ארמיית קרליה

ארמיית קרליהפינית: Karjalan armeija) הייתה ארמייה של צבא פינלנד, שהוקמה במהלך מלחמת ההמשך כדי לשחרר את חבל קרליה מידי ברית המועצות.

ארמיית קרליה
Karjalan armeija
מפקדי הארמייה בהתייעצות
מפקדי הארמייה בהתייעצות
מפקדי הארמייה בהתייעצות
פרטים
מדינה פינלנדפינלנד פינלנד
שיוך צבא פינלנד
סוג ארמייה
אירועים ותאריכים
תקופת הפעילות 29 ביוני 19411 במרץ 1942 (35 שבועות ויום)
מקים היחידה אריק היינריקס
מלחמות מלחמת ההמשך
נתוני היחידה
כוח אדם 100,000[1]
פיקוד
מפקדים מפקדים

היסטוריה עריכה

לאחר מלחמת החורף, נכבש חבל קרליה שהשתייך מבחינה היסטורית לפינלנד ביד הצבא האדום, וסופח לברית המועצות.

ב-25 ביוני 1941, בתמיכת גרמניה הנאצית, פתחה פינלנד במלחמת ההמשך. ארבעה ימים לאחר תחילת המלחמה נתן הרמטכ"ל הפיני קוסטה טפולה פקודה להקים ארמייה מיוחדת לשחרור חבל קרליה. הארמייה הוקמה ב-29 ביוני, וכללה 100,000 חיילים. כמפקדה התמנה הרמטכ"ל לשעבר אריק היינריקס.[2] בהמשך הוחלט להכפיף לפיקוד ארמיית קרליה גם את הכוחות שבאזור ימת לדוגה.[3]

הקורפוס השישי בפיקוד פאבו טלוולה, התקדם במהירות חרף התנגדות סובייטית כבדה ותוך כמה ימים כבר הגיע לגבולות 1939. הוא רצה להמשיך הלאה, אולם קיבל פקודה לעצור. הקורפוס השביעי של וולדמאר הגלונד, השלים את משימתו שבועיים לאחר מכן והגיע לאותה נקודה. בסוף אוגוסט של אותה שנה כבר היה כל צבא פינלנד מרוכז על הגבול הרוסי של לפני מלחמת החורף. שר ההגנה הפיני מנרהיים החליט להמשיך הלאה כדי להחזיר חלק גדול מקרליה שהיה בידי הרוסים מאז 1918 והיה מיושב ברובו בפינים. ב-4 בספטמבר פתחו הפינים בהתקפה ובתחילה זכו להישגים מרשימים וכבשו מספר ערים ביניהן פטרוזבודסק. הפינים הגיעו עד נהר סוויר (המחבר בין ימת לדוגה לימת אונגה) והחזית התייצבה בדצמבר 1941. הפינים לא ערכו עוד מתקפה גדולה במהלך השנתיים וחצי הקרובות ונוכחו לדעת שהמלחמה לא תסתיים בקרוב. בשנים 1942 - 1943 התנהלה מלחמת חפירות כאשר לאף צד לא היו הצלחות משמעותיות. ארמיית קרליה פורקה ב-1 במרץ 1942.

מפקדים עריכה

מצבת כוחות עריכה

הארמייה הייתה מאורגנת במסגרת שני קורפוסים, וקבוצת דיוויזיות נפרדת. בהמשך שולבו בארמייה יחידות גרמניות.

קישורים חיצוניים עריכה

  • ארמיית קרליה באתר Axis History (באנגלית)

הערות שוליים עריכה

  1. ^ Kansikuva Karjalan Armeija
  2. ^ אקסל אריק היינריקס באתר הגנרלים של מלחמת העולם השנייה.
  3. ^ מיכאל הרסגור ואהוד פוקס, רגעים היסטוריים ורגעים היסטריים, הוצאת דביר עמ' 217.