ארנסט פון דוהנאני

ארנסט פון דוהנאני (בהונגרית: Dohnányi Ernő, ברוב יצירותיו השתמש בצורה הגרמנית של שמו, Ernst von Dohnányi; ‏27 ביולי 1877 – 9 בפברואר 1960) היה מנצח, מלחין ופסנתרן הונגרי.

ארנסט פון דוהנאני
Dohnányi Ernő

לידה	27 ביולי 1877 ברטיסלבה, סלובקיה, אז ממלכת הונגריה, אוסטרו-הונגריה
פטירה	9 בפברואר 1960 (בגיל 82) ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית
מקום קבורה	טאלאהאסי
מוקד פעילות	הונגריה
מקום לימודים	האקדמיה למוזיקה פרנץ ליסט בבודפשט
סוגה	אופרה, סימפוניה
שפה מועדפת	הונגרית
כלי נגינה	פסנתר
בן או בת זוג	Elsa Marguérite Galafrés (1919–1949)
צאצאים	הנס פון דוהנאני
פרסים והוקרה	פרס קושוט (1990)

ביוגרפיה

לימודים וראשית קריירה

דוהנאני נולד בפוז'ון בצפון ממלכת הונגריה שבאימפריה האוסטרו-הונגרית, (כיום ברטיסלאבה שבסלובקיה). כילד למד מוזיקה אצל אביו, פרופסור למתמטיקה וצ'לן חובב, ואחר התקבל ללימודים באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט בבודפשט, שם למד פסנתר והלחנה אצל קרל פורסטנר, נגן עוגב בקתדרלה של בראטיסלבה. בשנת 1894 עבר ללמוד פסנתר אצל שטפן תומאן והלחנה אצל הנס קסלר. בין חבריו לכיתה היה בלה בארטוק. יצירתו הראשונה של דוהנאני שיצאה לאור, חמישיית פסנתר בדו מינור, זיכתה אותו בשבח מיוהנס ברהמס, שקידם את היצירה בווינה.

אחרי שיעורים אחדים אצל אז'ן ד'אלבר, הופיע דוהנאני לראשונה בברלין בשנת 1897 וזכה מיד להכרה כאמן מחונן. להצלחה דומה זכה גם בווינה ובהמשך בסיור באירופה. הופעתו הראשונה בלונדון הייתה בקונצרט בניצוח הנס ריכטר בקווינ'ס הול", שם הגיש הופעה מרשימה בנגינת הקונצ'רטו לפסנתר מס' 4 של בטהובן.

במעמדו כמנצח הציג דוהנאני לראשונה את הקליטות ביותר ביצירותיו של ברטוק לעידוד הפופולריות שלהן.

במהלך העונה הבאה, ביקר דוהנאני בארצות הברית. גם שם ניגן את הקונצ'רטו הרביעי של בטהובן בהופעתו הראשונה באמריקה עם תזמורת סנט לואיס, שקיבעה את המוניטין שלו שם.

שלא כפסנתרנים מפורסמים אחרים בזמנו, לא הגביל דוהנאני את עצמו לרסיטלים ולנגינת סולו בקונצרטים, אלא ניגן גם מוזיקה קאמרית.

קריירה ופוליטיקה

יוזף יואכים הזמין את דוהנאני ללמד בבית הספר הגבוה בברלין, שם עבד משנת 1905 עד 1915. בשובו לבודפשט ארגן דוהנאני יותר ממאה קונצרטים בשנה. בשנת 1919 התמנה למנהל האקדמיה בבודפשט, אבל הוחלף כבר באותה שנה מסיבות פוליטיות. הוא התמנה למנהל התזמורת הפילהרמונית של בודפשט וקידם את המוזיקה של ברטוק, קודאי ומלחינים הונגרים אחרים, אך לא הרבה לנצח על המוזיקה שלו עצמו. בין תלמידיו גזה אנדה, אני פישר, ינה זולנאי, גאורג שולטי ופרנק קופר.

ב-1934 התמנה שוב למנהל האקדמיה של בודפשט ובמשרה זו נשאר עד 1941, אז התפטר במחאה על היחס ליהודים.

התקופה שאחרי המלחמה וקריירה באמריקה

בתקופת מלחמת העולם השנייה נשאר דוהנאני בהונגריה הפשיסטית. על אף התרחקותו לכאורה מנושאים פוליטיים, ניצל את השפעתו ואת הונו האישי להגנה על מוזיקאים יהודים. אחרי המלחמה, שגבתה את חייהם של שניים מבניו - אחד נהרג בקרב ואת השני הוציאו הנאצים להורג על חלקו בקשר להתנקש בחיי היטלר - היגר פון דוהנאני לארצות הברית בעקבות מערכת השמצות מפה לאוזן, שארגנה נגדו הממשלה הקומוניסטית החדשה בהונגריה. הוא לא הצליח לשקם את הקריירה שלו כפסנתרן קונצרטים, אבל המשיך להלחין והתחיל לגלות עניין במוזיקה עממית אמריקאית; יצירתו התזמורתית האחרונה, בשנת 1953, הנושאת את השם "רפסודיה אמריקאית", נכתבה ליובל המאה וחמישים של אוניברסיטת אוהיו כוללת חומר עממי כמו On Top of Old Smokey ו-I am a Poor, Wayfaring Stranger. כמו כן השיג דוהנאני משרת הוראה לעשר שנים בבית הספר למוזיקה של אוניברסיטת מדינת פלורידה בטלאהאסי. בספריית בית הספר הזה נמצא ארכיב גדול של מסמכי דוהנאני, כתבי יד וחומרים הנוגעים ליצירתו. פסטיבל בינלאומי על שם ארנסט פון דוהנאני התקיים באוניברסיטת מדינת פלורידה בשנת 2002.

הופעתו הפומבית האחרונה, ב-30 בינואר 1960 התקיימה באוניברסיטת מדינת פלורידה, שם ניצח על תזמורת האוניברסיטה בביצוע הקונצ'רטו הרביעי לפסנתר של בטהובן. הסולן היה דוקטורנט שלו, אדוארד ר. תאדן. לאחר קונצרט זה נסע דוהנאני לניו יורק להקליט כמה סונאטות לפסנתר של בטהובן ויצירות אחרות על תקליטי סטריאו אריכי-נגן. קודם לכן הקליט קונצ'רטו של מוצרט, את יצירתו הוא "וריאציות על שיר ילדים", את הפרק השני של "רוראליה הונגריקה" שלו ("אנדנטה צועני") וכמה יצירות סולו (אבל לא סונאטות של בטהובן) בתקליטי 78 ויצירות שונות, ביניהן "סונאטת הסערה" של בטהובן, בתקליטי מונו מוקדמים. הוא מת עשרה ימים לאחר מכן, ב-9 בפברואר 1960 מדלקת ריאות, בניו יורק. ה-BBC הוציא תקליט אריך-נגן מהקלטה שנעשתה באחד הקונצרטים האחרונים ובו סונאטות של בטהובן ושוברט. תקליט זה נחשב לאחד ממייצגיה המובהקים של מורשת הפסנתרנות הרומנטית המפוארת.

משפחה

ב-1902 נולד לארנסט ולאשתו אליזבת, גם היא פסנתרנית, הבכור בשני בניהם, הנס פון דוהנאני, שגדל גם הוא להיות פסנתרן. בשנת 1913 נפרדו ארנסט ואשתו והבנים גדלו עם אמם בברלין. בהמשך התבלט הנס כאחד ממנהיגיה של תנועת ההתנגדות לנאצים בגרמניה, חברו לתנועה וגיסו של הכומר דיטריך בונהופר. כאחד מיוזמי קשר העשרים ביולי, ההתנקשות הכושלת בהיטלר, נעצר, נשפט והוצא להורג בתלייה.

בנו השני של ארנסט דוהנאני נהרג בחזית הרוסית במלחמת העולם השנייה. בנו של הנס, כריסטוף פון דוהנאני, הוא מנצח תזמורת ידוע שם.

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא ארנסט פון דוהנאני בוויקישיתוף

• ארנסט פון דוהנאני, באתר ספוטיפיי
• ארנסט פון דוהנאני, באתר קומפוניסטן דר גגנווארט
• ארנסט פון דוהנאני, באתר MusicBrainz (באנגלית)
• ארנסט פון דוהנאני, באתר Discogs (באנגלית)
• ארנסט פון דוהנאני, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• ארנסט פון דוהנאני, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)

• Ernő Dohnányi Discography
• Ernő Dohnányi Profile at The Remington Site
• Dohnanyi String Quartet No.2, Op.15 sound-bites
• Warren D. Allen Music Library Follow the "Print Resources" link on the left to get to the special collections and then the Ernst von Dohnányi Archives page

.