אנט בנינג

אנט בנינג
Annette Bening
לידה	29 במאי 1958 (בת 65); טופיקה, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1980
מקום לימודים	אוניברסיטת המדינה בסן פרנסיסקו; San Diego Mesa College; תיכון פטריק הנרי ;
בן או בת זוג	וורן בייטי (12 במרץ 1992–?)
צאצאים	אלה ביטי, איזבל ביטי
מספר צאצאים	4
פרסים והוקרה	פרס דונוסטיה (2004); פרס עולם התיאטרון (1987); פרס קריסטל (2011); Hasty Pudding Woman of the Year (2024); כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד; פרס באפט"א לשחקנית הטובה ביותר ;
	פרופיל ב-IMDb

אנט פרנסין בנינג (באנגלית: Annette Francine Bening; נולדה ב-29 במאי 1958) היא שחקנית קולנוע ותיאטרון אמריקאית, זוכת שני פרסי גלובוס הזהב, פרס גילדת שחקני המסך ופרס BAFTA. כמו כן, הייתה מועמדת לארבעה פרסי אוסקר.

ביוגרפיה עריכה

בנינג נולדה בטופיקה שבקנזס שבארצות הברית, הוריה הם שירלי קת'רין (לבית אשלי), זמרת, וארנט גראנט בנינג איש מכירות ויועץ להדרכת מכירות. לבנינג אחות בשם ג'יין ושני אחים, בראדלי וביירון. משפחתה של בנינג עברה לגור בוויצ'יטה, שם בילתה את מרבית ילדותה, לאחר מכן עברה משפחתה לסן דייגו לצורך עבודתו של אביה.

בנינג החלה את צעדי המשחק הראשונים שלה בתיכון "הנרי פטריק" שם שיחקה בתפקיד ראשי במחזמר "צלילי המוסיקה" ולאחר מכן עסקה בבישול ובצלילה.

בנינג למדה במכללת סן דייגו מסה ולאחר מכן באוניברסיטת המדינה בסן פרנסיסקו שם רכשה תואר אקדמי בתחום התיאטרון. בזמן לימודיה באוניברסיטה הצטרפה לחברת שחקני התיאטרון "חממת התיאטרון האמריקאי", ובאותה העת ביססה עצמה בתחום התיאטרון ואף השתתפה במספר מחזאות שייקספיריים.

קריירת משחק עריכה

במטרה לפתח את יכולות המשחק שלה על בימת התיאטרון עברה בנינג לניו יורק שם השתתפה במספר הצגות אוף ברודוויי, ביניהן "המולות חופיות". את הופעתה הראשונה בתחום הטלוויזיה ערכה בסדרה מקומית בשם "המצוד אחר קלוד דאלאס". את התפקיד הקולנועי הראשון שלה קיבלה ב-1988, בקומדיה לצידו של דן אקרויד "העולם הגדול והרחב". שנה לאחר מכן הופיעה בדרמה של מילוש פורמן, "הפיתויים האסורים של ואלמונט", לצידו של קולין פירת'^[1].

בשנת 1990 שיחקה בנינג במותחן הפשע "הנוכלים" שם גילמה את מרי לנגטריי, חברתו של רוי דילון (ג'ון קיוזאק). על תפקידה בסרט השלישי שעשתה מעולם קיבלה בנינג מועמדות לפרס אוסקר לשחקנית המשנה הטובה ביותר ומועמדות לפרס באפט"א. בשנה שלאחר מכן קיבלה מועמדות לפרס גלובוס הזהב על תפקידה בדרמת הפשע הביוגרפית זוכת 2 פרסי האוסקר של בארי לוינסון, "באגסי", שם גילמה את וירג'יניה היל, כוכבת קולנוע מצליחה ומאהבתו של הגנגסטר הנודע באגסי סיגל, המוכר בכינויו "באגסי" (וורן בייטי)^[2]^[3]. בנוסף שיחקה בנינג לצידו של האריסון פורד בדרמה "בנוגע להנרי"^[4].

ב-1995 גילמה בנינג את דמותה של המלכה אליזבת וודוויל, אשתו של אדוארד הרביעי, מלך אנגליה, בדרמת המלחמה המועמדת ל-2 פרסי האוסקר, "ריצ'רד השלישי". כמו כן הופיעה בדרמה הקומית של רוב ריינר, "הנשיא מאוהב", לצידם של מייקל דאגלס ומרטין שין. בסרט זה גילמה את סידני אלן וויד, פעילת איכות הסביבה, המנהלת מערכת יחסים עם נשיא ארצות הברית. על תפקידה בסרט קיבלה בנינג מועמדות שנייה לפרס גלובוס הזהב. לאחר מכן השתתפה בקומדיה הבדיונית של טים ברטון, "הפלישה ממאדים", לצד ברוס ויליס, ודנזל וושינגטון בדרמת הפעולה "המצור".

בנינג בפסטיבל הסרטים הבינלאומי בטורונטו, 2005

ב-1999 הופיעה בנינג בתפקיד ראשי בדרמה זוכת 5 פרסי האוסקר של סם מנדס "אמריקן ביוטי"^[5]. בסרט שיחקה את תפקידה של קרולין ברנהם, אישה קרה ויומרנית שדאגתה נתונה למה שהשכנים יחשבו ופרט לכך ולקריירה שלה דבר לא מטריד אותה, בוודאי לא מערכת היחסים הרעועה שלה עם בעלה, לסטר (קווין ספייסי)^[6]. על תפקידה בסרט קיבלה בנינג את פרס באפט"א ומועמדות שנייה לפרס האוסקר, הפעם בקטגוריית פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר, אותו הפסידה להילרי סוונק. על תפקידה קיבלה בנינג גם מועמדות שלישית לפרס גלובוס הזהב^[7].

ב-2004 זכתה בפרס גלובוס הזהב על תפקידה בדרמה הקומית "להיות ג'וליה" לצידו של ג'רמי איירונס. בסרט גילמה בנינג את ג'וליה לאמברט, שחקנית התיאטרון המתחילה לסבול מהתמוטטות עצבים בהגיעה לגיל הארבעים^[8]. על משחקה בסרט קיבלה מועמדות שלישית לפרס האוסקר, בקטגוריית פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר אותה הפסידה גם כן להילרי סוונק^[9].

ב-2005 קיבלה בנינג מועמדות לפרס אמי ומועמדות חמישית לפרס גלובוס הזהב על תפקידה בדרמת המתח "גברת האריס". בסרט גילמה את ג'ין האריס, אישה שהואשמה ברצח דוקטור הרמן טרנהאור (בן קינגסלי), גבר איתו חיה במשך 14 שנה.

ב-2006 שיחקה בדרמה הקומית "לרוץ עם מספריים", על תפקידה בסרט זה קיבלה מועמדות שישית לפרס גלובוס הזהב^[10].

ב-2010 זכתה בנינג בפעם השנייה בקריירה בפרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר בסרט קומי/מוזיקלי על הופעתה בדרמה הקומית "הילדים בסדר" בתפקיד מומחית הגינקולוגיה הלסבית ניק^[11]. ב-2011 זכתה על כך בפרס קריסטל למצוינות נשים בקולנוע. את פרס אוסקר לשחקנית הטובה ביותר לו הייתה מועמדת הפסידה לפייבוריטית של אותה השנה נטלי פורטמן^[12].

ב-2015 שיחקה לצד אל פצ'ינו בסרט "דני קולינס", על זמר רוק מזדקן שמכתב מפתיע משנה את חייו^[13].

ב-2017 שיחקה בקומדיית הדרמה של הבמאי מייק מיילס, "נשות המאה ה-20", לצד גרטה גרוויג, בילי קרודופ ואל פנינג^[14].

ב-2018 שיחקה בשלושה סרטים, "השחף" - דרמה היסטורית שביים מייקל מאייר, "כוכבים חיים לנצח" - סרט ביוגרפי על חייה של השחקנית גלוריה גראהם שביים פול מקגיגן^[15], ו"החיים האלה" דרמה שביים דן פוגלמן^[16].

ב-2019 שיחקה בסרט "קפטן מארוול" את מאר-וול.

חיים אישיים עריכה

ב-1985 נישאה בנינג לכוריאוגרף סטיבן וויט, אך הזוג נפרד כעבור שנה. ב-1992 נישאה בשנית, לשחקן וורן בייטי אותו הכירה על סט הסרט "באגסי"^[17]. לזוג נולדו 4 ילדים^[18].

פילמוגרפיה ופרסים עריכה

שנה	פרויקט	דמות	הערות ופרסים
קולנוע
1988	המולות חופיות	קייט קרייג
1989	הפיתויים האסורים של ואלמונט	ברטוויל
1990	הנוכלים	מיירה לאנגטרי
1990	גלויות מהחיים	אוולין ארנס
1991	אשם על פי חשד	רות מאריל
	בנוגע להנרי	שרה טרנר
	באגסי	וירג'יניה הול
1994	רומן	טרי מק'קי
1995	ריצ'רד השלישי	המלכה אליזבת'
1995	הנשיא מאוהב	סידני אלן וייד
1996	הפלישה ממאדים	ברברה לאנד
1999	המצור	אליז קראפט / שרון בריג'ר
	בחלומות	קלייר קופר
	הספר שכתב את עצמו	גברת בנינג
	אמריקן ביוטי	קארולין ברנהאם
2000	מאיזה כוכב אתה?	סוזאן
2003	שטח פתוח	סו בארלו
2004	להיות ג'וליה	ג'וליה לאמברט
2006	לרוץ עם מספריים	דיידרה בורוס
2008	הנשים	סילביה פאולר
2009	אמהות וילדים	קארן
2010	הילדים בסדר	ניק
2012	רובי ספארקס	גרטרוד
	ג'ינג'ר ורוזה	מיי בלה
	רוב הסיכויים ש...	זלדה דאנקן
2013	פנים לאהבה	ניקי לוסטרום
2014	החיפוש	הלן
2015	דני קולינס	מארי סינקלייר
2016	נשות המאה ה-20	דורותיאה פילדס
2016	יוצא מן הכלל	לוסי מבארי
2017	כוכבים חיים לנצח	גלוקיה גראהם
2018	השחף	אירנה ארקאדינה
2018	החיים האלה	ד"ר קייט מוריס
2019	הדו"ח	דיאן פיינסטיין
	קפטן מארוול	האינטלקט העילאי/ד"ר וונדי לאוסון
	ג'ורג'טאון	אמנדה בראכט
	תקווה בהופ גאפ	גרייס
2022	מוות על הנילוס	יופימיה בוק
2022	ג׳רי ומארג׳ הולכים על כל הקופה (אנ')	מארג' שלבי
2023	ניאד	דיאנה ניאד	מועמדת פרס גלובוס הזהב לשחקנית הטובה ביותר - סרט דרמה (2024) מועמדת פרס גילדת שחקני המסך להופעה הטובה ביותר של שחקנית בתפקיד ראשי (2024)
2023	Poolman	דיאן
טלוויזיה
1986	מצוד אחר קלוד דאלאס	אן טילמן	סרט טלוויזיה
1987	מיאמי מחלק מוסר	ויקי	פרק אחד: "Red Tape" (עונה 3, פרק 19)
1987	סוכן סמוי	קארן לילנד	פרק אחד: "One on One" (עונה 1, פרק 5)
1988	בת ערובה	ג'יל	סרט טלוויזיה
2002–2003	הילדים של ליברטי	אביגייל אדמס	4 פרקים
2004	הסופרנוס	בתפקיד עצמה	פרק אחד: "The Test Dream" (עונה 5, פרק 11)
2005	גברת האריס	ג'ין האריס	סרט טלוויזיה
2024	תפוחים לעולם לא נופלים (אנ')	ג'וי דילייני	מיני-סדרה
יפורסם בהמשך	Other Plans	אמא	סרט טלוויזיה

קישורים חיצוניים עריכה

מדיה וקבצים בנושא אנט בנינג בוויקישיתוף

אנט בנינג, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
אנט בנינג, באתר AllMovie (באנגלית)
אנט בנינג, באתר Rotten Tomatoes (באנגלית)
אנט בנינג, באתר Box Office Mojo (באנגלית)
אנט בנינג, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
אנט בנינג, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אנט בנינג, באתר Discogs (באנגלית)
אנט בנינג, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

^ עירית לינור, הפיתויים האסורים של ואלמונט, חדשות, 7 באוקטובר 1991
^ מאיר שניצר, סרט / רעמסס עבר בלאס־וגאס, חדשות, 15 במרץ 1992
^ רויטרס, "באגס"׳ מועמד לשמונה נוסי גלובוס הזהב, חדשות, 29 בדצמבר 1991
^ מאיר שניצר, סרט / זיוף אורגזמות הומניות, חדשות, 11 בדצמבר 1991
^ נילי ברקן, ‏חכם, חד, רענן. לא חתרני, באתר גלובס, 2 בפברואר 2000
^ ניר קיפניס, ‏ילדים, גברים וחתולים, באתר גלובס, 19 במאי 2003
^ ניר קיפניס, ‏הסרט "אמריקן ביוטי" כבר בן 15 שנה - ועדיין מצליח לעורר מחשבה, באתר גלובס, 11 בנובמבר 2014
^ פבלו אוטין, ‏באורך של החיים, באתר גלובס, 9 במאי 2005
^ אורי קליין, מדוע לאנט בנינג אין מזל, באתר הארץ, 27 בינואר 2005
^ בוב טורטלוטה, רויטרס, אמא סדרתית, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2006
^ טל לוין, עכבר העיר, "הרשת החברתית" הוא המנצח הגדול בגלובוס הזהב, באתר הארץ, 17 בינואר 2011
^ טל לוין, עכבר העיר, נאום המלך הוא הזוכה באוסקר 2011, באתר הארץ, 28 בפברואר 2011
^ אורי קליין, אפילו אל פצ'ינו לא מציל את "דני קולינס", באתר הארץ, 11 במאי 2015
^ אורי קליין, תחושה של הערכה ותסכול מלווה את הצפייה ב"נשות המאה ה-20", באתר הארץ, 1 במרץ 2017
מיקי לוי, ‏לעומק התודעה, באתר גלובס, 2 במרץ 2017
^ ארז דבורה, "החיים האלה": תסבלו שעתיים וזה ייגמר, באתר ynet, 11 בנובמבר 2018
אורי קליין, "כוכבים חיים לנצח": בלעדיהם זה היה עוד סרט על דמות אמיתית, באתר הארץ, 19 בפברואר 2018
^ אורי קליין, "החיים האלה": יומרני, שטחי ומניפולטיבי - כל מלה מתאימה לתאר את הסרט הזה, באתר הארץ, 15 בנובמבר 2018
^ חגי לוי, אבהתו האחרונה (בינתיים) של וורן באטי, חדשות, 24 ביולי 1991
^ בני לנדאו, במיטה עם וורן בייטי, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2002

[1] עירית לינור, הפיתויים האסורים של ואלמונט, חדשות, 7 באוקטובר 1991

[2] מאיר שניצר, סרט / רעמסס עבר בלאס־וגאס, חדשות, 15 במרץ 1992

[3] רויטרס, "באגס"׳ מועמד לשמונה נוסי גלובוס הזהב, חדשות, 29 בדצמבר 1991

[4] מאיר שניצר, סרט / זיוף אורגזמות הומניות, חדשות, 11 בדצמבר 1991

[5] נילי ברקן, ‏חכם, חד, רענן. לא חתרני, באתר גלובס, 2 בפברואר 2000

[6] ניר קיפניס, ‏ילדים, גברים וחתולים, באתר גלובס, 19 במאי 2003

[7] ניר קיפניס, ‏הסרט "אמריקן ביוטי" כבר בן 15 שנה - ועדיין מצליח לעורר מחשבה, באתר גלובס, 11 בנובמבר 2014

[8] פבלו אוטין, ‏באורך של החיים, באתר גלובס, 9 במאי 2005

[9] אורי קליין, מדוע לאנט בנינג אין מזל, באתר הארץ, 27 בינואר 2005

[10] בוב טורטלוטה, רויטרס, אמא סדרתית, באתר הארץ, 30 באוקטובר 2006

[11] טל לוין, עכבר העיר, "הרשת החברתית" הוא המנצח הגדול בגלובוס הזהב, באתר הארץ, 17 בינואר 2011

[12] טל לוין, עכבר העיר, נאום המלך הוא הזוכה באוסקר 2011, באתר הארץ, 28 בפברואר 2011

[13] אורי קליין, אפילו אל פצ'ינו לא מציל את "דני קולינס", באתר הארץ, 11 במאי 2015

[14] אורי קליין, תחושה של הערכה ותסכול מלווה את הצפייה ב"נשות המאה ה-20", באתר הארץ, 1 במרץ 2017
מיקי לוי, ‏לעומק התודעה, באתר גלובס, 2 במרץ 2017

[15] ארז דבורה, "החיים האלה": תסבלו שעתיים וזה ייגמר, באתר ynet, 11 בנובמבר 2018
אורי קליין, "כוכבים חיים לנצח": בלעדיהם זה היה עוד סרט על דמות אמיתית, באתר הארץ, 19 בפברואר 2018

[16] אורי קליין, "החיים האלה": יומרני, שטחי ומניפולטיבי - כל מלה מתאימה לתאר את הסרט הזה, באתר הארץ, 15 בנובמבר 2018

[17] חגי לוי, אבהתו האחרונה (בינתיים) של וורן באטי, חדשות, 24 ביולי 1991

[18] בני לנדאו, במיטה עם וורן בייטי, באתר הארץ, 10 באוקטובר 2002

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]


לידה	29 במאי 1958 (בת 65) טופיקה, ארצות הברית
מדינה	ארצות הברית
תקופת הפעילות	מ-1980
מקום לימודים	אוניברסיטת המדינה בסן פרנסיסקו San Diego Mesa College תיכון פטריק הנרי
בן או בת זוג	וורן בייטי (12 במרץ 1992–?)
צאצאים	אלה ביטי, איזבל ביטי
מספר צאצאים	4
פרסים והוקרה	פרס דונוסטיה (2004) פרס עולם התיאטרון (1987) פרס קריסטל (2011) Hasty Pudding Woman of the Year (2024) כוכב בשדרת הכוכבים בהוליווד פרס באפט"א לשחקנית הטובה ביותר
פרופיל ב-IMDb