בובה ממולאת
בובה ממולאת היא בובת פרווה או פילוסין הממולאת בקש, שעועית, כותנה או חומרים דומים.
בובות בד תוצרת בית ממולאות קש נוצרו כבר בשנות ה-30 של המאה ה-19, ואפשר שאף מוקדם הרבה יותר. בעבר נהגו ליצור בובות ממולאות לרוב על ידי פחלוץ - מילוי עורותיהם הריקים של בעלי חיים שניצודו. עם זאת, בעזרת הטכנולוגיה המודרנית, אפשר ליצור בובות ממולאות בצורה סינתטית לגמרי, ללא שימוש בפרווה אמיתית.
מפעל הבובות הממולאות הראשון הוא ככל הנראה חברת שטייף של מרגרטה שטייף, שנוסדה בשנת 1880 בגרמניה. עם מותגי הבובות המצליחים נמנה המותג ובקינז של חברת גאנז שנוסדה בשנת 1950.
סוגי בובות הפרווה הנפוצים והמפורסמים ביותר הם דובוני צעצוע וקופי גרב[1].
היסטוריה עריכה
ידוע מציורי מערות ממצרים העתיקה ומסופוטמיה, שבובות ממולאות היו קיימות עוד בחברות אלו, למטרות פולחן וכנראה גם למטרות שעשוע.[דרוש מקור]
באירופה של ימי הביניים נעשה שימוש בחיות ממולאות במחזות מסתורין כדי לייצג חיות תנ"כיות, כמו הנחש בגן עדן והאריות בספר דניאל. במהלך המהפכה התעשייתית באירופה, החל משנת 1760 ואילך, החלה תעשיית הצעצועים לקום. במהלך המאה התשע-עשרה תפס תאוצה הרעיון של חיה ממולאת (הידועה גם כ"צעצוע רך" בבריטניה) כמוצר בידור, ותאגידים מסחריים כחברת שטייף קמו במטרה לייצר צעצועי ילדים.
במאה העשרים נעשתה האנשה מקובלת מאוד בקרב אנשים בקהילות עירוניות, שהיו לעיתים קרובות מבודדים ומנותקים ממגע עם חיות אמיתיות. צעצועים רכים נותרו אהודים עד היום.
בובות ממולאות מככבות כדמויות בספרי וסרטי ילדים. דמויות הספר "פו הדב" נכתבו בהשראת הבובות הממולאות של בנו של הסופר, אלן אלכסנדר מילן. גיבורי הספרים "מכתבים מפליקס" ו"ארנב הקטיפה" הם בובות ארנב ממולאות.
קישורים חיצוניים עריכה
הערות שוליים עריכה
- ^ Boschma, Janie, "History of the sock monkey: Stuffed animal created during the Great Depression, באתר The Spectator