אקאתיזיה
אקאתיזיה (באנגלית: Akathisia) היא הפרעת תנועה, המאופיינת על ידי תחושה של חוסר מנוחה פנימי, וחוסר יכולת להישאר רגועים.[1] בדרך כלל הרגליים מושפעות באופן הבולט ביותר, אנשים עשויים להתנועע, להתנדנד קדימה ואחורה, או לזוז ללא הפסקה.[2] אחרים עשויים פשוט להרגיש שלא בנוח ולהיות בחוסר מנוחה ולחץ פנימי בלתי פוסק.[3] סיבוכים כוללים התאבדות.[3]
| תחום | נוירולוגיה, פסיכיאטריה |
|---|---|
| שכיחות | נפוץ יחסית |
| סיבות | תרופות אנטי-פסיכוטיות, מחלת פרקינסון |
| תסמינים | חוסר מנוחה |
| אבחון | פרקינסון, תסמונת הרגל חסרת המנוחה |
| טיפול | החלפת תרופות פסיכוטיות |
| סיבוכים | התאבדות |
| קישורים ומאגרי מידע | |
| eMedicine |
1151826  |
| סיווגים | |
| ICD-10 |
G21.1 |
| ICD-11 |
8A07.1 |
  | |
תרופות אנטי-פסיכוטיות, במיוחד התרופות מהדור הישן, הן גורם מוביל לפיתוח אקאתיזיה.[2] סיבות אחרות עשויות לכלול מעכבי ספיגה חוזרת של סרוטונין, ותרופות נוספות. מלבד זאת גם מחלות פרקינסון וסכיזופרניה[3] שאינן מטופלות, עלולות להביא לכדי פיתוח אקאתיזיה ברמה מסוימת. התפתחות אקאתיזיה יכולה להתרחש גם כתוצאה של הפסקת נטילת תרופות אנטי פסיכוטיות. מקובל להאמין כי המנגנון העומד בבסיס התפתחות המחלה קשור בקשר ישיר או עקיף לריכוזי הדופמין בגוף.[3] האבחון מבוסס על סימפטומים. יש להבחין בין אקאתיזיה לבין תסמונת הרגליים חסרות המנוחה, שכן אקאתיזיה, בשונה מתסמונת הרגל חסרת המנוחה, אינה קשורה לשינה.[3]
הטיפול עשוי לכלול מעבר לתרופה אנטי-פסיכוטית בסיכון נמוך יותר למצב.[3] תרופות עם ראיות בדבר תועלת זמנית כוללות, דיפרנידרמין, טרזודן, בנזטרופין, מירטזפין וחוסמי בטא. ויטמין B6 או תיקון של מחסור בברזל עשוי גם להיות שימושי. כמחצית מהאנשים על תרופות אנטי-פסיכוטיות מפתחים את המצב.[4] הראשון להשתמש במונח היה לדיסלב, שתיאר את התופעה בשנת 1901.
סימנים וסימפטומים עריכה
הסימפטומים של אקאתיזיה עשויים להשתנות מתחושה קלה של אי שקט או חרדה לתחושה של טרור ופחד בלתי נשלט.[5] אנשים בדרך כלל מסתובבים במשך שעות מחוסר שקט ברגע שברכיהם ורגליהם מתעייפות, והם אינם מסוגלים להמשיך לצעוד, הם יושבים או שוכבים, והדבר לא מועיל להפחתת הלחץ הנפשי הנובע מהשפעות האקאתיזיה. כאשר ישנו עיכוב באבחנה או לא ניתן טיפול אנטי-פסיכוטי מתאים יכולה להתרחש החמרה בסימפטומים של המחלה הבאים לידי ביטוי בהתנהגות המטופל. דניס סטייקר, נוירו- פסיכולוג, סבל מאקאתיזיה, שנגרמה על ידי תרופות, במשך יומיים וכך תיאר את תחושותיו במהלך הניסוי כך: "זו הייתה ההרגשה הכי גרועה בחיי, לא הייתי מאחל את זה לאויב הכי גרוע שלי". חולים רבים מתארים סימפטומים של כאב נוירופתי הדומים לפיברומיאלגיה ולתסמונת הרגל חסרת המנוח. ישנם חוקרים הרואים את תסמונת הרגל חסרת המנוח כאקאתיזיה ממוקדת באזור הרגליים לפני התפתחות האקאתיזיה עצמה. היילי וחובריו (2006), תיאר את הדברים הבאים בנוגע לאקאתזיה: מתח, נדודי שינה, תחושת אי-נוחות, אי-מנוחה מוטורי, חרדה ובמקרים קיצוניים אף פאניקה.
ג'ק הנרי אבוט (1981) מתאר את התחושה:
.. [זה בא] עמוק מתוכך, אתה לא יכול לאתר את מקור הכאב ... שרירי עצם הלסת שלך משתוללים, כך שאתה נושך את החלק הפנימי של הפה שלך ואת מנעולי הלסת ... עמוד השדרה שלך מתקשה, כך שאתה בקושי יכול להזיז את הראש או את הצוואר ולפעמים הגב שלך מתכופף כמו קשת ואתה לא יכול לקום. ... אתה חש כאב עם חוסר מנוחה, אז אתה מרגיש שאתה צריך ללכת, ואז ברגע שאתה מתחיל לצעוד, התחושה ההפוכה מתרחשת; אתה חייב לשבת ולנוח. הלוך ושוב, למעלה ולמטה אתה הולך ... אתה לא יכול לקבל הקלה ...
— ג'ק הנרי אבוט, 1981
יש להדגיש כי לא כל "תגובה חסרת מנוחה" היא בהכרח אינדקציה לאבחון של אקאתיזיה. לדוגמה: מאניה, דיכאון, הפרעת קשב והיפראקטיביות עשויות להיראות כמו אקתזיה, אבל התנועות קורות כתוצאה מתחושה רצונית, ולא בשל חוסר מנוחה או כאב המלווה באי תנועה.[6]
גורמים עריכה
אקאתיזיה קשורה לעיתים קרובות לשימוש בתרופות אנטי-פסיכוטיות המדכאות את הקולטנים של הדופמין. ההבנה בנוגע לפתופיזיולוגיה של אקאתיזיה עדיין מוגבלת, אך מסתמן שהיא קשורה לחוסמי שדרי הדופמין במוח. בנוסף, תרופות עם אפקטים טיפוליים מוצלחים בטיפול באקאתיזיה סיפקו הבנה נוספת לעניין הבנת מנגנון מערכת השדרים וקליטתם בגוף, והם: בנזודיאזפנים, חוסמי בטא, ומעכבי סרוטונין.[7] סיבה מרכזית נוספת לפיתוח אקאתיזיה זוהי נסיגה הנצפית במטופלים התלויים בתרופות. מאחר שמחסור בדופמין מסתבר כמשחק תפקיד מרכזי בפיתוח תסמונת הרגל חסרת המנוחה, המיוחסת לאקאתיזיה ממוקדת של הרגל,[8] הפסקה פתאומית של תרופות הדופמין עלול להביא ליצירת מחסור בכימיקל אשר מחכה את הפעילות של האגוניסט לדופמין, ובכך להביא להתפתחות הסינדרום. זו הסיבה בגינה הפסקה מיידית וחדה מדי של שימוש באופיוידים, קוקאין ומעוררי אופוריה דומים עלולים גם הם להביא להתפתחות תסמונת הרגל חסרת המנוחה ובהמשך אף לאקאתיזיה.[7] נמצא גם כי פיתוח התסמונת עמד בקורלציה ישירה למחלת הפרקינסון, לא ברור אם בגלל המחלה עצמה או בגלל סוג הטיפול והתרופות הניתנות לטיפול בה: לבודופה וכדומה. תרופות נוגדות דיכאון יכולות גם הן לגרום לפיתוח אקאתיזיה, בשל עלייה בסרוטונין בתוך מערכת העצבים המרכזית. זוהי הסיבה המרכזית בגינה מעכבי סרוטונין מהווים טיפול יעיל יחסית לאקאתיזיה.[9][10][11][12] מחקר שנערך בשנת 2006 בבריטניה על ידי היילי ואחרים, הראה כי אקאתיזיה מתבטאת לעיתים קרובות בניסויים קליניים של מעכבידיכאון, כתסיסה או כליקוי רגשי והיפרקינזיס. עוד ציין המחקר כי כי אקאתיזיה שאינה מאובחנת נתפסת לעיתים כחוסר מנוחה כפשוטו, או ליתר דיוק כדיסקינזיה מוטורית. עוד התגלה כי אקאתיזיה מתבטא ברמות מוגברות של נוירופינפרין, נוירוטרנסמיטר אשר מזוהה עם מנגנונים המסדירים תוקפנות ועוררות מוגברת.[13]
אבחנה עריכה
ניתן למדוד את נוכחותה וחומרתה של אקאתיזיה באמצעות סולם ברנס לאקאתיזיה,[14] אשר מעריך הן קריטריונים אובייקטיביים והן קריטריונים סובייקטיביים.[14] הערכה מדויקת של אקאתיזיה היא בעייתית, שכן קשה להבחין בין מספר רב של הפרעות עם סימפטומים דומים. במחקר של הפרעות תנועה שנגרמו על ידי נוירופלטיקה, אקאתיזיה נמצאה רק ב -26% מהחולים שאובחנו לראשונה עם אקאתיזיה.[15] המאפיינים הבולטים של אקאתיזיה בהשוואה לתסמונות אחרות הם בעיקר מאפיינים סובייקטיביים, כגון תחושת חוסר המנוחה הפנימי של המטופל.[16] אקאתיזיה יכולה להיות אבחנה שגויה כאשר הביטוי להפרעה אצל המטופל מגיע בעצם כתסמינים משניים להפרעות פסיכוטיות שונות, להפרעות במצב הרוח, להפרעות נפשיות, לתסמונת הרגל חסרת המנוחה, חרדה, נדודי שינה, נסיגה בסמים, דיסקינזיה או מחלה נוירולוגית אחרת.[7] נוסף על כן האבחנה השנויה במחלוקת של פסאודו-אתקתאזיה כפי שנוסחה על ידי מארק ג'יי גריקה, במאמרו דיון באקאתיזיה של מבוגרים המשפיעה על יכולותיו הקוגניטיביות של המטופל, מנוסחת כאבחנה על סמך אותם סימפטומים כמו אקאתיזיה רגילה, אך ללא תחושת חוסר המנוחה הפנימי-מנטלי עליו מדווחים מטופלים המאובחנים בעלי אקאתיזיה אמיתית.[17]
טיפול עריכה
מחקרים מצביעים על כך שבנזודיאזפינים, פרופרנולול ואנטיכולינרגיות ועשויים לסייע בטיפול באקאתיזיה חריפה, אך הם הרבה פחות יעילים בטיפול באקאתיזיה כרונית.[18] טיילור וחובריו מצא כי הורדת מינון התרופות האנטי פסיכוטיות יעילה כטיפול ראשוני לאקאתיזיה, שמקורה בתרופות, כל עוד הדבר נעשה באופן הדרגתי ומבוקר.[18] מחקר אחד הראה כי ויטמין B יהיה יעיל גם הוא. התערבויות פרמקולוגיות נוספות, כוללות אנטגוניסטים (למשל, פרופראנולול), בנזודיאזפינים (למשל, לורזאפם), אנטיכולינרגיות (למשל, בנזטרופין) ותרופות סרוטונין (למשל, ציפרוהפטדין).[7]
אפידמיולוגיה עריכה
נתונים אפידמיולוגיים שפורסמו עבור אקאתיזיה מוגבלים ברובם לתקופות טיפול שקדמו להופעתם של תרופות אנטי-פסיכוטיות מדור שני. סחדוו (באנגלית: Sachdev) דיווחו על שיעור שכיחות של אקאתיזיה חריפה של 31% עבור 100 מטופלים שטופלו במשך שבועיים עם תרופות. סחדוו (באנגלית: Sachdev), דיווח על טווח שכיחות בין 0.1% ל -41%.[19] סביר להניח ששיעורי השכיחות נמוכים יותר בטיפול הנוכחי, שכן תרופות אנטי-פסיכוטיות מהדור השני נושאות סיכון נמוך יותר לאקאתזיה.[18][19]
קריאה נוספת עריכה
- Barnes, T. R. (1989). A rating scale for drug-induced akathisia. The British Journal of Psychiatry, 154(5), 672-676.
- Drake, R. E., & Ehrlich, J. (1985). Suicide attempts associated with akathisia. The American journal of psychiatry.
- Kane, J. M., Fleischhacker, W. W., Hansen, L., Perlis, R., Pikalov III, A., & Assunção-Talbott, S. (2009). Akathisia: an updated review focusing on second-generation antipsychotics. Journal of Clinical Psychiatry, 70(5), 627.
ראו גם עריכה
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ FERNANDO ESPI FORCEN, KONSTANTINA MATSOUKAS, YESNE ALICI, Antipsychotic-induced akathisia in delirium: A systematic review, Palliative & supportive care 14, 2016-2, עמ' 77–84 doi: 10.1017/S1478951515000784
- ^ 1 2 Jennifer E. Thomas, Joshua Caballero, Catherine A. Harrington, The Incidence of Akathisia in the Treatment of Schizophrenia with Aripiprazole, Asenapine and Lurasidone: A Meta-Analysis, Current Neuropharmacology 13, 2015-9, עמ' 681–691 doi: 10.2174/1570159X13666150115220221
- ^ 1 2 3 4 5 6 Mounir A. Soliman, Areej Abdulrazzaq Alfaraj, Carolyn A. Eidt, James B. Lohr, The clinical challenges of akathisia, CNS Spectrums 20, 2015/12, עמ' 1–16 doi: 10.1017/S1092852915000838
- ^ Encyclopedia of Movement Disorders, Academic Press, 2010-02-26. (באנגלית)
- ^ Encyclopedia of Movement Disorders, Academic Press, 2010-02-26. (באנגלית)
- ^ Akathisia: Is restlessness a primary condition or an adverse drug effect?, www.mdedge.com (באנגלית)
- ^ 1 2 3 4 John M. Kane Wolfgang W. Fleischhacker Lars Hansen Roy Perlis Andrei Pikalov III Sheila Assunção-Talbott, Akathisia: An Updated Review Focusing on Second-Generation Antipsychotics, The Journal of Clinical Psychiatry 70, 2009-04-21, עמ' 627–643 doi: 10.4088/JCP.08r4210
- ^ Journal of Clinical Neuroscience, www.jocn-journal.com
- ^ Stephen M. Stahl, Anton J. M. Lonnen, The Mechanism of Drug-induced Akathsia, CNS spectrums, 2011-01-15
- ^ SAGE Journals: Your gateway to world-class journal research, SAGE Journals (באנגלית)
- ^ Journal of the American Pharmacists Association, www.japha.org
- ^ Raphael J. Leo, Movement Disorders Associated With the Serotonin Selective Reuptake Inhibitors, The Journal of Clinical Psychiatry 57, 1996-10-15, עמ' 449–454
- ^ Marc E. Agronin, Gabe J. Maletta, Principles and Practice of Geriatric Psychiatry, Lippincott Williams & Wilkins, 2006. (באנגלית)
- ^ 1 2 T. R. Barnes, A rating scale for drug-induced akathisia, The British Journal of Psychiatry: The Journal of Mental Science 154, 1989-5, עמ' 672–676
- ^ Hiroko Akagi, T Manoj Kumar, Akathisia: overlooked at a cost, BMJ : British Medical Journal 324, 2002-06-22, עמ' 1506–1507
- ^ Jong-Hoon Kim, Hee-Jung Byun, Prevalence and characteristics of subjective akathisia, objective akathisia, and mixed akathisia in chronic schizophrenic subjects, Clinical Neuropharmacology 26, 2003-11, עמ' 312–316
- ^ מבוגרים בעלי אתאזיה חריפה בעלת השפעות קוגנטיביות, באתר www.tandfonline.com
- ^ 1 2 3 Psychiatry Online, ajp.psychiatryonline.org
- ^ 1 2 Psychiatry Online, ajp.psychiatryonline.org
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.