אנרי, רוזן פריז (1908–1999)

אנרי, רוזן פריז
Henri Robert Ferdinand Marie Louis Philippe d'Orléans
לידה	5 ביולי 1908; לה נוביון-א-תייראש, אן, צרפת
פטירה	19 ביוני 1999 (בגיל 90); שריסי, דרו, צרפת
שם מלא	אנרי רובר פרדינן מארי לואי פיליפ ד'אורליאן, רוזן פריז
מדינה	צרפת
מקום קבורה	שאפל רויאל דה דרו
השכלה	אוניברסיטת לוון
בת זוג	איזבל, נסיכת אורליאן-ברגנסה
שושלת בית אורליאן
תואר	רוזן פריז
אב	הנסיך ז'אן, דוכס גיז
אם	איזבל, נסיכת אורליאן
צאצאים	ראו בהמשך

אנרי, רוזן פריז (בצרפתית: Henri d'Orléans;‏ 5 ביולי 1908 – 19 ביוני 1999), היה ראש בית אורליאן בין השנים 1940–1999, והטוען לכתר צרפת מטעם האורליאניסטים בשם אנרי השישי.

ביוגרפיה עריכה

אנרי נולד בלה נוביון-א-תייראש, אן בצרפת ב-5 ביולי 1908 לנסיך ז'אן, דוכס גיז ולאיזבל, נסיכת אורליאן, בתם של הנסיך פיליפ, רוזן פריז ומארי איזבל, נסיכת אורליאן. הוריו היו שניהם נינים של לואי פיליפ, מלך הצרפתים משני הצדדים. בשנת 1909 עברה משפחתו ללראצ'ה, מרוקו, אולם לאחר שמרוקו הפכה לפרוטקטורט צרפתי בשנת 1912, נותר ביתם חלק ממרוקו הספרדית, ואילו שדותיהם נהיו חלק ממרוקו הצרפתית. אנרי היה קם בארבע לפנות בוקר, וליווה את אביו כדי לפקח על ניהול משק החי ועל גידול היבולים באדמותיהם המפוזרות, ומאוחר יותר היה לומד בהדרכתם של מחנכים אירופיים ואמו, ואף למד לדבר בצרפתית, ערבית, אנגלית, גרמנית, איטלקית וספרדית. אנרי ביקר אצל קרובי משפחה בצרפת לעיתים קרובות, ואף בילה את ראשית מלחמת העולם הראשונה בפריז. מכיוון שאביו שביקש להילחם לצד הצרפתים, נדחה על ידי צרפת, בלגיה ובריטניה, לקח הנסיך ז'אן את משפחתו בחזרה למרוקו.

בשנת 1924 החל אנרי בלימודי מתמטיקה ומדעים באוניברסיטת לוון, אולם לאחר שאביו הפך למועמד לרשת את ראשות בית אורליאן, נאסר עליהם להתגורר בצרפת, והוא עבר להתגורר בבלגיה. בשנת 1926 הפך אביו לראש בית אורליאן, ואנרי קיבל ממנו את התואר דופן צרפת.

ב-8 באפריל 1931 התחתן אנרי עם איזבל, נסיכת אורליאן-ברגנסה, בתם של פדרו דה אלקנטארה, נסיך גראו-פארה ואלז'בייטה, רוזנת דוברז'נסקי דה דוברז'ניץ בקתדרלת פלרמו, סיציליה, שבה נישאו אבותיהם המשותפים, לואי פיליפ, מלך הצרפתים ומריה אמליה מנאפולי וסיציליה בשנת 1809. בשנת 1939, עם פרוץ מלחמת העולם השנייה, ביקש אנרי להתגייס לצבא הצרפתי או לצבא הבריטי, אולם נדחה, ובעקבות כך התגייס ללגיון הזרים הצרפתי. בשנת 1940 מת אביו הנסיך ז'אן, דוכס גיז, ואנרי ירש את תאריו ואת ראשות בית אורליאן. לאחר כניעת צרפת תמך אנרי בממשלת וישי, אולם באוגוסט 1942 העביר את נאמנותו לצרפת החופשית. בשנת 1950, לאחר ביטול חוק הגלות, חזר אנרי לצרפת. במהלך נישואיו לאיזבל נולדו להם 11 ילדים, ובשנת 1986 התגרשו השניים.

בתקופת כהונתו כראש בית אורליאן, פיזר אנרי את עיקר עושרה הרב של משפחתו, ומכר תכשיטים משפחתיים, ציורים, רהיטים ונכסים, למימון ענייניו הפוליטיים והחזקת משפחתו הגדולה, ומפעלים בבלגיה, בצפון אפריקה, בברזיל, פורטוגל וצרפת, כמו כן, אנרי הסתכסך עם חמישה מילדיו על חלוקת ההון המשפחתי (שכלל למעלה מ -40 מיליון ליש"ט).

בשנת 1984 הכריז אנרי שבנו אנרי מאורליאן איבד את זכויות הירושה שלו, משום שהתגרש מאשתו הראשונה והתחתן שנית מחוץ לכנסייה הקתולית. אנרי העניק לבנו את התואר "רוזן מורטין", שהיה נמוך יותר, במקום "רוזן קלרמון", והוציא אותו משורת הירושה. לאחר כמה שנים החזיר אנרי לבנו את תאריו הקודמים, הכריז עליו שוב כיורשו, ונתן לאשתו החדשה, מיכאלה קוסיניו את התואר "נסיכת ז'ואנוויל". כמו כן, אנרי שלל מבניו תיבו ומישל את זכויות הירושה שלהם, משום שאחד נישא לפשוטת עם, ואילו השני התחתן עם אשה אצילה שאביה תמך במשטר וישי, אולם לאחר מותו החזיר להם אחיהם אנרי, רוזן פריז את תאריהם.

ב-19 ביוני 1999 מת אנרי בשריסי, דרו, כתוצאה מסרטן הערמונית.