באגאן
באגאן (בבורמזית: ပုဂံ, בתעתיק ישן: פאגאן) היא עיר עתיקה וחרבה במיאנמר, ששימשה בעבר כעיר הבירה הראשונה של ממלכת פאגאן, הישות המוקדמת ביותר שכללה את שטחי מיאנמר המודרנית. ב-2019 באגאן הוכרזה כאתר מורשת עולמית של אונסק"ו[1].
 | |||||||
| מקדשים בבאגאן | |||||||
 אתר מורשת עולמית | |||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||
| מידות | |||||||
| שטח |
18,146.83 הקטאר  | ||||||
| מיקום | |||||||
| מדינה |
 מיאנמר | ||||||
| קואורדינטות | 21°10′21″N 94°51′36″E / 21.1725°N 94.86°E | ||||||
  | |||||||
באגאן נמצאת על גדות הנהר איראוואדי (אנ'), כ-500 קילומטרים צפונית מיאנגון ו-193 ק"מ דרומית למנדליי. בבאגאן נמצא אוסף של סטופות ומקדשים עתיקים - בהם למעלה מאלפיים שרידי מבנים שנותרו על תילם, הפרושים על יותר מ-40 קילומטרים רבועים. האתר הארכאולוגי של באגאן עומד בשורה אחת עם האתרים הארכאולוגיים המובילים באסיה כמו אנגקור בקמבודיה ובורובודור באינדונזיה.
אדריכלות בעיר עריכה
המונומנט הבודהיסטי המרכזי משנה ממקום למקום את צורתו האדריכלית. בבאגאן, כמו בכל העולם הבודהיסטי, יש שתי צורות בסיסיות של מונומנטים: סטופה (זאדי Zedi בשפה המקומית) ומקדש.
סטופה הוא מבנה אטום, לרוב בצורה של פעמון, המכיל שרידים של בודהה או של נזירים ומורים שהגיעו לרמת הארה גבוהה, לרוב, אין בו פסלי בודהה. זהו מבנה חרוטי מסיבי, הבנוי מלבנים על מספר טרסות. הסטופות המיוחדות בבאגאן הן: Bupaya Pebinkyaung, Lawkananda, Shwesandaw Ngakywenadaung, Shwezigon and the Dhammayazika
מקדש הוא מבנה תפילה. המקדש נותן תחושה של הישג במושגים מרחביים, ונותן לתחושות ולדמיון להשתחרר. המרכיבים הארכיטקטוניים במקדש מוגדרים, כל פינה מוגדרת ובאופן חזותי חזק. הכניסה העיקרית וחלונות המקדש מסמנים את מטרתן. המקדשים הם מבנים שנועדו לתפילה, מאפיינים אותם פסלי בודהה שונים, ומסדרונות ופרוזדורים בארבעת צידי המקדש.
בעוד שהסטופה היא סמל לפולחן, למקדש תפקיד כפול, הן לעבודת האל והן כמקום למדיטציה.
היסטוריה עריכה
באגאן נוסדה בשנת 107 לספירה[2], אך הגיעה לשיא חשיבותה בימי שלטון המלך אנאוורטה (אנ') בשנת 1057 ועד לחורבן הממלכה במהלך המאות ה-12 וה-13. בשנת 1287, לאחר חורבן שושלת סונג הדרומית בסין, החלו תקיפות מונגוליות על ממלכת באגאן, ועל אף שהמונגולים לא כבשו את באגאן, הממלכה חרבה והעיר ננטשה. בניינים וסטופות, נחרבו ונשרפו. ממלכת באגאן חולקה לממלכות קטנות. העיר לא שוחזרה לאחר מכן. בשנת 1975 פגעה בעיר רעידת אדמה חזקה והרסה מקדשים קטנים נוספים. רעידת האדמה הצליחה לפגוע גם בכמה מקדשים גדולים ומאסיביים וסטופות רבות נפגעו.
הממשל הצבאי שיקם חלק מהמבנים שניזוקו ברעידת האדמה - שיקום שעליו נמתחה ביקורת נוקבת בשל האגרסיביות וחוסר המקצועיות בשימור אתר מורשת כה חשוב. המשטר גם נידה את תושבי הכפר שחיו במקום אל כפר חדש שהוקם מחוץ לתחום האתר.
קישורים חיצוניים עריכה
- באגאן באתר אונסק"ו (באנגלית)
- Virtual Tour Bagan
- Ruins in Bagan 1, www.ayeyarwady.com
הערות שוליים עריכה
