ארמון פארנזה

ארמון פארנזהאיטלקית: Palazzo Farnese; "פאלאצו פארנזה") הוא ארמון מתקופת הרנסאנס , הממוקם בכיכר פארנזה (Piazza Farnese) במרכז העיר רומא, בסמיכות רבה ולמעשה מחוברת לקאמפו די פיורי. כיום משמש הארמון כשגרירות צרפת באיטליה.

ארמון פארנזה
potora mama mia
מידע כללי
סוג פאלאצו עריכת הנתון בוויקינתונים
מיקום רגולה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה איטליה עריכת הנתון בוויקינתונים
בעלים Italiotes עריכת הנתון בוויקינתונים
הקמה ובנייה
תקופת הבנייה ?–1515
תאריך פתיחה רשמי 1515 עריכת הנתון בוויקינתונים
אדריכל אנטוניו דה סאנגאלו, הבן, מיכלאנג'לו, ג'אקומו דלה פורטה עריכת הנתון בוויקינתונים
סגנון אדריכלי אדריכלות הרנסאנס עריכת הנתון בוויקינתונים
מידות
גובה 29 מ' עריכת הנתון בוויקינתונים
קואורדינטות 41°53′41″N 12°28′15″E / 41.894694444444°N 12.470805555556°E / 41.894694444444; 12.470805555556
(למפת רומא רגילה)
 
ארמון פארנזה
ארמון פארנזה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
איור של ג'וזפה ואסי מאמצע המאה ה-18.
שלט האצולה של האפיפיור פאולוס השלישי, בן למשפחת פארנזה
הבתולה והחד-קרן. ציור קיר, ככל הנראה מעשה ידי דומנצ'ינו, משנת 1602 לערך.

היסטוריה עריכה

ארמון פארנזה הוא אחד הארמונות המרשימים ביותר שנבנו ברומא בתקופת הרנסאנס. הארמון תוכנן על ידי אנטוניו דה סאנגאלו, הבן, מתלמידיו של ברמנטה. הארמון הוקם בהוראת אלסאנדרו פארנזה, לימים האפיפיור פאולוס השלישי, בן למשפחת פארנזה העשירה, זמן קצר לאחר שאלסאנדרו פארנזה מונה לקרדינל (מינוי שקיבל בזכות אחותו ג'וליה פארנזה, שהייתה פילגשו של אלכסנדר השישי). עבודות ההקמה החלו בשנת 1515 לאחר שנתיים של הכנת התוכניות וחומרי הבנייה. עבודות הבנייה הופסקו בשנת 1527 בשל ביזת רומא והחלו שוב בשנת 1534 בהוראת אלסאנדרו פארנזה לאחר מינויו של זה לאפיפיור. פאולוס השלישי העסיק את מיכלאנג'לו בואונרוטי בהשלמת הקומה השלישית של הארמון ובנייתה מחדש של חצר הארמון (ובה אכסדרת עמודים דוריים, יוניים וקורינתיים). מיכלאנג'לו תכנן את כרכובי הארמון, ובנה מחדש את החלון המרכזי בחזית הארמון ובו סמל האפיפיור. הארמון הושלם בשנת 1589.

חדרי הארמון עוטרו בפרסקאות המתארים נושאים מיתולוגיים כאלגוריות ובהם סדרת פרסקאות המתארות את הרקולס ואת אהבת האלים מעשה ידי אניבלה קראצ'י.

מיכלאנג'לו תכנן בניית גשר מעל נהר הטיבר במטרה לקשר את הארמון, בקשת שתעבור מעל ויה ג'וליה (קשת זו אכן נבנתה) ותמשיך לעבר וילה פארנזינה שבצדו השני של הנהר, בטרסטוורה. גשר זה לא הושלם.

לאחר מותו של הקרדינל אודוארדו פארנזה בשנת 1626 עמד המבנה ריק במשך כ-20 שנה, ואז הוענק על ידי האפיפיור אלכסנדר השביעי למלכה כריסטינה, מלכת שוודיה בעת שזו התגוררה ברומא. לאחר עזיבתה התגלה כי משרתיה בזזו את אוצרות האמנות שבארמון.

משפחת פארנזה העבירה את הבעלות על הארמון לבית בורבון, וזה מכר את הארמון בשנת 1874 לצרפת על מנת שישמש כשגרירות.

המבנה בתרבות עריכה

באופרה "טוסקה" מאת ג'אקומו פוצ'יני, משנת 1900, הסצנה בה הגיבורה מתעמתת עם מפקד המשטרה מתרחשת בארמון פארנזה.

הארמון היווה השראה למבנים ברחבי העולם, ובהם לשאטו גרימאלדי באקס-אן-פרובאנס, למוזיאון הבנייה הלאומי בוושינגטון בירת ארצות הברית, ולבניין המזכיר הראשי בסידני שבאוסטרליה.

קישורים חיצוניים עריכה

  מדיה וקבצים בנושא ארמון פארנזה בוויקישיתוף