אנטוניו סטרדיווארי
אנטוניו סטרדיווארי (באיטלקית: Antonio Stradivari; 1644 - 18 בדצמבר 1737) היה יצרן-אומן איטלקי של כלי קשת. הצורה הלטינית של שמו, "סטרדיוואריוס", היא שם המותג של מוצריו אז והיום.
 | |
| לידה |
1644 קרמונה, דוכסות מילאנו .svg){kind=small} |
|---|---|
| פטירה |
18 בדצמבר 1737 (בגיל 93 בערך) דוכסות מילאנו  |
  | |
הידיעות על אנטוניו סטרדיווארי שאובות בעיקר מחיבורם המקיף של ארתור, אלפרד וויליאם היל מ-1902.
סטרדיווארי נולד בעיר קרמונה שבאיטליה ב-1644 (לפי גרסאות אחרות ב-1649 או 1650) לאלסאנדרו סטרדיווארי ואנה מורוני. ייתכן שבין השנים 1667 ו-1679 הוא שימש כשוליה מתלמד בסדנתו של אחד מבוני הכינורות הנודעים בתקופתו, ניקולו אמאטי, אך מחקרים שבדקו זאת לא אימתו השערה זו.
ביולי 1667 נישא לאלמנה הצעירה פרנצ'סקה פרבושי ( Ferraboschi), ונולדו להם שישה ילדים. פרבושי נפטרה ב-1699, וסטרדיווארי נישא לאנטונינה מאריה זמבלי, להם נולדו חמישה ילדים.
ב-1680 הוא הקים סדנה משלו בפיאצה סן דומיניקו בעירו קרמונה וקנה עד מהרה שם ותהילה. הוא החל לשפר את הדגמים המוכרים של אמטי. הקימורים שופרו ועובי העץ במקומות השונים בכלי הוגדר מחדש במדויק. השבלול בקצה צוואר הכלי עוצב מחדש וגם טכניקת הצביעה והלכה.
אנטוניו סטרדיווארי מת ב-18 בדצמבר 1737 וקבור בבזיליקה סאן דומיניקו בעירו קרמונה.
על כל אחד מהכלים מצויה כתובת בלטינית הכוללת את שנת הייצור:
".... antonius stradivarius cremonensis faciebat anno"
הכלים שיוצרו בין השנים 1698 ל-1725 נחשבים לטובים והאיכותיים ביותר. זוהי "תקופת הזהב" של סטרדיוואריוס ששיאה בשנת 1715. הכלים שיוצרו בין השנים 1726 ו-1730 טובים מעט פחות.
על הכלים שיוצרו בשנים שלאחר 1730 מצויה הכתובת sub disciplina stradivarii שמעידה ככל הנראה שהכלים יוצרו על ידי בניו של סטרדיווארי, אומובונו (1697–1742) ופרנצ'סקו (1671–1743), כנראה תחת השגחתו של האב, או על ידי קארלו ברגונצי, אמן כינורות שעבד בסדנתו של סטרדיווארי.
מלבד כינורות ייצר סטרדיווארי גם צ'לו, ויולות, גיטרות מנדולינות ואפילו נבל אחד. בסך הכול יוצרו 1,100 כלים מהם שרדו עד היום כ-650 כלים.
כלי המיתר שיצר נחשבים לטובי הכלים ונמצאים בבעלותם של גדולי הנגנים כיום או מוחזקים על ידיהם בהשאלה. הצ'לו "דוידוף סטראד" נמצא בבעלות הצ'לן יו-יו מה, הצ'לו "דופונט סטראד" היה אצל מסטיסלב רוסטרופוביץ', הכינור "הדוכסית פוליניאק" שייך לכנר הישראלי גיל שחם, והכינור "סוייל סטראד" - כינור מ-1714 - בבעלותו של יצחק פרלמן. זה האחרון נחשב לגדול הכלים של סטרדיוואריוס.
האוספים החשובים ביותר של כלי סטרדיוואריוס המוצגים לקהל מצויים כיום ברשות ארמון המלוכה הספרדי - שלושה כינורות, שני צ'לו וויולה, ובספריית הקונגרס האמריקני - שלושה כינורות, צ'לו וויולה. "קרן סטרדיוואריוס" מחזיקה אוסף גדול יותר המושאל בחלקו לגדולי המבצעים כיום.
מצויים בשוק כלי מיתר שהם חיקויים מוצהרים של כלי סטרדיוואריוס, והדבר מצוין עליהם, ובמקביל להם גם זיופים ברמות איכות שונות.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
- stradivarius society (אורכב 30.12.2017 בארכיון Wayback Machine) - קרן סטרדיוואריוס
- אנטוניו סטרדיווארי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
- אנטוניו סטרדיווארי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)