אניבאלה סטאבילה
אניבאלה סטאבילה (באיטלקית: Annibale Stabile, סביבות 1535 - אפריל 1595) היה מלחין איטלקי מתקופת הרנסאנס. סטאבילה היה חבר באסכולה הרומאית וכנראה היה תלמיד של ג'ובאני פלסטרינה. בעיקר פעל ברומא אבל לתקופה קצרה עקר לקרקוב שבפולין בסוף חייו.
| לידה |
1535 נאפולי, ממלכת נאפולי  |
|---|---|
| פטירה |
1595 (בגיל 60 בערך) קרקוב, האיחוד הפולני-ליטאי |
| זרם |
האסכולה הרומאית |
  | |
חייו עריכה
הרשומות על ראשית חייו אינן מדויקות, אבל הוא נולד ככל הנראה בנאפולי וסביר להניח, שהיה נער מקהלה בבזיליקת יוחנן הקדוש בלטראנו, אחת הכנסיות החשובות ביותר ברומא, בשנים 1544-45. "אניבאלה קונטראלטו" רשום גם הוא באותה כנסייה בשנים 1555-56; כיוון שאין זה מתקבל על הדעת, שבן עשרים יירשם כקונטראלטו, ייתכן שהיה זה אדם אחר; לחלופין, יש הגורסים, שאניבאלה נולד באמצע שנות ה-40' של המאה ה-16. סטאבילה עצמו הזכיר את לימודיו אצל פלסטרינה, שהיה מאסטרו די קאפלה בבזיליקת יוחנן הקדוש ב-1555-56.
סטאבילה היה למאסטרו די קאפלה בבזיליקת יוחנן הקדוש בשנת 1575 והחזיק במשרה זו עד 1578, אז עבר למשרה דומה בקולג' הגרמני. כיוון שג'ובאני דראגוני כיהן גם הוא במשרת מאסטרו די קאפלה בסיינט ג'ון לטראן, החל ב-1576, מסתבר שהשניים היו שותפים למשרה במשך שנתיים. בשנת 1582 הוסמך סטאבילה לכומר וב-1590 החליף שוב מקום עבודה. הפעם היה למאסטרו די קאפלה ב"סנטה מריה מאג'ורה", שם הועסק משנת 1591 עד 1594. בתחילת 1595 נסע לפולין לעבוד בשירותו של המלך זיגיסמונד השלישי ואזה, שנהג להעסיק מוזיקאים איטלקים, אבל סטאבילה מת אחרי חודשיים בסך הכל בקרקוב. סיבת מותו אינה רשומה, אבל המסע לפולין לא נעדר סיכונים; גם מלחין המדריגלים הנודע לוקה מארנציו מת אחרי מסע לפולין (1599), שהרס, לטענתו, את בריאותו.
מוזיקה עריכה
סטאבילה כתב מיסות, מוטטים, תחינות, מזמורי תפילה ושאר יצירות קודש, בתשעה פרסומים נפרדים. שניים מקבצי המיסות שלו יצאו לראשונה לאור בוורשה ב-1979, בשם Msze królewskie (מיסות מלכותיות), שחיבר למעסיקו זיגיסמונד השלישי. אחת המיסות שלו - "מיסה קנטנטיבוס אורגניס" כתובה להרכב יוצא הדופן של 12 קולות עצמאיים ונוצרה בשיתוף פעולה עם פלסטרינה ואחרים. רק הקיריה, קרדו וקרוציפיקסוס נותרו מיצירה זו.
סגנונו של סטאבילה היה דומה לזה של פלסטרינה, בייחוד במוזיקה הווקאלית שלו. אף כי כרגיל נהג לכתוב מוזיקה מורכבת פחות מבחינה קונטרפונקטית מזו של מורו, הרי מדי פעם חרג ממנהגו וכתב קאנון, בייחוד במוטטים שלו. המוזיקה החילונית שלו, בעיקר מדריגלים, נשאה לא פעם אופי קליל, מאפיין יוצא דופן לגבי חבר באסכולה הרומאית, שהמוזיקה שלה הצטיינה במקרים רבים ביראת קודש, אם לא חומרה.
סטאבילה הוציא לאור שלושה ספרי מדריגלים. את השני בשלושה כתב יחד עם ג'ובאני מריה נאנינו (1581). כל שלושת הקבצים האלה התפרסמו בוונציה, סביבה ידידותית יוצר להוצאת מוזיקה חילונית קלה, והמרכז הפעיל ביותר להוצאת מוזיקה באיטליה של סוף המאה ה-16.
לקריאה נוספת עריכה
- Ruth I. DeFord: "Annibale Stabile", Grove Music Online, ed. L. Macy (Accessed March 12, 2006), (subscription access)
- Gustave Reese, Music in the Renaissance. New York, W.W. Norton & Co., 1954. ISBN 0-393-09530-4
- רות א. דה-פורד: "אניבאלה סטאבילה", מילון גרוב המקוון למוזיקה בעריכת ל. מייסי
- גוסטב ריז, "מוזיקה ברנסאנס", ניו יורק, נורטון ושות' 1954
קישורים חיצוניים עריכה
אניבאלה סטאבילה, באתר MusicBrainz (באנגלית)
אניבאלה סטאבילה, באתר Discogs (באנגלית)
.svg){kind=logo}
