אנחנו המדיה

ספר

אנחנו המדיה: עיתונות עממית על ידי העם למען העםאנגלית: We the Media) הוא ספר מאת דן גילמור שיצא ב-2004 בהוצאת O`Reilly Media. הספר דן בהשפעה הדדית של האינטרנט על העיתונאים, על הקוראים והשיתוף המיוחד עד כדי טשטוש גבולות בין עיתונאים וקוראים ברשת. התקשורת לפני האינטרנט משולה בספר להרצאה לעומת התקשורת הפועלת בעידן האינטרנט המשולה לשיחה או סימפוזיון. קם דור חדש של עיתונאים ושל עיתונות עממית המשתמשים ברשת בכלל ובבלוגים בפרט כדי ליצור ולהביא חדשות בדרך חדשה בזמן אמת.

אנחנו המדיה
We the Media
מידע כללי
מאת דן גילמור
שפת המקור אנגלית
סוגה ספר עיון
הוצאה
הוצאה בשפת המקור הוצאת O`Reilly Media
תאריך הוצאה 2004
הוצאה בעברית
תרגום לא תורגם לעברית

דן גילמור מציג את דבריו בספר באמצעות דוגמאות רבות. בספר מוצג עיתונאי חדש, אזרח שקודם לכן השתייך לצד הקוראים או למאזינים וכעת עוסק בצורה חלקית או מלאה בעיתונות ובחדשות. האינטרנט משפיע על המאזינים ועל העיתונאים כאחד כאשר הממשלות, אילי התקשורת, חברות הכבלים והטלפון, חברות הטכנולוגיה וחברות הבידור מבקשים לראות בראש ובראשונה את האינטרסים הצרים שלהם ורוצים לשלוט במה שהם רואים כזכויות היוצרים שלהם.

פרקי הספר עריכה

  • הקדמה
  • פרק 1: מתום פיין לבלוגים ומעבר
  • פרק 2: הווב לכתיבה ולקריאה
  • פרק 3: השערים נופלים
  • פרק 4: עושי החדשות הופכים השולחנות
  • פרק 5: ההסכמה על השליטה
  • פרק 6: עיתונאים מקצועיים מצטרפים לשיחה
  • פרק 7: המאזינים מהעבר מצטרפים למסיבה
  • פרק 8: הצעדים הבאים
  • פרק 9: טרולים, ספינים, וגבולות האמון
  • פרק 10: הנה מגיעים השופטים (ועורכי הדין)
  • פרק 11: האימפריה מכה שנית
  • פרק 12: הכנת החדשות שלנו
  • סוף דבר

אמצעים טכנולוגיים עריכה

דן גילמור מונה בספר את האמצעים הטכנולוגיים העומדים לזכות העיתונאי הדיגיטלי. הבלוג לפי הספר הוא האמצעי העיקרי של עיתונות המחר לשינוי הגדול שהפך את התהליך לרב שיח רב משתתפים.

אמצעים הטכנולוגיים נוספים לאתרי האינטרנט הם:

עת הספר נכתב ב-2004, גילמור אינו מציין בספר רשתות חברתיות מקוונות, אתרי שיתוף תמונות ווידאו ולא העברת קבצים גדולים בשירותים כמו You Send It. בנוסף לשימוש בתוכנות ייעודיות ל-RSS שהוא מזכיר בספר, הוא אינו מציין פורטלים כמו Yahoo! למשל, המאפשרים להכין דף אישי עם תוכן מבוסס RSS לפי בחירת המשתמש. אם כי בהמשך הספר, הוא מדגיש את תרומתם הרבה בהפצת חדשות. כיום גם מרבים להשתמש בתוכנות מסרים מיידיים מבוססי טקסט או קול ושירותי שיחה על גבי האינטרנט כדוגמת סקייפ.

בלוגים ארגוניים עריכה

דן גילמור מביא המלצות מפי סקובל לבלוגרים ארגוניים:

  • אמור את האמת, כל האמת ורק האמת. אם למתחרה יש מוצר טוב יותר יש לקשר אליו ולהתמודד עם המצב. הקוראים ימצאו את הקישור של המתחרה בכל מקרה.
  • לפרסם תגובות במהירות על חדשות טובות ועל חדשות והודעות לא טובות. להגיב ולקשר לידיעות לפני שאחרים יעשו את זה וזאת כדי לזכות באמון וכדי לשמור על האמון של הקוראים.
  • מי שכותב בלוג שארגוני צריך להיות בעל עור עבה. גם אם לחברה מוצר טוב ומיוחד תמיד יהיה מישהו שיכתוב דברים רעים על המוצר, זה חלק מהתהליך. הכותב צריך לדעת לענות על כל השאלות בין אם הן טובות או רעות.
  • צריך לכתוב להמונים, לעם. העיתונות הממוסדת מחפשת ציטוטים. אנשים אמינים ומעדיפים סיפורים הכוללים ציטוט ממקורות רבים ולא הודעות יבשות לעיתונות.

גידול העיתונות העממית עריכה

המשך הגידול של העיתונות העממית ברשת כמו גם פעילויות שונות אחרות, נצפה על ידי דן גילמור על סמך הממצאים הבאים:

  • 1. המשך הקיום של חוק מור המבטיח שמספר הטרנזיסטורים במעבד יגדל פי 2 כל שנה וחצי עד שנתיים ובקרוב גם עוצמת המחשוב.
  • 2. התועלת של השימוש ברשת גדלה בריבוע של מספר המשתמשים. לפי חוק מטקלפה Metcalfe, (על שם Bob Metcalfe), הערך של התקשורת ברשת תלוי בריבוע מספר הצמתים ברשת.
  • 3. חוק ריד (על שם דוד ריד David Reed), רואה תקשורת מורכבת יותר של קבוצות, תקשורת של רבים לרבים, אחד לרבים וכדומה. במקרה של קבוצות ברשת ערך התקשורת נקבע לפי העצרת של מספר הקבוצות.
  • 4. לפי ההתפתחות של שרותי הרשת בכלל ושל שרותי העיתונות בפרט אצל גדולי הרשת יאהוו, מיקרוסופט, גוגל ואחרים.

אמינות עריכה

היכולת לגזור ולהדביק טקסט ותמונות בעזרת המחשב טומנת בחובה סכנה להפצת טעויות והטעיות. הטעויות עלולות לנבוע מכמה סיבות:

  • גזירה חלקית ללא אינפורמציה רלוונטית
  • הוצאה מהקשר
  • עיבוד תמונה לשיפור המראה עד כדי שינוי המציאות
  • הצגת רקע דיגיטלי שונה מהמציאות בתמונות ובצילומי רקע
  • הצגת תמונות מעובדות שאינן מתארות כלל את המציאות

השימוש באמצעי התקשורת הדיגיטליים החדשים כמו פורומים ובלוגים יכול להשתבש על ידי טרולים ומטרידים. בנוסף, ייתכן שיבוש באמצעות שימוש בתגובות ואינפורמציה לא נכונה או מוטה. ישנו חשש מתמיד לשטף של אינפורמציה לא מהימנה. הגיון, בדיקה מתמדת של נתונים ומקורות, הסתמכות על מגוון מקורות, ציטוט אנשים מהימנים, ציטוט מסמכים הנחשבים למקורות מהימנים בתחום המדובר הם הדרך להתגבר. דן גילמור מציע לסגל הירכיה כללית של אמינות הקובעת לאיזה מקור מאמינים יותר כאשר ישנה סתירה בין המקורות. אנחנו נדרשים לפעולה של אימות אינפורמציה כאשר זו עלולה להשפיע ממש על ההחלטות והמעשים שלנו. דן גילמור מספר על המלצת עורכי העיתונים לכתבים הצעירים: אם אמך אומרת שהיא אוהבת אותך - בדוק זאת.

חופש הביטוי עריכה

דן גילמור מרבה לעסוק בנושא זכויות יוצרים, חופש הביטוי ושימוש הוגן. הכתיבה באינטרנט חושפת את הכותב לאפשרות שיתבעו אותו כיוון שהוא האחראי על כתיבתו. הכתב עלול להיתבע גם על כך שהפר זכויות יוצרים בכך שהעלה לרשת חומר שהזכויות עליו שייכים למישהו אחר כמו ציטוט או העלאה של קטע מוזיקה או וידאו. השימוש ההוגן שהיה מקובל לפני שנים מצטמצם על ידי החוק ועל ידי אמצעים טכנולוגיים. כחלק מהמלחמה של חברות המוזיקה והסרטים בשיתוף קבצים ברשת ובעיקר בתוכנות עמית לעמית שגרמה כבר לסגירה ולהגבלה של מספר חברות כאלה ולפגיעה בשרות חשוב של העברת קבצים והעברת תוכן שאין בו פגיעה בזכויות יוצרים.

השימוש בדואר האלקטרוני הוכר בבית המשפט העליון בארצות הברית כחלק מהזכות של האזרח לחופש הביטוי. קישור לאתרי אינטרנט הוא דבר מקובל ברשת עם המגבלה שקישור לאתר הפועל למען אלימות למשל הוא קישור שיש להימנע ממנו. ישנן חברות המתנגדות לקישור עמוק לאתר שלהם בלי לעבור בדף הראשי של האתר. דרישה כזו כבר עמדה במבחן משפטי והדרישה לא התקבלה. אפשר למנוע קישור עמוק על ידי תוכנה והפתרון לא חייב להיות משפטי. דן גילמור מביא את הדוגמה של פרסום מפתח הדי וי די ואת החומרה הרבה שהממשל האמריקאי ראה בפיצוח הקוד ובפרסומו. הוויכוח על זכויות היוצרים ועל הזכות לקישוריות הגיע ללב הטכנולוגיה וללב האינטרנט.

ההבטחה (של האינטרנט) הייתה חופש ולזמן מה ההבטחה הזו הייתה מציאותית. הממשלות, חברות התקשורת הגדולות, קרטל זכויות היוצרים של חברות הבידור, חלק מהחברות חלוצות הטכנולוגיה, חברות הטלפון וחברות הטלוויזיה בכבלים מנסים להגביל את ההתפתחות ואת החופש של רשת האינטרנט מתוך שמרנות ולמען האינטרסים שלהם.

התעשייה רוצה היום בקרה מלאה על זכויות היוצרים ומי שפוגע בבקרה המלאה הזו מכונה פיראט. החידושים הטכנולוגיים מאיימים על החברות הוותיקות. כך היה המצב עם המצאת הוידאו, המצאה שזכתה בהכרה חוקית על ידי בית המשפט העליון של ארצות הברית בשנת 1984. איום דומה קיים גם היום מצד הטכנולוגיה הדיגיטלית. בלחץ התעשייה התקבל בארצות הברית חוק זכויות היוצרים הדיגיטליות של המילניום בו האיזון עבר לטובת בעלי זכויות היוצרים ביחס למה שהיה קיים בעבר ונחשב שימוש הוגן כמו הכנת העתק למשמרת או העתק לשימוש ביתי.

לקריאה נוספת עריכה

  • We the Media: Grassroots Journalism by the People, for the People by Dan Gillmor.
  • Hardcover: 304 pages Publisher: O`Reilly Media; 1 edition August 2004, English ISBN 0596007337 Dimensions: 8.8 x 5.9 x 1.2 inches
  • Paperback: 334 pages Publisher: O`Reilly Media; 1 edition January 24, 2006, English ISBN 0596102275 imensions: 9.0 x 6.3 x 0.8 inches

קישורים חיצוניים עריכה