ארנה שבשי

אֶרְנֶה שֶבֶּשִי (במקור פריד, בהונגרית: Sebesi Ernő; שרישקה לוקי, 9 בדצמבר 1893 – בודפשט 1944 בסוף דצמבר או בסוף דצמבר 1944 במאוטהאוזן) היה רופא, משורר, מחזאי הונגרי-יהודי, מתרגם ספרותי שנספה בשואה.

ארנה שבשי
Sebesi Ernő

אין תמונה חופשית
לידה	9 בדצמבר 1893 Šarišské Lúky, סלובקיה
פטירה	דצמבר 1944? (בגיל 50) בודפשט, ממלכת הונגריה
שם לידה	Fried Ernő
מדינה	הונגריה
שפות היצירה	הונגרית, גרמנית

ביוגרפיה

לאחר ששבּשי סיים את לימודיו בפרשוב, החל את לימודי הרפואה באוניברסיטת בודפשט (שמה היום אוניברסיטת אטווש לוראנד) וקיבל את התואר דוקטור לרפואה באוניברסיטת ברטיסלבה (1917). הוא עבד כרופא בפרשוב ופרסם מכתיבתו בשבועון ה"אש". בגלל מוצאו היהודי נמלט להונגריה בשנת 1941, עת נכבשה סלובקיה על ידי הורמאכט, מפני רדיפות היהודים בסלובקיה. לא ידוע בוודאות האם נהרג במהלך המצור על בודפשט או גורש למאוטהאוזן.

בנוסף לעבודתו כרופא, הוא כתב שירים, סיפורים קצרים ודרמות. כרך השירים הראשון שלו, "בזרוע השקט" (פרשוב 1919). הוא היה הסנונית הראשונה של הספרות בשפה ההונגרית בקרב ההונגרים שנשארו במיעוט בסלובקיה." עבודותיו התבססו בעיקר על תערובת של אהדה ואכזבה מרה, והוא אהב רעיונות ביזריים. המחזה שלו "חצי גברים" הועלה בתיאטרון ברטיסלבה, המחזה שלו "תאונה"הועלה בארצות הברית, ו"משחק המוות" הועלה בתיאטרון הקאמרי של בודפשט. בנוסף לשיריו, סיפורים קצרים ודרמות, הוא תרגם להונגרית יצירות ופרוזה של סופרים צ'כיים, סלובקים וגרמנים.

הסופר ג'רג' באלינט תיאר אותו בספרו המילה הסופית: "ארנה שבשי הוא משורר מוזר. למעשה שני משוררים נפרדים. אחד ארנה שבשי שכותב בקול רענן ומעניין, עם הרבה רעיונות עוצמתיים, הרבה סרקזם תוסס ולעג עצמי. ארנה שבשי האחר, לעומת זאת, אוהב קיטש, סנטימנטלי ומתוק, ולעיתים לא מעניין לחלוטין. לו רק אחד מארנה שבשי אלה היה כותב את הכרך, זה היה ספר יפה לשבח."

מעבודותיו

בשפת מקור:

• A csönd karján (versek, Eperjes, 1919)
• Öklös fohász (versek, Bécs, 1921)
• Félemberek (dráma, Eperjes, 1924)
• Karambol (dráma, Rochester, 1926)
• Haláljáték (dráma, 1926)
• A vihar elvonul (versek, Eperjes, 1928)
• A végső szó (versek, Eperjes, 1929)
• Megrúgott emberek (novellák, Kassa, 1929)
• Számadás (versek, Eperjes, 1934)
• Halhatatlanok (Írói arcképek száz szonettben, Budapest, 1943)
• Haláljáték; vál., utószó Csanda Sándor; Madách, Bratislava, 1976

בתרגום לעברית:

• על זרוע השקט (שירים, פרטוב, 1919)
• תחנוני אגרוף (שירים, וינה, 1921)
• חצי גברים (דרמה, פרסוב, 1924)
• תאונה (דרמה, רוצ'סטר, 1926)
• משחק המוות (דרמה, 1926)
• הסערה עוברת (פסוקים, פרסוב, 1928)
• המילה הסופית (פסוקים, פרסוב, 1929)
• אנשים שבעטו בהם (סיפורים קצרים, קושיצה, 1929)
• חשבון נפש (פסוקים, פרסוב, 1934)
• בני אלמוות (דיוקנאות סופרים במאה סונטות, בודפשט, 1943)

מתרגומיו

• סטפן צווייג : הרגע הגדול (תמונות ממוזערות היסטוריות, בודפשט, 1945)
• סטפן צוויג: כיבוש ביזנטיון (בודפשט, 1996)

ראו גם

• יצירותיו כפי שהופיעו בכתב העט הספרותי ניוגט Tartalom szerző szerint Művei a Nyugat című folyóiratban (S betű)
• לקסיקון של רופאים הונגרים-יהודים מצטיינים Gergely András: Jeles magyar zsidó orvosok lexikona. Bp., Makkabi, 2001.
• חייהם ויצירותיהם של סופרים הונגרים Gulyás Pál: Magyar írók élete és munkái I–XIX. Budapest: Magyar Könyvtárosok és Levéltárosok Egyesülete. 1939–2002.
• Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996-.
• לקסיקון הונגרי חדש לקורות חיים Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub
• לקסיקון חדש לספרות הונגרית Új magyar irodalmi lexikon. Főszerk. Péter László. Bp., Akadémiai Kiadó, 1994.
• לקסיקון ספרותי Magyar irodalmi lexikon. Flóris Miklós és Tóth András közreműködésével szerk. Ványi Ferenc. Átnézte Dézsi Lajos, Pintér Jenő. Bp., Studium, 192

לקריאה נוספת

• לקסיקון יהודי הונגרי. ארנה שבשי Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Budapest: Magyar Zsidó Lexikon. 1929. 779. o.
• לקסיקון הונגרי לקורות חיים Magyar életrajzi lexikon II. (L–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1969
• Gedő Gyula: Sebesi Ernő In: Bóka László (szerk.): Magyar mártír írók antológiája Cserépfalvi, 1947 (267. o.)
• הלקסיקון של ההונגרים ה(צ'כו)סלובקים A (cseh)szlovákiai magyarok lexikona 1918-tól. Adatbank.sk.
• ארנה שבשי Szállási Árpád: Sebesi Ernő. Orvostortenet.hu. [2014. október 6-i dátummal az eredetiből archiválva].
• Magyar életrajzi lexikon III: Kiegészítő kötet (A–Z). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1981. 610. o. ISBN 963-05-2500-3