אקלים ארגוני

יש לערוך ערך זה. הסיבה היא: מבנה פסקאות לא נכון.
אתם מוזמנים לסייע ולערוך את הערך. אם לדעתכם אין צורך בעריכת הערך, ניתן להסיר את התבנית.

אקלים ארגוני (Organizational Climate) הוא תהליך הכימות של התרבות בארגון. מוגדר לרוב כדפוסים אשר חוזרים על עצמם. דפוסים כגון התנהגויות, דעות, ערכים ותחושות אשר מאפיינות את העבודה בארגון. אקלים ארגוני הוא מצב התלוי מאוד בסביבה ובסיטואציה ונחשב לרוב כזמני ופשוט יותר לשינוי מאשר תרבות ארגונית. שני קשיים מרכזיים במושג אקלים ארגוני הם איך להגדיר אקלים ואיך למדוד אותו בצורה אפקטיבית ברמות שונות של בדיקה.

השפעות האקלים הארגוני עריכה

אקלים ארגוני מושפע הן מגורמים פנימיים והן מחיצוניים. לדוגמה, אם מנהיגי הארגון נמצאים במצב רוח מסוים, אותו מצב רוח עלול לעבור לארגון כולו.

לפי מחקר של K.L. Rogg et al, נמצאה עדות לכך שלפרקטיקות משאבי אנוש ישנה השפעה על האקלים הארגוני אשר בתורו משפיע על שביעות רצון לקוחות הארגון.

תוצאות מחקרים אחרים תומכות בקשר שבין אקלים ארגוני לבין גורמים רבים כגון שמירה על משרה, שביעות רצון בעבודה, מוכנות לחדשנות ושינוי. בכך בעצם אקלים ארגוני משפיע על אפקטיביות העובד, דבר שמשפיע על אפקטיביות הארגון. בנוסף נמצא במחקרים קשר בין האקלים הארגוני לבין תחושות לחץ אצל העובדים בארגון.
כאשר האקלים הארגוני קשוב לצרכיי העובד, נצפה לשיפור בביצועי ובשביעות רצון העובד. כאשר האקלים הארגוני אינו תואם את צרכיו ומטרותיו של העובד, רמת הביצוע ושביעות הרצון יהיו נמוכות יותר.
אקלים אשר משדר פתיחות, שקיפות והבנה יגרום לעובדים בארגון הרגשת נוחות. בארגון לא בריא ניתן לצפות לאקלים אשר מעודד הדחקת רגשות. חשוב שאקלים ארגוני ישתנה עם הזמן ולא יישאר קבוע, דבר זה יגרום לארגון להיתפס כאנושי יותר.

גישות למושג האקלים עריכה

למושג האקלים ישנן שתי גישות מרכזיות.
גישת הסכמה הקוגניטיבית, לפיה מתייחסים למושג האקלים כתפיסה והתרשמות אישית וסובייקטיבית של הפרטים לגבי הארגון בו הם נמצאים. לפי גישה זו הערכת אקלים צריכה להתבצע ברמה האישית.
גישת התפיסה המשותפת, גישה זו מדגישה את החשיבות של התפיסה המשותפת בכך שהיא מגדירה את האקלים. לפיה, אקלים ארגוני הוא מערכת של תכונות הקיימות בארגון לאורך זמן, מבחינות אותו מארגונים אחרים ומשפיעות על התנהגות הפרטים המרכיבים אותו.

היסטוריית מחקר האקלים עריכה

ראשית המחקר הנה במחקרי הגשטלט. במחקרים אלו החל הרעיון לפיו קבוצה המורכבת מפרטים הנה יותר מאשר אוסף הפרטים שבה.
בשנת 1939 במסגרת מחקר של השפעת מנהיגות על קבוצות ילדים, נכנס מושג האקלים לתחום הפסיכולוגיה החברתית.
לאחר מלחמת העולם השנייה המשיכו המחקרים בנושא ובדקו קשרים בין האקלים והאטמוספירה במקומות העבודה לבין ביצועי העובדים בטווח הקצר והארוך. מחקרים אחרים בדקו את השפעת התנהגות ותכונות מנהיג הארגון על האקלים הארגוני.

ראו גם עריכה