אסאדור בחריאן

צייר וגרפיקאי יווני מוצא ארמני

אסאדור בֵּחֵריאןיוונית: Ασαντούρ Μπαχαριάν, בארמנית: Ասատուր Բահարյան, בכתב לטיני – לפעמים Asantour Bacharian, ‏ 1924 אתונה – ספטמבר 1990 אתונה) היה צייר וגרפיקאי יווני ממוצא ארמני.

אסאדור בחריאן
Ασαντούρ Μπαχαριάν
Ասատուր Բահարյան
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן. נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
תמונה זו מוצגת בוויקיפדיה בשימוש הוגן.
נשמח להחליפה בתמונה חופשית.
לידה 1924
אתונה, ממלכת יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 1990 (בגיל 66 בערך)
אתונה, יוון עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום לימודים Athens School of Fine Arts עריכת הנתון בוויקינתונים
הושפע על ידי Dimitrios Biskinis, אומברטוס ארגירוס עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ביוגרפיה עריכה

אסאדור בחריאן נולד באתונה בשנת 1924. הוא גדל בין פליטים שהתיישבו באתונה בין מלחמות העולם. את שיעורי הציור והליטוגרפיה הראשונים קיבל מהאמן אותון פרבולרקיס.[1] היה חבר במחתרת האנטי-נאצית בימי הכיבוש האיטלקי והגרמני ביוון. הוא למד בבית הספר לאמנויות יפות באתונה אצל המורים אומברטוס ארגירוס ודימיטריוס ביסקיניס.[1] בעקבות השקפותיו הפוליטיות הוא נעצר בשנת 1945 והושלך לבתי כלא שונים לתקופות ארוכות למשך 15 שנה. בכלא עסק באמנות וציוריו הוצגו לראשונה בסלון לאמנים צעירים בגלריית "זיגוס" באתונה בשנת 1958.[1] בשנים 1961–1967 לימד בחריאן יישומים גרפיים בבית הספר וקאלו באתונה. ב-1962 פתח סוכנות לפרסום בשם "הזמן" (Ώρα - "אורה" - בתרגום מילולי "שעה") ואחר כך בשנת 1969, תחת משטר הכת הצבאית הימנית (1974-1967), ייסד את המרכז בעל אותו השם לתרבות ולאמנות שפעל בככר סינטגמה (רחוב קסנופונטוס 7) אתונה למשך עשרים שנה. שם ארגן בחריאן מפגש שנתי של יוצרים צעירים למשך עשרים שנות קיומו של המרכז. בשנים הראשונות עשה זאת תוך כדי התמודדות עם הצנזורה הממשלתית. המרכז שמר על מגמה מתקדמת ואירח מאות תערוכות לאמנות חזותית, סמינרים, ערבי קונצרטים, דקלום והקראות, הצגות תיאטרון וכו', ופרסם ביטאונים ("כרוניקון") בתחום התרבות. במרכז זה הציגו תערוכות אמנים כמו דיאמנטיס דיאמנטופולוס ואחרים. המרכז נועד לפי דעתו של בחריאן לקדם את תיקון החברה, את החופש המוחלט של המחשבה, הידע והיצרתיות.

בחריאן נפטר באתונה בשנת 1990.

יצירתו עריכה

ציוריו בשנות ה-60 תיארו לפעמים בצבעים קודרים, בצבעי שמן, סצנות ריאליסטיות מחיי האסירים בבתי הכלא, מכונות, מראות פנים של בתים. מאוחר יותר הוא חזר לצייר בצבעי מים ועסק בנושאים מגוונים כמו נופים, דמויות אדם, סצנות תוך יצירת אווירה שירית ותוך שליטה בצבעים.[2][3] תערוכתו האחרונה בשנת 1988 כלל ציורי נופים בצבעי שמן. בשנים 1983–1989 יחד עם דימיטרה צוחלו ייסד וניהל את המרכז אפופסי ("מראֶה") לספרות ולאמנות. בחריאן הציג בסך הכל ב-38 תערוכות יחיד והשתתף בעוד תערוכות קיבוציות ביוון ובעולם. בשנת 1987 הוזמן בחריאן על ידי המכון לציורים בצבע מים של אירופה בבריסל כנציג אל האומנים היוונים בתערוכה של אמנים אירופיים. בחריאן עסק גם באיור ספרים, בליטוגרפיה, פרסומות וגרפיקה ובכתיבת מאמרי בקורת אמנות בעיתונים ומגזינים.[2]

מבחר ציורים עריכה

  • הר מושלג
  • אגם מרתון
  • כלא (1972)
  • ליקבטוס
  • נוף

הנצחה עריכה

  • בשנים 2003–2004 אורגנו תערוכות עם יצירותיו לזכרו באתונה, סלוניקי ופטרס.

ספרים עריכה

  • 1985 - עם דמטרה צוחלו - "התפאורה בתיאטרון היווני החדש"

לקריאה נוספת עריכה

  • Constantin Prut - Dicționar de artă modernă Editura Albatros, București, 1984 (קונסטנטין פרוט - לקסיקון לאמנות מודרנית) (ברומנית)

קישורים חיצוניים עריכה

הערות שוליים עריכה

  1. ^ 1 2 3 אתר הגלריה הלאומית היוונית
  2. ^ 1 2 C.Prut עמ' 35
  3. ^ אתר המכון לאמנות יוונית עכשווית - פלטפורמה דיגיטלית