גובהה, האנדרטה נראית בבירור ברחבי המטרופולין איסלאמאבאד-רוואלפינדי והיא יעד תיירותי פופולרי.
 | |
| אנדרטת פקיסטן | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| סוג | אנדרטה |
| כתובת |
Shakarparian  |
| מיקום | אסלאמאבאד, פקיסטן |
| מדינה |
פקיסטן |
| בעלים | ממשלת פקיסטן |
| הקמה ובנייה | |
| תקופת הבנייה | ? – 25 במאי 2004 – 23 במרץ 2007 |
| תאריך פתיחה רשמי |
23 במרץ 2007 |
| אדריכל | עריף מסעוד |
| קואורדינטות | 33°41′36″N 73°04′06″E / 33.693333333333°N 73.068333333333°E |
 | |
  | |
האנדרטה משתרעת על פני שטח כולל של 2.8 דונם, עיצוב האנדרטה מושרש בארכיטקטורה המוגולית העשירה של תת-היבשת. המבנה בצורת עלי הכותרת עוצב בסגון המוקרנס המסורתי של האדריכלות המוגולית. מעצב אנדרטה השתמש בטכנולוגיה של ימינו כדי לחדש את הצורה ההיסטורית של המוקרנס. המבנה המתקבל בצורת עלי כותרת מדגיש את חשיבות האחדות של תושבי פקיסטן:הוא מייצג את ארבע התרבויות השונות של תושבי פקיסטן, ולא - כפי שיש הסבורים בטעות - את ארבעת המחוזות המרכיבים את המדינה. ארבעת עלי הכותרת הגדולים מייצגים את הפונג'אבים, הבלוצ'ים, הסינדים והפתאנים. שלושת עלי הכותרת הקטנים יותר מייצגים את המיעוטים, אזאד קשמיר וגילגיט-בלטיסטן. שבעת עלי הכותרת, על אף שהם אינם תלויים זה בזה, עומדים זה לצד זה ומסמלים את מדינת פקיסטן. יחד הם מגנים על הכוכב והסהר של הדגל של פקיסטן. הכוכב באנדרטה מעוצב בגרניט שחור מבריק עם כוכבים מוזהבים, המייצגים את האנשים שהקריבו את חייהם עבור פקיסטן. סהר הירח עשוי מפלדת אל חלד עם כתבים מעוררי השראה של מוחמד עלי ג'ינה ומוחמד אקבאל. עלי הכותרת בנויים מגרניט (תלויים על זיזים, בין הגדולים באסיה) והקירות הפנימיים מכוסים בציורים ועיטורים אמנותיים המתארים את מגוון שכיות החמדה של פקיסטן: מצודת לאהור, מסגד באדאשאהי, מעבר ח'ייבר ומינרט פקיסטן. מלבד האנדרטה עצמה, יש במתחם מוזיאון לתולדות פקיסטן. שני מבנים אלה קשורים זה לזה באמצעות כיכר גדולה, המכונה רחבת החופש. למרות ששמו של האדריכל עריף מסעוד חרוט באבן בלוחית ההקדשה הראשית שנמצאת בתחילת הרחבה הראשית, הוא כיבד את כל עובדי הבנייה בכך שהציב את טביעות ידיהם לאורך הקירות הארוכים הניצבים לאורך רחבת החופש משני צדדיה. בקצה הרחוק ביותר נמצאת עמדת תצפית המאפשרת מבט ממעוף הציפור על איסלאמאבאד.
