אננסי הוא דמות מהפולקלור של אנשי האשנטי, הקבוצה האתנית הגדולה ביותר של בני דת האקאן. אננסי נחשב לאל מספר הסיפורים או אל התכסיסים (על פי מקורות שונים של מספרי סיפורים). הוא לעיתים תכופות יוצג בצורת עכביש אבל גם יופיע בצורת אדם. הוא נחשב לרוח המגינה של הידע על סיפורים. בנוסף, הוא נחשב לאחת הדמויות החשובות ביותר בפולקלור של מערב אפריקה ושל הקריביים.

אננסי
אב ניאמה עריכת הנתון בוויקינתונים
אם Asase Ya עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מקור עריכה

סיפורים על אננסי הגיעו במקור מבני שבט האשנטי שחיו בגאנה של ימינו שקראו לו על שם המילה "עכביש" בשפתם. במשך השנים סיפוריו של אננסי התפשטו לאיים הקריביים, סורינאם, סיירה לאון וגם האנטילים ההולנדיים. בקוראסאו, בונייר וארובה סיפוריו מוכרים גם כן, אך שם הוא מוכר בשם "קומפה ננזי" (Kompa Nanzi).האופן שבו אננסי מוצג בסיפוריו אינו קבוע. לעיתים הוא יהיה עכביש רגיל, לעיתים עכביש לבוש בגדים, לעיתים עכביש עם פניו של אדם ולעיתים אף אדם עם מאפיינים של עכביש (לדוגמה, אדם עם 8 רגליים).

אננסי כמעצב חברתי עריכה

למרות תכסיסיו (הלא מוסריים לעיתים) של אננסי, "סיפורי העכביש" היו בעיני המאמינים כאמצעי להעברת ידע קדום ושיעורים על מוסר ומצפון לדור הצעיר יותר. סיפורים אלו היו מקור חשוב לבניית מבנה חברתי בעל נורמות וערכים חברתיים שתרמו להמשכיות התרבותית שלהם. בעזרת הצגת המעשיים הלא רצויים ולא נחשקים שהפגין, אננסי בעצם מגדיר מחדש את הערכים של המערכת החברתית במובן של "אל תעשה את הדברים בצורה הזו". בפועל, אננסי תפקד במקביל גם כדוגמה חיובית, בגלל כישורי ההישרדות שלו כנגד כל הסיכויים, וגם כדוגמה שלילית, בשל תכסיסיו השערורייתיים.

שמותיו השונים עריכה

עקב תפוצתו של אננסי הוא מוכר בשמות רבים:

  • Ananse
  • Kwaku Ananse/Kwaku
  • Anancy
  • Nancy
  • Aunt Nancy
  • Sis' Nancy
  • Ananse-Tori
  • Kunt'I Nanzi

תפוצת סיפורי אננסי עריכה

סיפוריו של אננסי הם בין המוכרים בקרב אנשי גאנה. סיפורים אלו היו חלק ניכר מתרבות סיפור סיפורים והעברתם מדור לדור כך ש"אננסי" הפך להיות מילה המזוהה עם תכונות כמו כישרוניות ותבונה בכושר התבטאות של אדם. סיפורים על אננסי היו חלק כל כך דומיננטי מהתרבות שבעל פה בקרב אנשי הגאנה עד שהמילה "אננסיזים" (Anansesem)-"סיפורי עכביש"- הפך להיות מונח המכיל בתוכו כל מיני סיפורים, מעשיות ואגדות שאינם בהכרח אודותיו.

סיפוריו של אננסי נדדו מעבר לים עם אנשי גאנה שנשבו לטובת סחר בעבדים כחלק מ"סחר העבדים האטלנטי". בקריביים, אננסי לרוב נחגג כסמל להתנגדות לעבדות והישרדות. בסיפוריו, אננסי מוצג כאחד המסוגל "להפוך את הקערה על פיה" כאשר מתמודד מול יריביו העוצמתיים בזכות ערמומיות, פיקחות, ומרמה, אוסף תכונות שהיוו מודל חיקוי לעבדים לגבור על שוביהם בתקופת העבדות. מאמינים היום שאננסי שיחק תפקיד כפול בחייהם של העבדים; מעבר למתן השראה להתנגדות לשוביהם, סיפוריו גם איפשרו לעבדים לשמור על קשר עם שורשיהם האפריקאים, לשמר רצף תרבותי ונתן להם את כלים לשנות ולשמור על זהותם בתוך גבולות השבי. ניתן לזהות, בדיעבד, כי נעשה שינוי בדמותו של אננסי ומשמעותו בתפיסה החברתית החדשה שהעבדות עיצבה בקרב העבדים. שינוי זה בא לידי ביטוי בסיפורים אודות אננסי וההתמודדויות שלו, ששיקפו באופן פואטי ונסתר את הקשיים של העבדים בעולם החדש מול שוביהם, קשיים שלא יכלו לחשוף באור יום. במהלך המאה 20, סיפורים אודות אננסי נדדו עד להולנד יחד עם סחף נדידה של עבדים חופשיים מקולוניות הולנדיות בקריביים ודרום אמריקה, ושוב הראו את יכולתם להשתנות ולהסתגל לסביבתם החדשה. סיפוריו של אננסי קיבלו אלמנטים מודרניים כדי להתאים למספרי סיפורים וקהלים שונים. אם במקור לסיפורים אלו היה רקע חד משמעי של הנוף הקריבי משם באו קודם לכן, כעת הם היו עשירים במאפיינים תרבותיים חדשים של העולם המערבי. אך מעבר לתפאורה של סיפוריו, גם אננסי עצמו משתנה כעת. בהולנד אננסי מצטייר כדמות צנועה יותר ופחות אכזרית ואנוכית, מה שגורם לאובדן אישיותו כפולת המשמעות. מאחר שבהולנד אננסי משויך למהגרים מהקולוניות ההולנדיות, הוא הופך לאייקון תרבותי המשויך אליהם גם בקרב ההולנדים האירופיים. שינוי משמעותי נוסף במורשתו של אננסי שהתרחש בהולנד הוא המעבר מסיפורים המועברים בעל פה בלבד לסיפורים בכתב.

סיפור מקורו של אננסי עריכה

גרסה אחת לסיפור מקורו של אננסי מספרת כך: בעבר הרחוק לא היו סיפורים כלל בעולם. אל השמיים, ניאמה (אנ'), החזיק בכל הסיפורים לעצמו. אננסי הלך אל ניאמה ושאל כמה יעלה לו לקנות את הסיפורים שלו. ניאמה הציב מחיר גבוה בתמורה לסיפוריו: על אננסי להביא חזרה את אוניני הפיתון, אוסבו (אנ') הנמר ואת צרעות ממובורו. אננסי יצא לדרכו ללכוד את אלו. ראשית, הוא הלך למקום הימצאותו של אוניני הפיתון ודן בקול האם הפיתון ארוך יותר מענף דקל או שלא כך. הפיתון שמע זאת והסכים לשכב לצד ענף דקל כדי להוכיח לאננסי שאכן כך. מאחר שהוא אינו יכול בכוחות עצמו ליישר את גופו לחלוטין יהיה קשה להעריך את אורכו האמיתי, לכן הפיתון הסכים להיקשר אל הענף. כאשר הוא היה קשור לגמרי לענף, אננסי פשוט הרים את הענף ולקח אותו אל ניאמה.על מנת לתפוס את אוסבו הנמר, אננסי חפר בור עמוק באדמה. כאשר הנמר נפל פנימה אננסי הציע לו את עזרתו בעזרת שימוש בקוריו להוציאו. ברגע שהנמר היה מחוץ לבור הוא היה כפות על ידי קוריו של אננסי ואננסי פשוט לקח אותו קשור אל ניאמה. כדי ללכוד את הצרעות של ממובורו, אננסי מילא כלי עם מים ומזג מעט על עלה בננה שהחזיק מעל לראשו, ומעט מעל קן הצרעות, בזמן שהוא קורא שיורד גשם. הוא הציע לצרעות להיכנס אל הכלי הריק שלו, וכאשר נענו בחיוב, הוא אטם את הכלי במהרה, ומסר אותו אל ניאמה.כך זכה אננסי בסיפוריו של ניאמה והפך לשומר הסיפורים.

מיתולוגיה עריכה

אננסי לעיתים מיוצג בסיפורים פופולריים בהם הוא באינטראקציה עם ישויות רבות עוצמה ואלים שונים שמעניקים לו כוחות על-טבעיים רבים, כגון: היכולת להמטיר גשם או היכולת לגרום לאחרים לפעול בשמו. על פי חלק מסיפוריו הוא מיוצג כאל במעמד נמוך, למרות שנחשב לאל תכסיסן. מקורו המיתולוגי של אננסי דומה מאוד לאל בשם לגבה (אנ'), שהוא גם אל תכסיסן באמונה מערב אפריקאית, שמזוהה עם תכונות כמו תבונה. בנוסף מקובל לשייך לו את יצירת הגוף האנושי הדומם הראשון. מאמיני וודו בהאיטי רואים באננסי כאחראי על שמירת הקשר בין המאמינים החיים לבין אבותיהם המתים.

משפחתו של אננסי עריכה

בחלק מהסיפורים אודות אננסי יופיעו גם בני משפחתו של אננסי. ביניהם ניתן לשמוע על אשתו אוקונורא (Okonore) ובניו: נ'טיקומה (Ntikuma) בנו הבכור, טיקלנקלן (Tikelenkelen) בנו גדול הראש, נאנקונהוואי (Nankonhwea) בנו בעל צוואר ורגליים ארוכות, אפוגוהוידוהוי (Afudohwedohwe) בנו עב הכרס וביתו אננסואה (Anansewa). לעיתים אף יופיעו בני משפחה רבים ורחוקים יותר כגון: אחיינים ובני דודים של אננסי.

לקריאה נוספת עריכה

  • THE AKAN TRICKSTER CYCLE: MYTH OR FOLKTALE?, 1983, Kwesi Yankah
  • Anansi comes to Holland; the trickster spider as a dynamic icon of ethnic identity. / Meder, T.; Illes, F. In: Quotidian: journal for the study of everyday life, Vol. 2, No. 1, 2010, p. 20-63.
  • Human Bondage in the Cultural Contact Zone: Transdisciplinary Perspectives on Slavery and Its Discourses, chapter 7, 2010, Rapheal Hormann
  • Liminal Anansi: Symbol of order and Chaos An Eploration of Anansi's Roots Amongst the Asante of Ghana, Caribbean Quarterly – A Journal of Caribbean Culture. Vol 53, pages 30-40, 2007
  • Emily Zobel Marshall (2007) Liminal Anansi: Symbol of Order and Chaos An Exploration of Anansi's Roots Amongst the Asante of Ghana, Caribbean Quarterly, 53:3, 30-40, DOI: 10.1080/00086495.2007.11672326
  • Emily Zobel Marshall (2001) “The Anansi syndrome”: A debate concerning Anansi's influence on Jamaican culture, World Literature Written in English, 39:1, 127-136, DOI: 10.1080/17449850108589351
  • Young, Terrell A., and Phyllis M. Ferguson. “From Anansi to Zomo: Trickster Tales in the Classroom.” The Reading Teacher, vol. 48, no. 6, 1995, pp. 490–503. JSTOR "

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא אננסי בוויקישיתוף