אצטדיון אתלטי אזורי ד'איטליה
סטאדיו אתלטי אזורי ד'איטליה (באיטלקית: Stadio Atleti Azzurri d'Italia) נקרא גם מסיבות מסחריות אצטדיון גיוויס (Gewiss Stadium) הוא אצטדיון הממוקם בברגמו שבאיטליה. האצטדיון נקרא בעבר גם "סטאדיו מאריו ברומאנה" ו-"האצטדיון העירוני" ברגמו. האצטדיון הוא האצטדיון הביתי כיום של קבוצת הכדורגל של אטאלנטה מהסרייה א', ובעבר של קבוצות מליגות נמוכות יותר כמו סנטרו גיובנילה בוקאליאונה, אלזאנו וירשיט ואלבינו לאפה.
 | |
| כינוי | אזורי ד'איטליה |
|---|---|
| שמות קודמים |
"סטאדיו מאריו ברומאנה" (1928 - 1945) "האצטדיון העירוני" (1945 - 1994) "סטאדיו אתלטי אזורי ד'איטליה" (1994 - 2019) |
| כתובת |
Viale Giulio Cesare 18, I-24124 Bergamo  |
| מיקום |
 ברגמו, איטליה |
| קואורדינטות | 45°42′32″N 9°40′51″E / 45.708889°N 9.680833°E |
| אבן יסוד | 1927 |
| תקופת הפעילות | 23 בדצמבר 1928 – הווה (95 שנים) |
| שופץ | 1949, 1984, 2015, 2019–2021 |
| בעלים | Stadio Atalanta S.r.l. |
| מפעיל |
אטלנטה |
| משטח | דשא |
| אדריכל | לואיג'י דה בני |
| קבוצות | אטאלנטה (1928- ) |
| מושבים | 24,950 |
| ממדי משטח | 105x68 מטר |
 | |
  | |
היסטוריה עריכה
לפני בניית האצטדיון עריכה
בתחילת המאה ה-20 היה בשטח האצטדיון מסלול מרוצים שנקרא "בורגו סנטה קטרינה". המשטח למשחקי כדורגל נבנה בהמשך בתוך המסלול ריצה עצמו בשביל מועדון הכדורגל המקומי "Bergamo F.C." שהשתמש בו בין השנים 1905 ל-1910, ולאחר מכן על ידי המועדון "ברגמו גינסטיקה סוציאטה" בין השנים 1913 ועד 1920. המסלול גם שומש למרוצי אופניים בהמשך.
בניית האצטדיון עריכה
בניית האצטדיון החלה בסוף שנת 1927. הפרויקט תוכנן על ידי האדריכל לואיג'י דה בני, והוא נבנה בעזרת תמיכתו של ראש העיר פייטרו קפופרי שרצה להחליף את האצטדיון הישן בעיר שנקרא ה"קלמנטינה". האתר הנבחר (כ-35 אלף מטר רבוע), היה שטחו של מסלול המרוצים בורגו סנטה קטרינה, שנהרס.
בניית האצטדיון הושלמה עד סוף 1928, ובתחילה נקרא "סטאדיו מאריו ברומאנה" על שמו של מאריו ברומאנה - חייל פשיסטי שנפל בגלראטה במהלך התקוממות מקומית שהתנגדה להנהגה הפשיסטית. את כר הדשא הקיף מסלול ריצה ברוחב 6 מטר ובאורך 430 מטר, ותכולתו המקורית הייתה 12 אלף מקומות בלבד. האצטדיון נבנה חלק מקומפלקס שכלל אולם כדורסל, בריכת שחייה אולימפית ושני מגרשי טניס.
משחק הבכורה היה לראשונה באופן לא רשמי ב-1 בנובמבר 1928 במשחק של אטאלנטה המקומית נגד טרייסטינה, ובאופן רשמי חודש לאחר מכן ב-23 בדצמבר 1928, כשאטאלאנטה נפגשה עם דומינאנטה במסגרת הליגה. בסוף מלחמת העולם השנייה ועם נפילת משטרו של מוסוליני ואיטליה הפשיסטית ב-1945, נמחק שמו של מאריו ברומאנה והאצטדיון נקרא "האצטדיון העירוני", וכך הוא נקרא עד לשנת 1994. בשנת 1949 נעשתה הרחבה ושיפוץ כולל לאצטדיון ובניית היציע הדרומי.
ב-1984 נעשה שיפוץ נוסף עם הגעתה של אטאלנטה לסרייה א', מה שהוביל להריסת מסלול האתלטיקה שהיה מסביב לדשא ובניית היציעים קרוב יותר לדשא, מה שאפשר להרחיב את האצטדיון לכמות שיא של 43,000 מקומות, שהגיעו לאצטדיון ב-16 בספטמבר 1984 במשחקה של אטאלנטה המקומית נגד אינטר מילאנו במסגרת הליגה, משחק שנגמר 1-1.
ב-1994 שינה ראש העיר ג'יאן פייטרו גאליצי את שם האצטדיון ל"אצטדיון אתלטי אזורי דאיטליה" (בתרגום: "אצטדיון האתלטיקה של הכחולים של איטליה").
האצטדיון, שנבנה בשנות ה-20 של המאה הקודמת, נמצא באזור מאוכלס וצפוף, ומאז שנות ה-90 נעשו מספר תוכניות ורעיונות על מנת לבנות אצטדיון חדש במקום יותר מתאים ומרווח. למרות זאת עד היום לא התבצעה תוכנית אחת מתוכם.
בשנת 2015 חידשה החברה "Atalanta Bergamasca Calcio Spa" את האצטדיון ואת היציע המרכזי שבו. בנוסף הותקנו מחיצות חדשות בין היציעים והוסרו הגדרות בין היציעים לדשא, ותכולת האצטדיון הופחתה ל-21,300 מקומות בלבד.
ב-27 באפריל 2017 עיריית ברגמו פרסמה מכרז פומבי למכירתו של האצטדיון שהחלה מ-7,806,000 יורו. בסופו של דבר קנתה הקבוצה אטאלנטה את האצטדיון מעיריית ברגמו תמורת כ-8 מיליון יורו, תחתיה מחזיקה באצטדיון חברת ההחזקות "Stadio Atalanta Srl".
ב-29 באפריל 2019 החל הריסת יציע "פיזאני" באצטדיון על מנת לבנותו מחדש, וכך מתכננת הקבוצה להרוס כל פעם יציע ולבנותו מחדש עד שכל האצטדיון ייבנה מחדש. השיפוץ הסתיים ב-2021 ותכולת האצטדיון הורחבה ל-24,950 מקומות ישיבה.
הקבוצה הכריזה על שיתוף פעולה עם חברת האלקטרוניקה "Gewiss" האיטלקית, ומ-2019 קוראת לאצטדיון "Gewiss Stadium" על שם החברה כחלק מהסכם חסות.
קישורים חיצוניים עריכה
אצטדיון אתלטי אזורי ד'איטליה, ברשת החברתית אינסטגרם
ערך זה הוא קצרמר בנושא אצטדיונים ומתקני ספורט ובנושא כדורגל איטלקי. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.