ארלוטיניב הידרוכלוריד
ארלוטיניב הידרוכלוריד באנגלית: Erlotinib hydrochloride (שמה המסחרי של התרופה הוא טרסבה - Tarceva) היא תרופה המיועדת לשימוש כנגד סרטן ריאה של תאים לא קטנים (non Small Cell), ונמצאת בבחינה לגבי יעילותה בסוגים אחרים של סרטן.
| נתונים כימיים | |
|---|---|
| מסה מולרית |
393.169 יחידת מסה אטומית מאוחדת  |
| בטיחות | |
| קטגוריית סיכון בהריון |
קטגוריית סיכון D |
| מזהים | |
| קוד ACT |
L01XE03 |
| מספר CAS | 183321-74-6 |
| PubChem | 176870 |
| ChemSpider | 154044 |
  | |
מנגנון פעולה עריכה
EGFR הקרוי גם HER-1 או ErbB1 הוא אחד החלבונים ממשפחת הרצפטורים לפקטורי גידול אפירמליים ErbB או HER. כמו שאר החלבונים במשפחה EGFR הוא חלבון טרנס ממברנלי. לאחר שהחלבון קושר פקטורי גדילה בדומיין החוץ תאי, משנה חלבון את המבנה המרחבי שלו וכך יוצר דימר (קומפלקס בין שתי מולקולות) עם חלבון EGFR אחר או חלבון אחר ממשפחת ErbB. בעקבות יצירת הדימר מקבל האזור התוך תאי של החלבון EGFR פעילות אנזימטית של טירוזין קינז (פרוק מולקולת ATP למולקולת ADP וזרחן אורגני), בזכות הפעילות הזאת מופעלים מנגנונים שונים בתא הגורמים להתחלקות התא ויצירת גרורות.
ארלוטיניב (החומר הפעיל של טרסבה) נכנס לתא, חודר אל האתר הפעיל של אנזים הטירוזין קינז מעכב את פעילתו, בכך נעצרת חלוקת התא והגידול הסרטני עובר לנסיגה. בפועל התרופה אינה מעכבת את רוב הגידולים וגם הגידולים שמעוכבים מפתחים עמידות לטיפול לאחר חודשים ספורים.
התוויה רפואית עריכה
על פי החלטת מנהל המזון והתרופות של ארצות הברית (FDA) התרופה מאושרת לשימוש כנגד סרטן הריאה של תאים לא קטנים (non Small Cell lung cancer) כאשר המחלה גרורתית או מתקדמת מקומית או בלתי ניתנת לניתוח, ולאחר שנכשלה צורה אחת של כימותרפיה. בישראל התרופה מאושרת לשימוש החל מנובמבר 2005 ונמצאת בסל הבריאות בהתוויה של קו טיפולי שני או שלישי (לאחר כישלון טיפול בתרופה אחרת).
פרט להתוויה המאושרת לטיפול בחולי סרטן ריאה של תאים לא קטנים, נמצאת התרופה בניסויים קליניים שונים לטיפול במחלות סרטן אחרות, בין השאר בסרטן הלבלב.
יעילות התרופה עריכה
יעילותה של התרופה נבחנה בניסוי קליני שלב III בהשתתפות 731 חולים שנה לאחר תחילת המחקר 31.2% מן מטופלים בטרסיבה נשארו בחיים לעומת 21.5% מן המטופלים שהשתמשו בתרופת הדמה (פלסיבו). הזמן החציוני להישארות בחיים לאחר קבלת התרופה היה 6.7 חודשים לעומת 4.7 חודשים לקבוצת הפלסיבו. בסך הכול רק 8.9% מן המטופלים בתרופה הגיבו לטיפול באופן רצוי (לעומת 0.9% מהמטופלים בפלסיבו), מבין החולים שהגיבו לטיפול זמן התגובה החציוני היה 34.3 שבועות לאחר זמן זה פיתחו החולים עמידות לתרופה והמחלה התפרצה מחדש.
נמצא כי ישנן אוכלוסיות אחדות שסיכוייהן להגיב לתרופה גבוהים יותר מן הממוצע:
- מטופלים המבטאים ביתר את החלבון EGFR על גידולי הריאה שלהם יגיבו בצורה טובה יותר ממטופלים שאינם מבטאים EGFR
- חולים בעלי גן EGFR מוטנטי מגיבים לטיפול באופן טוב יותר מחולים בעלי גן תקין (שכמעט כולם אינם מגיבים כלל), לכן לפני השימוש בתרופה מומלץ לערוך בדיקה גנטית למוטציה בגן ל-EGFR
- נשים מגיבות לתרופה יותר מגברים
- חולים שמעולם לא עישנו מגיבים טוב יותר מחולים מעשנים או שעישנו
- חולים ממוצא אסיאתי (נבדקו יפנים, סינגפורים וטאיוואנים) מגיבים טוב יותר מחולים ממוצא אירופאי
לא נמצאה תועלת בשילוב תרופות כימותרפיות קלאסיות, כגון קרבופלטין ופקליטקסל, בטיפול עם טרסבה.
תופעות לוואי עריכה
טרסבה נחשבת תרופה ממוקדת (תרופה ביולוגית) שאינה כימותרפיה לכן תופעות הלוואי שאותן חווים המטופלים נחשבות קלות ביחס לתרופות כימותרפיות, בין תופעות הלוואי:
קישורים חיצוניים עריכה
- מד-ליין מאמרים בנושא טרסבה מתוך אתר משרד הבריאות האמריקאי
- התרופה טרסבה במאגר התרופות מתוך אתר משרד הבריאות
הבהרה: המידע בוויקיפדיה נועד להעשרה בלבד ואינו מהווה ייעוץ רפואי.