אסטרונאוטיקה

אסטרונאוטיקה היא ענף מדעי העוסק בתאוריה ובהנדסה של הגעה לחלל ומסעות בו. משמעות השם אסטרונאוטיקה הוא "הפלגה בחלל", בדומה לשמו של התחום המקביל, אווירונאוטיקה שמשמעותו "הפלגה באוויר".

מעלית חלל, פרויקט אסטרונאוטיקה עתידני.

האסטרונאוטיקה היא ענף רב תחומי הכולל בתוכו יישומים של פיזיקה, אסטרונומיה, מתמטיקה וכימיה ומשלבם בהנדסת מכונות, הנדסת חשמל, הנדסת חומרים ועוד, במטרה לפתח את הכלים והאמצעים שיאפשרו מסעות בחלל. עצם מלאכותי הנע בין הכוכבים נתון לשדות כבידה ושדות מגנטיים משתנים, טמפרטורות קיצוניות, צריך לעמוד בריק ובקרינה, לנווט את דרכו בין גופים הנעים בכיוונים שונים במרחב ועם כל זאת להיות קל משקל ככל שניתן על שיתאפשר לשגרו. עקב מורכבות הדרישות הרבות והסותרות לעיתים, נדרש שילוב של דיסציפלינות שונות ומחקר ופיתוח מתקדמים ויקרים.

היסטוריה עריכה

צעדים ראשונים עריכה

מקורות האסטרונאוטיקה הם במחקר תאורטי שהתבצע כבר במאה ה-17 על ידי אייזק ניוטון, שבספרו היסודות המתמטיים של פילוסופיית הטבע הניח את היסודות לפיזיקה של תנועה בחלל. אחריו המשיכו מדענים כאוילר ולגראנז' לחקור את תנועת הגופים בחלל והכוחות הפועלים עליהם.

בראשית המאה ה-20 החלה האסטרונאוטיקה לצעוד בכיוון מעשי עם מחקריו של קונסטנטין ציולקובסקי, שהגדיר את הנוסחאות הראשונות של הנעה רקטית, ואחריו רוברט גודרד והרמן אוברת שבנוסף למחקרים תאורטיים רב תחומיים ערכו בשנות ה-20 ניסויים מעשיים בשיגור רקטות.

האסטרונאוטיקה הגיעה לבשלות בסוף שנות ה-50, עם שיגורו של ספוטניק, הלוויין הראשון בחלל ואחריו השיגורים הראשונים של בני אדם לחלל ושל גשושיות לכוכבי הלכת.

המירוץ לחלל עריכה

  ערך מורחב – המירוץ לחלל

בתקופת המלחמה הקרה, מאבק יוקרה בין ארצות הברית וברית המועצות הביא להשקעות אדירות והתפתחות מואצת של תחום האסטרונאוטיקה.

תתי תחומים עריכה

האסטרונאוטיקה מתחלקת למספר תחומים החופפים זה לזה וביניהם:

ראו גם עריכה

קישורים חיצוניים עריכה