אסתרקה

'על פי האגדה, אסתרקה או בשמה המלא אסתרקה מלאך (בפולנית: Esterka או Esterka Małach, המאה ה-14), הייתה המאהבת היהודיה של קז'ימייז' השלישי, מלך פולין, אשר שלט בשנים 1333–1370 וכינויו היה "קז'ימייז' (קזימיר) הגדול". אסתרקה נודעה ביופיה. חלק מחייה התגוררה בעיר קז'ימייז' על יד קרקוב.

אסתרקה, בציור מסביבות שנת 1839 מאת לקלר

המלך קז'ימייז הגדול מבקר אצל אסתרקה, ציור מאת ולדיסלב לושצ'קביץ'

כרוניקנים בני התקופה, דיברו על הקשר המשמעותי שבין אסתרקה ובין המלך הפולני, כעל עובדה ואמת היסטורית, אולם היסטוריונים מטילים ספק בקיומו של קשר כזה, תוך אזכור הדמיון הרב של הסיפור לסיפור על אהבתם של אסתר המלכה והמלך הפרסי אחשוורוש שמופיע במגילת אסתר. הסיפור של אסתרקה נחשב ל"אגדה אימיטטיבית", שהומצאה לפי הדגם התנ"כי.

האגדה

כרוניקות

האזכור הראשון של הסיפור מופיע בכרוניקה של ה-בישוף יאן דלוגוש (1480-1415), פחות ממאה שנה אחרי מותו של קז'ימייז' הגדול. לפי מסורות אחדות, אסתרקה הייתה בתו של חייט עני בשם רפאל, מן היישוב אופוצ'נו, לפי אחרים היא הייתה נכדה של סוחר ורופא מאופוצ'נו והיא עצמה, כדברי דלוגוש, "ידעה הרבה מסודות הרפואה".

בשורות המוקדשות לשנת 1386 ציין דלוגוש, שלא היה ידוע כאוהד יהודים, כי אסתרקה השפיעה לטובת עמה על מדיניות המלך הפולני.

«Ad preces quoque praefatae Ester judeae et concubinae, exorbitantes praerogativas et libertates per litteras singulis judaeis in regno Poloniae habitantibus, quae falso scriptae ab aliquibus insimulabantur, et quibus divina majestas contumeliatur et offenditur, concessit, quarum factor olidus etiam in hane diem perseverat»

לבקשת הפילגש שלו היהודייה האהובה, אסתר, העניק (קז'ימייז' הגדול) על ידי תעודה מיוחדת במינה זכויות וחרויות מופלגות ליהודים החיים בממלכת פולין. הועלה חשד כי היא מבוססת על זיוף בידי אנשים מסוימים, ובאופן המחלל ופוגע בהוד האלהי, מעשם המסריח משפיע עד עצם היום הזה.

גם הכרוניקן מרצ'ין ביילסקי כתב בספרו "Kronika wszystkiego świata" ("כרוניקת העולם כולו") שקז'ימייז' הגדול "אהב בסתר את הצ'כית רוקחצ'אנקה" שהיה לה יופי נדיר, אולם אחר כך דחה אותה ולקח את אסתרקה היהודייה במקומה.

gdzie Kazimierz chował miłośnicę z Czech Rokiczankę, która była niepospolitej cudowności, ale nią potem wzgardził, a Esterkę Żydówkę na jej miejsce wziął

לפי מחברים מאוחרים יותר, פרשת האהבה הזאת התרחשה בזמן שקז'ימייז' היה נשוי לאדלאידה מהסן. קודם לכן עזב המלך את קריסטינה רוקיצ'אנה הצ'כית אחרי שגילה שיש לה סקביאס (למלך היו ארבע נשים במהלך שלטונו). אמרו שמתוך הקשר עם המלך נולדו לאסתרקה 4 ילדים: שני בנים - פּלקה (Pełka) וניימייז'ה (Niemierza) ושתי בנות ששמותיהן אינם ידועים. נאמר גם שבעוד הבנים גודלו בדת הקתולית של אביהם, הבנות שמרו את דת אמן - היהדות.

במקורות יהודים מוזכרת אגדת אסתרקה לראשונה בספר "צמח דוד (1595) של דוד גנז:

(בשנת) ק"ל קזימירוס מלך פולין לקח לו לפילגש נערה יהודייה ושמה אסתר, בתולה יפת תואר אשר אין דוגמתה בכל הארץ ותהי לו לאישה ימים רבים, וייטב למלך בעבורה ליהודים טובות גדולות. והיא השתדלה מן המלך ליהודים כתבי חסד וחירות

יישובים הקשורים לפי המסורות לאסתרקה

אסתרקה ואביה בתמונה מ-1872-1873

פרט לאופוצ'נו, גם על ערים או עיירות אחרות במרכזה או דרומה של פולין נטען שהן מקום הולדתה של אסתרקה או קשורות לסיפורה: למשל ראדום, סנדומייז', סקאווינה, קז'ימייז' דולני, נייפולומיצה, פז'דבוז', ז'שוב, סטופניצה, וישליצה, צ'כוב ובוחוטניצה. יש שסברו שמפני שהמלך הקים בשבילה מובלעת יהודית בקזימייז', בסמוך לקרקוב הבירה, ייתכן כי אסתרקה נולדה בקרקוב. קטע אחר של הסיפור מספר שהמלך בנה עבור אסתרקה טירה קטנה בבוחוטניצה, מצפון לקרקוב, שהייתה מחוברת לטירת ואוול על ידי מנהרה תת-קרקעית. לפי מסורות אחרות המלך בנה לאסתרקה באמצע המאה ה-14 ארמונות בקז'ימייז' דולני ובלובזוב, אז כפר בסמוך לקרקוב ובימינו חלק מן העיר. הארמון המלכותי בלובזוב קיים גם בימינו. המסורת העממית מיחסת בית ברחוב קרקובסקה 46 בקז'ימייז', בימינו בקרקוב, למשפחתה של אסתרקה והוא נקרא על כן "הבית של אסתרקה" - Dom Esterki, שבו פועלת החל משנת 1986 שלוחה של המוזיאון האתנוגרפי בקרקוב.

במקורות אחדים אסתרקה מוצגת כאשתו של המלך שחיה איתו בארמון ואבל, למרות שהשניים לא היו נשואים מעולם והיא לא הוכרזה למלכה. אסתרקה אחראית, לא רק בעיני דלוגוש, אלא גם לדעתם של סופרים אחרים, להרחבת זכויות היתר שהיהודים זכו להם בימי שלטונו של קז'ימייז' הגדול.

הנצחה

אתרים שונים, רחובות ואנדרטאות בפולין נקראו על שם אסתרקה.

• אחד מהם הוא מקטע חומה שנותר מטירה עתיקה אשר בנייתה מיוחסת לקז'ימייז' בעיר קאליש. ישנן אגדות המספרות שרוח הרפאים של אסתרקה נוהגת לפקוד את המקום בלילות בעודה ממתינה לאהובה.
• בית אסתרקה - ברחוב קרקובסקה 46 בקז'ימייז' בקרקוב. בתים הרקויים "בית אסתרקה" קיימים גם בראדום פששוב ובאופוצ'נו (ברחוב קושצ'ושקו 15, על יד הארמון המלכותי)
• רחוב אסתרקה - בקרקוב.
• עד לשנות ה-1950 בפארק המקיף את הארמון המלכותי בקרקוב היה קיים קורגן שנקרא "הקורגן של אסתרקה".

דמותה של אסתרקה במדיה האמנותית

ספרות

מיתוס הרומן ה"מזרחי" בין היהודיה למלך הפולני עורר אמוציות לא רק בקרב האנטישמים למיניהם אלא גם אצל סופרים ומשוררים חשובים, פולנים ויהודים:

בפולנית

• ההקשר הרומנטי מוזכר בפואמה היתולית של איגנצי קרשיצקי "Myszejda" (עכבריה) (1775)

Trunkiem się wielkie dusze upodlały: Leszków i Mieszków on na złe przemienił. Bolesław, z męztwa okrzykniony Śmiały, Miodem Kijowskim cnoty wykorzenił. Poległ na uczcie Przemysław wspaniały, Gdy się w Rogoźnie do kufla nie lenił. Kazimierz — wielki! a przecie kwaterką Łykał miód smaczny w Łobzowie z Esterką.

בטקסט מצויינת ההשפעה הרעה של שתיית אלכוהול על מלכי פולין וגיבוריה, ומוזכר בהקשר זה גם המלך קז'ימייז' ששתה בלובזוב משקה "דבש טעים" בחברתה של אסתרקה.

קיים באופוצ'נו גם שיר-עם הנקרא " „Kazimierz Wielki spijał miodek u Esterki". - "קז'ימייז' שתה דבש אצל אסתרקה".

• יוזף איגנצי קרשבסקי - בספר השישי "אסתרה" לסיפורו ההיסטורי "מלך האיכרים"
• אלכסנדר ברוניקובסקי ברומן בשני כרכים "קז'ימייז' הגדול ואסתרקה" (1828)
• פליקס ברנטוביץ' - ב"Nałęcz. Romans z dziejów polskich" , (נלנץ'.רומן אהבה מתולדותיה של פולין) (1828)
• טדאוש בולהרין - הנובלה "אסתרקה" (1829)

בגרמנית:

• קרל אמיל פרנצוז - הקטע Esterka, die Königin ("אסתרקה המלכה") ב-Die Juden von Barnow ("יהודי ברנוב") (1877)

בעברית:

• יצחק בן־משה רומש - "הספר של אסתר השנייה" (1883)
• שמואל יוסף עגנון - "הלב והעינים", בתוך: אלו ואלו, שוקן, עמ': שס – שסא.

ביידיש

• שמואל יעקב אימבר - בפואמה "אסתרקע" (1911)

תיאטרון

• המחזמר ""אסתרק'ה" ביידיש מאת אהרן צייטלין הוצג בניו יורק ב- (1941-1940 בעקבות סיפור שכתב בפולין ב-1932). בו מושר הלהיט דונה דונה מאת שלום סקונדה

טלוויזיה

בסדרה ההיסטורית "כתר המלכים" Korona królów בטלוויזיה הפולנית. את תפקיד אסתרקה גילמה השחקנית אנה טרפילובסקה.

אמנות פלסטית

• פרנצישק ז'מורקו - הציור "קז'ימייז' הגדול ואסתרקה" (1891)
• ונדלין סטשלצקי - קז'ימייז' הגדול ואסתרקה (1879 - אבד)
• ולדיסלב לושצ'קביץ' - קז'ימייז' הגדול מבקר אצל אסתרקה (1891)
• מאוריצי גוטליב - אסתרקה והמלך קז'יימיז' (1879)
• 2016 על קיר ברחוב יוזף בקרקוב צוירו כתובות גרפיטי המתארות אישים הקשורים לשכונה, בהם המלך קז'ימייז' הגדול ואסתרקה.

• 
  גרפיטי על קיר ברחוב יוזף בקרקוב
• 
  קז'ימייז' הגדול ואסתרקה. הציור על הקיר

לקריאה נוספת

• Jan Adamczewski "Kraków od A do Z" Krajowa Agencja Wydawnicza - Kraków 1980
• 1897 ,Stanisław Gabriel Kozłowski Esterka: dramat w VI-ciu obrazach na tle historycznym
• Mieczysław Jarosławski Esterka: powieść, Wydawnictwo Stanisława Cukrowskiego, 1931
• Chone Shmeruk -The Esterke story in Yiddish and Polish literature: a case study about the mutual relations of cultural traditions, Zalman Shazar Center for the Furtherance of the Study of Jewish History,Jerusalem 1985 (חנא שמרוק)

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא אסתרקה בוויקישיתוף

• בספריה הווירטואלית היהודית - אנציקלופדיה יודאיקה, קבוצת גייל
• [ https://web.archive.org/web/20150217164700/http://www.rp.pl/artykul/123848.html מאמר מאת רפאל יאבורסקי בעיתון "ז'צ'פוסופוליטה"] 21.4.2008
• כתבה בעיתון "קרקוב פוסט" באנגלית
• רחלי זילברשייד-יהושע (קיבוץ דפנה) - "אסתרקה" - עבודה במסגרת בית מדרש זוטא (מורשת), 15.8.2002
• "כרנניקת כל העולם" מאת מרצין ביילסקי, ברשת Polska biblioteka Internetowa Bielski Marcin Kronika wszystkiego świata, עמוד 523/678