אריה פייגנבאום

אריה פייגנבאום (19 באוגוסט 1885 - 20 בפברואר 1981), היה מראשוני רופאי העיניים בארץ ישראל, ממייסדי אגודת רופאים מדברי עברית, מנהל "בית חולי עיניים העברי" ומחלקת עיניים בבית החולים רוטשילד-הדסה, מייסד ומנהל מרפאות העיניים בהדסה, פרופסור לאופתלמולוגיה והדקאן הראשון של הפרה-פקולטה בבית ספר לרפואה באוניברסיטה העברית בירושלים. בשנות ה-20 היה יו"ר הסתדרות הרופאים בירושלים, ובשנות ה-30 התמנה לנשיא איגוד רופאי העיניים בארץ ישראל. יקיר ירושלים.

ד"ר אריה פייגנבאום

ביוגרפיה

פייגנבאום נולד בלבוב, גליציה המזרחית (אוסטרו-הונגריה), אח צעיר לדוריאן פייגנבאום ולמלכה וייס (אמו של מוחמד אסד). אביו מנחם מנדל היה בנקאי אמיד שהנחיל לבניו חינוך תורני וכללי. אריה הצעיר התחנך תחילה בביתו על ידי מלמדים פרטיים. בהמשך שכנע אחד מנכבדי הקהילה היהודית בלמברג את הוריו שעליו להיות רב, ושכדאי לשלוח אותו אותו להלברשטאדט, גרמניה, על מנת שירכוש השכלה כללית כולל לימודי תלמוד. מצעירותו היה מעורב בהווי היהודי וספג את המסורת היהודית השורשית. פייגנבאום היה בעל ידיעות נרחבות במקורות היהדות, בהיסטוריה ובספרות היהודית. בתקופת היותו תלמיד תיכון השתתף בפעילות של תנועת "צעירי ציון", ביחד עם האחים יצחק גליקר וצבי גליקר.

פייגנבאום סיים גימנסיה בלבוב, התקבל לבית ספר לרפואה בלבוב בשנת 1905, המשיך את לימודיו בקיל, במינכןובשנת 1911 סיים בווינה.

בשנים 1911–1913 התמחה ברפואת עיניים בברלין, בבית החולים וירכוב והיה עוזרו של פרופ' יוליוס הירשברג.

עלה לארץ-ישראל ב-1913. הקים וניהל את מחלקת העיניים של תחנת הבריאות בירושלים, מיסודו של נתן שטראוס, התחנה פתחה "בית מרפא לעיניים", בעיר העתיקה, בת 12 מיטות. במחלקה למלחמה בגרענת עבד גם ד"ר אריה לייב שמעוני-מקלר, שנתיים מאוחר יותר היו בו כבר 30 מיטות.

בשנת 1913 היה אחד המייסדים של אגודת רופאים מדברי עברית (ארמ"ע) בירושלים. בין מייסדי האגודה: ד"ר אריה בעהם, ד"ר אריה לייב שמעוני-מקלר, ד"ר אריה גולדברג, ד"ר זאב ברין וד"ר מרים נופך. היו"ר שנבחר היה ד"ר אהרן מאיר מזי"א, ד"ר אברהם אבושדיד נבחר לגזבר, והמזכיר ד"ר א. ל. שמעוני-מקלר. האגודה נטלה על עצמה להכשיר את הלשון העברית לשימוש מקצועי ברפואה.

פייגנבאום חידש מילים בעברית למונחים הקשורים לרפואה ולראייה. במרץ 1924 ביקש ד"ר אלכסנדר מלחי, שפרסם מילון רפואי בשנת 1928, מפייגנבאום לעברת מונחים הקשורים ברפואת העין. בין המילים שחידש: צינור דמעות, ריס, תמיסה, תפיחה, מחולל, מורסה, אֲהִיל, בַּצֶּקֶת, חִטּוּא, מַבְחֵנָה, מִשְקְפֵי־מָגֵן, סַכֶּרֶת, קַשְתִּית ורִשְתִּית. בספרו של פייגנבאום "העין: חליותיה, שמירת בריאותה והטפול בה" מ-1927 הוא טבע את המילה "מוקד" כתרגום למילה focus.

פייגנבאום היה ידוע במלחמתו להנחלת הלשון העברית, הוא אף פנה למוסדות השלטון בעיר בדרישה זאת, בין היתר סירב לשלם מיסים לעירייה, עקב סירובה לשלוח את החשבונות בשפה העברית.

בשנת 1914 נשא לאשה את רחל, בתו של יוסף מיוחס ונכדתו של יחיאל מיכל פינס. בשנת 1916 שכר פיגנבאום ממשפחת נשאשיבי בית דו-קומתי ברחוב החבשים 3, (לימים רחוב אתיופיה 3). משפחת פייגנבאום התגוררה בקומה העליונה בעוד בקומה התחתונה פעלה מרפאתו של אריה - רוב השנים בתור מרפאה פרטית, אולם לתקופת מה היו שותפים בה ארבעה רופאים עם שם פרטי זהה, שזכו לכינוי "ארבעת האריות" - פיגנבאום, בעהם, גולדברג ומקלר-שמעוני. ב-1962 רכש פיגנבאום את הבית מהאפוטרופוס לנכסי נפקדים, והמשיך להתגורר בו עד יום מותו.

בשנת 1914 השתתף בוועידה הארצית בנושא מיגור הגרענת. הוועידה התכנסה בד' בניסן תרע"ד ב"בית חולי עיניים העברי", בירושלים, ונמשכה שלושה ימים. במהלכה התקיימו חמש ישיבות ובוצעו הדגמות של ניתוחים בבית החולים, "למען ציון". בוועידה השתתפו 24 רופאים מרחבי הארץ, לאו דווקא רופאי עיניים, ובהם: משולם ליבונטין, יהודה לייב פוחובסקי ודב מאיר קרינקין מיפו, אברהם אבושדיד, משה וולך, חנה ונפתלי וייץ, מרים נופך, אברהם טיכו, זאב ברין, אריה לייב שמעוני-מקלר, אהרן יוסף ירמנס וקורבקוב מירושלים. לוועידה הוזמנו גם מורים. ד"ר הלל יפה, מעמודי התווך במאבק בגרענת, שהיה פעיל בגיבוש המדיניות להדברת המחלה וממוקירי רעיון הוועידה, לא נכח בה והרצאתו הוקראה על ידי ד"ר יעקב סגל.

בשנת 1917 נקרא לשירות צבאי. הוא נשלח על ידי הממשלה הטורקית מירושלים, אך הצליח לחזור לאחר מספר חודשים ולהמשיך בעבודתו.

במהלך מלחמת העולם הראשונה, גורש פייגנבאום לדמשק, שם השתתף בצוותים שדנו בענייני בית הספר העברי ובבעיות הבריאות שבו.

במסגרת המלחמה בגרענת, משנות ה-20 בדיקות העיניים בבתי ספר נעשו על ידי "רופא נודד", שעבר מיישוב ליישוב, בדק תלמידים ודיווח על כך למועצה המדיצינית של הדסה. בהוראת הדסה, הוא אף נטל על עצמו את העבודה ההיגיינית-סניטרית ביישובים אלו. רופא עיניים נודד ראשון שמלא תפקיד זה היה פייגנבאום, ואחריו מלאו את התפקיד נחום שימקין, מרים נופך, אפרים סיני, חיים יסקי ואחרים.

בשנת 1922 קיבל את ניהול מחלקת העיניים בבית החולים הדסה שהיה קרוי בית החולים מאיר רוטשילד. במקביל המשיך לנהל את "בית חולי עיניים העברי" שנפתח בשנת 1916.

בשנת 1922 החל פייגנבאום ללמד בבית הספר לאחיות של הדסה, ואף עמד בראש ארגון המורים לזמן מה. ב-1927 חיבר ספר שהחל כספר לימוד לאחיות, אך התרחב לידי ספר עב כרס של כשלוש מאות עמודים והיה לספר לימוד הרפואה הראשון בעברית - העין: חליותיה, שמירת בריאותה והטפול בה, אשר יצא לאור בהוצאת "הדסה" בשנת 1927.

פייגנבאום הקים את מרפאות העיניים בהדסה וניהל אותן במשך 32 שנה.

בשנת 1923 יצא להשלמות בלונדון, ליברפול, פרנקפורט, מיין ופרייבורג.

בסוף 1923 נבחר ליו"ר הסתדרות הרופאים בירושלים, לתקופה של שנתיים.

בשנת 1925 ייסד ביחד עם ד"ר מאיר קירקין את האיגוד הארצי ואת סניף תל אביב של רופאי העיניים.

בשנת 1931 נבחר לנשיא איגוד רופאי העיניים.

בשנת 1932 ייסד את כתב העת Folia ophthalm orient, וערך אותו עד שנת 1934.

בשנת 1938 ייסד את העיתון Acta ophthalm orientalia.

בשנת 1939 מונה לפרופסור לאופטלמולוגיה בבית ספר לרפואה של האוניברסיטה העברית בירושלים, היה מחלוצי הרפואה האקדמית בישראל.

בשנים 1937–1944 כיהן כדיקאן הראשון של הפרה-פקולטה לרפואה.

בשנים 1954–1964 היה חבר בוועדת המומחים לגרענת מטעם ארגון הבריאות העולמי .

נוסף להיותו רופא, היה סופר, מדען, היסטוריון, בלשן וצייר. פייגנבאום שלט בחמש עשרה שפות.

פייגנבאום פרסם מאמרים על מחלות עיניים בתנ"ך ובתלמוד ומחקרים על הירוד, (קטרקט) והטיפול בו בימי קדם. כן, עסק בתולדות הגלקומה מימי קדם ועד ימינו.

בשנת 1962 קיבל את פרס סולד.

בשנת 1965, בהגיעו לגבורות, קיבל תואר דוקטור לשם כבוד מטעם האוניברסיטה העברית.

בשנת 1967 הוענק לפייגנבאום העיטור יקיר ירושלים.

מתלמידיו ותלמידותיו הרבים: ד"ר בתיה מיתר (מיטרשטיין)), ד"ר חנה ביחובסקי.

כשנה לפני מותו של פייגנבאום, נזכר עמיתו הד"ר אפרים סיני: "למרות גילו המופלג ומגבלותיו הגופניות, היו שכלו ומוחו בהירים וצלולים כבצעירותו".

נפטר בירושלים שנת 1981, בגיל 96, והובא לקבורה בחלקת קהילת ירושלים של בית הקברות בהר הזיתים. לאחר מותו נקרא על שמו רחוב בבאר שבע.

משפחתו

אחיו ד"ר דוריאן פייגנבאום היה הפסיכיאטר הראשון בארץ ישראל ומנהלו הראשון של בית החולים "עזרת נשים" בירושלים (1921–1923)

בנותיו הן: קריינית קול ישראל חמדה זינדר (1916–1987), אשת העיתונאי ומנהל קול ישראל צבי זינדר, והציירת נעמי בלזיצמן (ילידת 1922), שנישאה לאדריכל איליה בלזיצמן.

ממאמריו וספריו

• Berlin: Druck von S. Scholem, Die ansteckenden Augenkrankheiten Palästinas und ihre Bekämpfung / Erster Bericht (1913)

(Direktor Prof. Dr. Mühlen At head of title: Aus der hygienischen Abteilung des Jewish Health Bureau (Leiter Dr. W. Brün aminternationalen Gesundheitsamt in Jerusalem

• חידקי חבורית העין: ובייחוד הצורות השכיחות בא"י ... סקירה סטטיסטית על הגרענת ויתר מחלות העין המדבקות בארץ ... הצעה לדיאגנוסטיקה וסטטיסטיקה מאוחדת ... , מוציא לאור: תחנת הבריאות העברית, ירושלים, תרע"ו, 1916.
• סבוכי הקרנית: לרגלי ה- CONJUCTIVITIS KOCH WEEKS האפידמיה בא"י, מוציא לאור לא ידוע, ירושלים, תר"פ, 1920.
• העין: חליותיה, שמירת בריאותה והטפול בה ... מוציא לאור: הדסה, ירושלים, 1927.
• ALBRECHT V. GRAEFE: למלאת מאה שנה להולדו <1928-1828, אריה פיגנבאום, מוציא לאור לא ידוע, ירושלים, תרפ"ט, הוצאה מיוחדת מ"הרופא", כרך III, חוב' 1 <1929.<II.
• 50 שנות אופתלמולוגיה בארץ ישראל, מאת אריה פיגנבאום, בצירוף מבוא מאת ד"א פרידמן. מוציא לאור: הוצאת הרפואה, תל אביב, תש"ו, 1945.
• Feigenbaum A. Fifty years of ophthalmology in Palestine. Harefuah 1949:29
• מבנה העין ותפקידה: < אנאטומיה ופיזיולוגיה של העין >, אריה פיגנבאום, מוציא לאור: ר' מס, ירושלים, 1953, מתוך: ספר האנטומיה והפיזיולוגיה מאת ד"ר אלחנן רבינוביץ, עמודים 226–281.
• התולדות הקדומות של הירוד והטיפול בו, מוציא לאור לא ידוע, ירושלים, תשכ"ג, 1963.
• ,1969, Our age of perplexity viewed through Hellas and Judaea / Aryeh Feigenbaum.

ספר בהשתתפותו

• ספר האנטומיה והפיזיולוגיה של החי, מאת נתן רבינוביץ, בהשתתפות - יוסף לכמן, א. פייגנבאום, מוציא לאור: ר. מס, ירושלים, תשל"ד, 1973.

לקריאה נוספת

• נסים לוי, יעל לוי, "רופאיה של ארץ-ישראל 1948-1799", איתי בחור, הוצאה לאור, מהדורה שנייה, מרץ 2012, עמוד 331.
• העין - EYE UPDATE, "רפואת העיניים בישראל משנת 1948 ועד היום", ד"ר ענאן עבאסי, פרופ' חנא גרזוזי מחלקת עיניים, המרכז הרפואי בני ציון, הפקולטה לרפואה ע"ש רפפורט, הטכניון, חיפה, נובמבר 2007, גיליון מספר 4.
• העין - Eye Update, "רפואת עיניים במזרח התיכון בתקופה המודרנית", מרץ 2007, גיליון מספר 3.
• ד"ר יוסף צ'רני, עזרא פימנטל, (עורכים), "ירושלים במלחמת העולם הראשונה", צבי שילוני, פרק: השירות הרפואי ובתי החולים בירושלים בתקופת המלחמה, עמוד 70, הוצאת ספרים אריאל, אוקטובר 2012.
• מרכז רפואי הדסה, "היסטוריה של רפואת העיניים בישראל", פרופ' אריה פייגנבאום.
• חמישים שנות אופתלמולוגיה בא"י: לכבוד יום הולדתו ה 60- של פרופ' פייגנבאום, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1945.
• אורית נבות, אברהם גרוס, "המלחמה בגרענת - ראשית בריאות הציבור בארץ-ישראל, פרק ה': אריה פייגנבאום - דמות מפתח במאבק בגרענת, קתדרה (כתב עת) 94, דצמבר 1999, עמודים 108- 109.
• אסף זלצר, תולדות האוניברסיטה העברית בירושלים - ספר האישים: מייסדים מעצבים וראשוני הפרופסורים לפני קום המדינה, ירושלים, תשע"ג, עמ' 259–263
• דוד אריה פרידמן, "פרופ' אריה פיגנבאום - בן ששים", שם, עמ' 4–8.
• דוד קרויאנקר, רחוב הנביאים שכונת החשבים ושכונת מוסררה, יד יצחק בן-צבי וכתר הוצאה לאור, ירושלים, 2000, עמ' 213–215.

קישורים חיצוניים

• אורית נבות, אברהם גרוס, ‏המלחמה בגרענת: ראשית בריאות הציבור בארץ-ישראל, קתדרה 94, דצמבר 1999, עמודים 89-114.
• דוד תדהר (עורך), "פרופ' אריה פיגנבוים", באנציקלופדיה לחלוצי הישוב ובוניו, כרך א (1947), עמ' 89
• אברהם חיים אלחנני, רופא העיניים הירושלמי – בן 75, דבר, 15 באוגוסט 1963
• אילון גלעד, רופא עיניים נשכח שחידש את העברית עומד בשורה אחת עם בן־יהודה וביאליק, באתר הארץ, 4 במאי 2023