ארנסט פרדיננד זאורברוך
ארנסט פרדיננד זאורברוך (בגרמנית: Ernst Ferdinand Sauerbruch; 3 ביולי 1875 – 2 ביולי 1951) היה כירורג גרמני, פרופסור לכירורגיה במספר אוניברסיטאות באירופה, נחשב לאחד המנתחים החשובים והמשפיעים במאה ה-20.[1][2][3]
 | |
| לידה |
3 ביולי 1875 ברמן, הרפובליקה הפדרלית של גרמניה  |
|---|---|
| פטירה |
2 ביולי 1951 (בגיל 75) ברלין, גרמניה המזרחית |
| שם לידה |
Ernst Ferdinand Sauerbruch |
| מדינה |
גרמניה |
| מקום קבורה |
בית קברות ואנזה, לינדנשטרסה |
| מקום מגורים |
גרונוולד |
| השכלה |
|
| מעסיק |
אוניברסיטת מינכן, אוניברסיטת גרייפסוואלד, שאריטה, אוניברסיטת מרבורג, אוניברסיטת ציריך, אוניברסיטת איסטנבול |
| תפקיד |
גהימרט |
| בן או בת זוג |
Margot Sauerbruch |
  | |
ביוגרפיה עריכה
לימודים, התמחות, פרופסורה עריכה
זאורברוך נולד ב-"Barmen" (אנ') בגרמניה. אביו שנפטר בגיל צעיר עסק באריגי בד, זאורברוך גדל אצל סבו.[4] זאורברוך החל ללמוד מדעי הטבע באוניברסיטת מרברוג ("University of Marburg" (אנ')) ובמקביל היה חבר באגודה הפרמצבטית והמדעית "Pharmacia". בהמשך עבר לפקולטה לרפואה באוניברסיטת גרייפסוואלד ("University of Greifswald" (אנ')), אוניברסיטת פרידריך שילר בינה וב-1902 סיים את לימודיו ב-אוניברסיטת לייפציג.
לאחר תקופה קצרה שעבד כרופא כפרי, זאורבוך התמחה בכירורגיה בבתי חולים בקאסל ובארפורט. בשנת 1902 נתמנה לעוזר ראשון.
ב-1905 התחיל לעבוד ככירורג בכיר בבית החולים האוניברסיטאי של גרייפסוואלד.
ב-1908 מונה זאורברוך לפרופסור חבר באוניברסיטת מרברוג. בשנת 1910 מונה לפרופ' לכירורגיה באוניברסיטת ציריך.
עד שנת 1928 כיהן זאורברוך כפרופסור מן המנין באוניברסיטת מינכן.[5]
מפיתוחיו עריכה
ב-1903 זאורברוך עבר לברסלאו שם פיתח חדר לחץ ("Sauerbruch chamber" (אנ')) לתפקוד בית החזה הפתוח. כשפרסם בשנת 1904 המצאה זו, הייתה זאת פריצת דרך ברפואת בית החזה שאיפשרה פעילות לב וריאה בסיכון מופחת.
כמנתח בשדה הקרב במהלך מלחמת העולם הראשונה בחיל הארמייה ה-15, זאורברוך פיתח כמה סוגים חדשים של תותבות, אשר לראשונה אפשר לבצע תנועות פשוטות עם השריר הנותר של המטופל. זאורברוך פיתח זרוע תותבת עליונה (זרוע זאורברוך), שבה הוצבה תעלה דרך שרירי הזרוע.[6]
בין השנים 1918–1927 פיתח זאורברוך טכניקות כירורגיות דיאטות לטיפול בשחפת באוניברסיטת מינכן.
כדי לרפא את הריאות של חולי שחפת, זאוורבך שיתק את הסרעפת שלהם. אם הריאות היו מגודלות, זאורברוך הסיר חלקים של הצלעות לייצר חזה אוויר (pneumothorax) טיפולי.
זאורברוך עשה שיפורים משמעותיים בניתוחי לב, קיבה ווושט. בשנת 1934 ניהל את ניתוח מפרצת הלב הראשון.[7]
זאורברוך היה אחד הרופאים הראשונים לתאר מתח חריף כגורם למחלת גרייבס, צורה אוטואימונית של בלוטת התריס. במהלך עבודתו כרופא צבאי במלחמת העולם הראשונה, זאורברוך הבחין בתופעה שכיחה במיוחד של מחלה זו בקרב חיילים לאחר לחץ נפשי קיצוני.
מנהל מחלקה כירורגית בבית החולים שאריטה עריכה
בין השנים 1928–1949 כיהן זאורברוך כראש המחלקה הכירורגית של בית החולים שאריטה בברלין, שזכה לתהילה בינלאומית על פעולותיו החדשניות.
בשל ניסיונו ומיומנויותיו הבלתי רגילות זאורברוך הגיע במהירות למוניטין בינלאומי וטיפל במטופלים מפורסמים רבים. בה בעת היה ידוע במסירותו הבלתי מתפשרת והלהוטה לכל החולים, ללא קשר לרקע החברתי, הפוליטי או האתני שלהם.
במחלקתו של זאורברוך השתלמו כירורגים מכל רחבי אירופה.
רבים מתלמידיו של זאורברוך הגיעו לעמדות מפתח בתחום הכירורגיה, בגרמניה.
בשנת 1933 נבחר זאורבוך חבר האקדמיה לאופולדינה ("האקדמיה הגרמנית לחוקרי הטבע לאופולדינה"). בין השנים 1932–1950 נתמנה זאורברוך ליו"ר, חבר כבוד ונשיא כבוד של החברה הכירורגית בברלין. משנת 1935 עד 1936 הוא היה יו"ר אגודת נטורליסטים ורופאים גרמנים. בשנת 1937 זאורברוך היה חבר האקדמיה למדעים הפרוסיים.
בתקופה הנאצית עריכה
עמדתו של זאווארבך כלפי הממשלה הנאצית הייתה דו-משמעית. הוא תואר על ידי הביוגרף אודו בנצהפר כ"תומך בלב ולב במשטר" אך מעולם לא היה חבר המפלגה הנאצית. ב-1933 היה בין החותמים על הצהרת שבועת האמונים של הפרופסורים הגרמנים להיטלר. ב-1937 העניקה הממשלה הנאצית לזאורברוך את הפרס הלאומי הגרמני לאמנות ולמדע (Deutscher Nationalorden für Kunst und Wissenschaft) (אנ') .
בינואר 1937 הזהיר זאורברוך, כי אדולף היטלר, שאותו הכיר מאז 1920, ותיאר כמקרה גבול בין "גאוניות ושיגעון", עלול להפוך ל"פושע המטורף ביותר בעולם". ב -1937 זאורברוך היה חבר במשרד המחקר של הרייך, שתמך בפרויקטים מחקריים של האס אס, כולל ניסויים על אסירים במחנות הריכוז.
כראש האגף לרפואה כללית של משרד המחקר, אישר זאורברוך אישית את הכספים שמימנו את הניסויים של פושע המלחמה אוגוסט הירט בגז חרדל על אסירים במחנה הריכוז נאצוויילר-שטרוטהוף בין השנים 1941–1945. מאידך גיסא, מחה זאורברוך על תוכנית רצח חולי הנפש והנכים הנאציונל-סוציאליסטית.
זאווארבך הציע זמנית חדר ל"מועדון יום רביעי" המשטרתי בביתו בואנזה ב-ברלין. מאחר שחלק מחברי "מועדון יום רביעי" היו בין הקושרים של קשר העשרים ביולי 1944, נחקר זאווארבך שוב ושוב אך לבסוף לא נעצר.[8]
ב -1942 הפך זאורברוך למנתח בשירות הורמאכט. באמצע ספטמבר 1943, זאורברוך זכה בצלב המלחמה עם חרבות.
לאחר מלחמת העולם השנייה עריכה
חדר הניתוח של זאורברוך הוחרם על ידי הצבא האדום בשנת 1945.
ב-12 באוקטובר 1945 זאורברוך פוטר ממשרד מועצת העיר ברלין באשמת תרומה להגדלת יוקרתה של "הדיקטטורה הנציונל-סוציאליסטית".
ב-12 באוקטובר 1945 הואשם זאורברוך על ידי בעלות הברית על כך שתרם לדיקטטורה הנאצית, אך לא הורשע בהיעדר ראיות.
ב-יולי 1947 בתחילת הוועידה הראשונה של המנתחים בשטח הכיבוש הסובייטי בגרמניה טען זאורברוך:
"שנתיים וחצי אחרי התמוטטות הרייך הגרמני עדיין נשפטים עמנו קשה, שלילית וחד צדדית. אנו מבינים את האיפוק, אך אנו מתגעגעים לניסיון לפרש את הטעויות שלנו, את ההתעללויות ואת הפחדים, לפחות כחלק סביר מהגורל. כפייה אכזרית, שהלכה וגברה עד אונס העם, איימה על רבים שעזבו את מולדתם. אנשים זקופים שראו את סכנת ההתפתחות הממשמשת ובאה היו תחת דיקטטורה שדיכאה באכזריות את ההתנגדות וההגנה. מה שקרה לאסונות תחת המשטר האומלל הזה, יפצה על גרמניה. היא מחויבת ומוכנה".
בשנותיו האחרונות המשיך זאורברוך לעבוד כמנתח בשאריטה ובמרפאה פרטית בברלין-גרונוואלד. היכולות שלו פחתו בהדרגה, כתוצאה מדמנציה פרוגרסיבית שממנה סבל. בנוסף סבל מטרשת מוחית, וממחלת כלי דם קשה.
מתלמידיו היהודים: הפרופ' מכס מרכוס עריכה
בקליניקה האוניברסטאית שאריטה עבד מכס מרכוס בהנהלתו של פרופ' זאורברוך שהבטיח לו - בהיות מרכוס סטודנט מצטיין - משרת עוזר בתנאי שישתלם שנתיים בפתולוגיה וב-מחלות פנימיות. זאורברוך לא עמד בהבטחתו עקב האנטישמיות שהייתה נפוצה באוניברסיטת מינכן.
בשיחה עם פרופ' זאורברוך על רגל שטוחה, אמר האחרון שזו נפוצה בקרב כושים ויהודים. מרכוס הגיב: "לבני העם היהודי קיימות סגולות כה רבות שהם יכולים לסבול גם את הפגם הזה...".[9]
משפחה והנצחה עריכה
_1975,_MiNr_492.jpg)
בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20 התגרש מרעייתו הראשונה: אדלין, בתו של "Hugo Paul Friedrich Schulz" (אנ') אם ארבעת ילדיו. בהמשך התחתן עם הרופאה מרגוט גרוסמן (1903–1995).
בנו הבכור הנס זאורבך (1910–1996) הפך לצייר, הבן השני היה קרוי פיטר זאווארבך (1913–2010), הבן השלישי, פרידריך זאורברוך, היה כירורג. הוא סייע לאביו והיה למעשה אחראי על הפסקת פעילותו של אביו אשר הפך מסוכן מדי בגלל מחלתו. בתו הייתה קרויה מרלין.
בית ספר תיכון ב-"Großröhrsdorf" (אנ') ב-סקסוניה נושא את שמו.
בשנת 1954 יצא לאקרנים סרט ספור חייו: "Sauerbruch – Das war mein Leben" (אנ')
בשנת 1975 הנפיק השרות הבולאי הגרמני בול לזכרו.
בשנת 2014 מינתה העיר הנובר מועצת מומחים מייעצת לבדיקת האם הייתה "השתתפות פעילה במשטר הנאצי או בפעולות אישיות חמורות נגד האנושות" בקרב אנשים ששמם נקרא על שם הרחובות.
מועצת המומחים הציעה לשנות את שמו של הרחוב על שמו של זאורברוך. על פי המצגת של הוועדה המייעצת הזו, זאורברוך קיבל ביודעין בדיקות רפואיות על בני אדם. המועצה המייעצת ציינה כי זאורברוך אכן הציג בפני שר המשפטים של הרייך תוכנית נגד המתת חסד. בקונגרסים לא מחה נגד ניסיונות שבוצעו על אסירי מחנות הריכוז.[10]
מספריו ומחקריו עריכה
- Die willkürlich bewegbare künstliche Hand ; Bd. 1. / Von F. Sauerbruch. Mit anatom. Beiträgen v. G. Ruge ; W. Felix ... u. unter Mitw. v. A. Stadler
Sauerbruch, Ferdinand ; Ruge, Georg ; Felix, Walther ; Stadler, A.. - Berlin : Springer, 1916
- Die Erkrankungen der Lunge / Unter Mitarb. v. W. Felix [u. a.]
Sauerbruch, Ferdinand. - Berlin : Springer, 1920
- Die willkürlich bewegbare künstliche Hand ; Bd. 2. / [v. F. Sauerbruch ; C. TenHorn]
Sauerbruch, Ferdinand ; TenHorn, C.. - Berlin : Springer, 1923
- Die Chirurgie d. Herzens u. s. Beutels, d. grossen Gefässe, d. Mittelfellraumes, d. Brustlymphganges, d. Thymus, d. Brustteiles d. Speiseröhre, d. Zwerchfelles, d. Brustfelles : Mit e. anatom....
Sauerbruch, Ferdinand. - Berlin : Springer, 1925
- Ferdinand Sauerbruch: Das war mein Leben, Autobiography, 639 pages, Kindler u. Schiermeyer 1951
קישורים חיצוניים עריכה
- פיתוח תותבת זאורברוך (Video: Ferdinand Sauerbruch: Die willkürlich bewegbare künstliche Hand. Institut für den Wissenschaftlichen Film (IWF) 1938, zur Verfügung gestellt von der Technischen Informationsbibliothek (TIB), doi:10.3203/IWF/C-183)
- ארנסט פרדיננד זאורברוך, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים עריכה
- ^ "ארנסט פרדיננד זאורברוך" whonamedit.com/doctor
- ^ "ארנסט פרדיננד זאורברוך" ncbi.nlm.nih.gov/pmc/articles
- ^ "ארנסט פרדיננד זאורברוך" scihi.org/medical-breakthroughs-ernst-ferdinand-sauerbruch
- ^ Udo Benzenhöfer: Ferdinand Sauerbruch, in: Wolfgang U. Eckart und Christoph Gradmann (Hrsg.): Ärztelexikon. Von der Antike bis zum 20. Jahrhundert, 1. Aufl. 1995 C. H. Beck München S. 317, Ärztelexikon. Von der Antike bis zur Gegenwart, 2. Aufl. 2001, S. 276+277, 3. Aufl. 2006 jeweils Springer Verlag Heidelberg, Berlin, New York S. 288. doi:10.1007/978-3-540-29585-3.
- ^ "ארנסט פרדיננד זאורברוך" gesundheit.de/wissen/haetten-sie-es-gewusst/persoenlichkeiten-der-medizin/wer-war-ernst-ferdinand-sauerbruch
- ^ "ארנסט פרדיננד זאורברוך" encyclopedia.com/science/encyclopedias-almanacs-transcripts-and-maps/ernst-ferdinand-sauerbruch
- ^ "ארנסט פרדיננד זאורברוך" מחלוצי כירורגית בית חזה link.springer.com/article
- ^ Zur Rolle von Sauerbruch im Nationalsozialismus siehe auch: Jörg Hauptmann. Ferdinand Sauerbruch und das Dritte Reich. Plädoyer für eine differenzierte Betrachtung. 2009
- ^ "רופאיה של ארץ-ישראל 1799-1948", נסים ויעל לוי. הוצאת איתי בחור, זכרון-יעקב, מהדורה שנייה, מרץ 2012, עמוד 294
- ^ Hannoversche Allgemeine Zeitung vom 2. Oktober 2015, S. 18
- ^ מעבודותיו המדעיות של זאורברוך deutsche-digitale-bibliothek