אנטואן ריגודו
אנטואן רוז'ה ריגודו (בצרפתית: Antoine Roger Rigaudeau; נולד ב-17 בדצמבר 1971) הוא כדורסלן עבר צרפתי, אשר היה פעיל בין השנים 1987–2005. לאורך הקריירה זכה בשתי אליפויות היורוליג כשחקן קינדר בולוניה (1998, 2001), ובמדליית כסף באולימפיאדת סידני (2000) כשחקן נבחרת צרפת.
| לידה |
17 בדצמבר 1971 (בן 52) שולה שבצרפת | |||||||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| עמדה | רכז, קלע | |||||||||||||||||||
| גובה | 2.01 מטר | |||||||||||||||||||
| דראפט | לא נבחר, 1993 | |||||||||||||||||||
| קבוצות כשחקן | ||||||||||||||||||||
|
1987–1995 1995–1997 1997–2003 2003 2003–2005 |
שולה באסקט פו אורטז קינדר בולוניה דאלאס מאבריקס ולנסיה | |||||||||||||||||||
| הישגים כשחקן | ||||||||||||||||||||
|
2 זכיות באליפות היורוליג (1998, 2001) 2 זכיות באליפות הליגה האיטלקית (1998, 2001) 3 זכיות בגביע האיטלקי (1999, 2001, 2002) זכייה באליפות הליגה הצרפתית (1996) חבר היכל התהילה של פיב"א (2015) | ||||||||||||||||||||
| קבוצות כמאמן | ||||||||||||||||||||
| 2015 | פריז לבלואה | |||||||||||||||||||
| ||||||||||||||||||||
בשנת 2015 הונצח בהיכל התהילה של פיב"א.[1]
קריירת משחק עריכה
קריירת מועדונים עריכה
ריגודו החל את קריירת המשחק שלו בגיל 16, כשהצטרף לקבוצת שולה באסקט לקראת עונתה הראשונה בליגה הצרפתית הבכירה. לאחר 8 עונות בשולה עבר בשנת 1995 לפו אורטז, ובעונתו הראשונה בקבוצה הוביל אותה לזכייה באליפות הליגה הצרפתית.
לקראת עונת 1997/1998 עבר לשחק בקינדר בולוניה מליגת העל האיטלקית. במהלך אותה עונה הרכיב לצד פרדראג דנילוביץ' קו אחורי דומיננטי במיוחד אשר הוביל את בולוניה לזכייתה הראשונה באליפות היורוליג. לאורך העונה קלע ריגודו 15.1 נקודות בממוצע למשחק,[2] ובמשחק גמר היורוליג מול א.א.ק. אתונה הוביל את קלעי קבוצתו עם 14 נקודות, אליהן הוסיף 5 חטיפות.[3] באותה עונה זכה עם בולוניה גם באליפות הליגה האיטלקית, ובעונה העוקבת זכה עמה בגביע האיטלקי.
בעונת 2000/2001 הוביל את הקבוצה לצד מאנו ג'ינובילי, רשארד גריפית' ומארקו יאריץ' לזכייה נוספת באליפות היורוליג, עם ממוצע של 13.6 נקודות למשחק. במשחק השני של סדרת הגמר מול טאו ויטוריה התעלה על עצמו ריגודו עם 6 שלשות ו-23 נקודות,[4] וגם במשחק החמישי והמכריע הוביל את קלעי קבוצתו על 18 נקודות.[5] באותה עונה השלימה בולוניה "כתר משולש" לאחר שזכתה גם באליפות איטליה ובגביע האיטלקי.
בינואר 2003, לאחר כ-5 עונות וחצי בבולוניה, חתם ריגודו על חוזה בדאלאס מאבריקס מליגת ה-NBA. לאחר 11 משחקים בקבוצה, בהם קלע 1.5 נקודות בממוצע למשחק ב-22.9% קליעה מהשדה, נשלח בטרייד לגולדן סטייט ווריורס אשר מיד ניפתה אותו מסגל הקבוצה.
בעונות 2003–2005 שיחק עבור ולנסיה באסקט מליגת העל הספרדית. בשנת 2005 פרש ריגודו ממשחק, בגיל 33 בלבד, בשל פציעה בברכו.
נבחרת צרפת עריכה
בין השנים 1991–2005 היה ריגודו חבר בנבחרת צרפת בכדורסל, והשתתף כשחקנה בשישה טורנירי אליפות אירופה בכדורסל, ובאולימפיאדת סידני (2000). בטורניר האולימפי בסידני קלע ריגודו 12.6 נקודות בממוצע למשחק והוביל את נבחרתו לזכייה במדליית הכסף לאחר שהפסידה לארצות הברית בגמר הטורניר.[6] בטורניר אליפות אירופה בכדורסל 2005, אשר היה האחרון שלו בנבחרת, זכתה צרפת במדליית הארד.[7]
קריירת אימון עריכה
ביוני 2015 מונה ריגודו למאמן קבוצת פריז לבלואה מליגת העל הצרפתית, אך לאחר 15 משחקים בלבד התפטר מתפקידו.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ אנטואן ריגודו, באתר היכל התהילה של פיב"א
- ^ סטטיסטיקות הקבוצה בעונת 1997/1998, באתר פיב"א אירופה
- ^ סטטיסטיקות משחק הגמר, באתר פיב"א אירופה, 23 באפריל 1998
- ^ סטטיסטיקות המשחק השני בסדרה, באתר היורוליג, 19 באפריל 2001
- ^ סטטיסטיקות המשחק החמישי בסדרה, באתר היורוליג, 10 במאי 2001
- ^ נבחרת צרפת באולימפיאדת סידני, באתר פיב"א
- ^ נבחרת צרפת ביורובאסקט 2000, באתר פיב"א